יום ראשון, 11 במאי 2014

סיקור על האלבום החדש של לילי אלן "Sheezus"

עטיפת האלבום.
האלבום של לילי אלן יצא לפני כמה ימים באופן רשמי בעולם. שכנראה לאור המצב, לא יותר מדי הוא עתיד למכור. ההערכות עומדות על 25 אלף עותקים בשבוע הראשון בארה"ב, וכ-30 אלף עותקים בשבוע הראשון בבריטניה. מספר די חלש ביחס לזמרת טובה כמוהה, אבל זה לא היה סוד שאת אמריקה היא לא תרעיד עוד כשהיא רק התחילה את תקופת הקידום של שיזס. אז כנראה שהמחווה-עקיצה לקאנייה לא תעזור, הא?
הסינגלים לא הצליחו לעורר יותר מדי רעש בקהל. אפילו בבריטניה היו די אדישים לכל העניין.
נכון שהקאבר "Somewhere oly we know" שבאלבום הצליח להגיע למקום הראשון באירלנד, בריטניה, ואפילו למקום השני בישראל - אבל כנראה זה לא מה שבאמת עזר לה, או יעזור לה, משמעותית כמובן, לאלבום להתפתח מבחינה מסחרית.
סינגל הבכורה "Hard out here" שבא באופן מאוד ישיר וכנה לבקר את כל תרבות הפופ שאנו חיים בה היום, מציג ליריקה מדהימה לצד הגשת מילים עוד יותר מדהימה מצד לילי. מדובר בשיר חזק, בשיר עם המון כוח, שלדעתי התפקשש איפה שהוא אי שם בדרך, לצערי, ולא באמת עשה מה שסינגל בכורה אמור לעשות. במיוחד שזה היה אמור להיות הקאמבק הגדול של לילי מזה כמה שנים שלא עשתה מוזיקה.
השיר הזה לי באופן אישי גרם להתאהב בה. ועד היום אני מתרגש מהקליפ אין סוף. ה-C PART והפרה פזמון מדהימים אותי כל פעם מחדש, והלוואי והיא תדבק לסגנון הזה לעד. גם אם זה פחות יצליח לה. זה היסטרי לטעמי. השיר הגיע אך ורק למקום תשיעי בבריטניה, ואפילו לא נכנס ל-100 החמים בבילבורד. אומר הרבה? לגמרי. לצערנו, זו כבר הייתה ההתראה לכך שהאלבום לא יצליח ב-US. איבדנו תקווה? אולי.
"Air Ballon" יצא כסינגל שני והצטייר כלהיט דביק וכיפי שכיף להאזין לו אבל אין בדיוק מה לקחת בו יותר מדי ברצינות (כמו חצי מהדיסקוגרפיה של קייטי פרי, רק ברמה טיפה יותר גבוהה כמובן)
השיר גם הוא הגיע למקום מאוד פושר יחסית בבריטניה. מקום שביעי? נו בחייכם.
השיר עצמו מעולה, אני באמת אוהב אותו. הוא כיפי, מידבק, וזורם  ברמות. מה שאני אוהב בלילי זה שהיא גרמה לי להתאהב בסגנון הזה, שקודם לכן אף פעם לא באמת דיבר אלי. אני מודה: גם אם מישהי אחרת הייתה שרה את השיר, כנראה שלא הייתי אוהב אותו, לא שהוא לא טוב פשוט הוא לא הסגנון שלי - אבל איך שהוא משהו בלילי אלן הופך אותו ליותר מטוב, ואפילו גם לטעמי.

QUEENUS
ובאופן די מפתיע, גברת לילי מוציאה כסינגל שלישי את "Our time" עם הקליפ המאוד מצחיק שלו שמציג שלושה נשים שונות שבסה"כ רצו רק לעשות כיף.
השיר גם הוא לא יותר מדי הלהיב את הקהל, בלשון המעטה, וגרם לנו להבין שכנראה ה-ERA הזה הולך להיות ממש חלש מבחינה מסחרית.
נורא חבל? לגמרי. אפילו בבריטניה זה לא עורר יותר מדי רעש, שוב, בלשון המעטה.
האמת? שזה שיר ממש חמוד אבל אני חושב שהיו יכולים לבחור סינגל יותר טוב מזה. אני עדיין מאוד מחבב אותו כי הוא מתוק של החיים, אבל כאן לילי הייתה כבר צריכה "להתעורר על עצמה" ולקחת את עצמה ביידים בקטע של הבחירות, כי הפעם זה היה די גורלי. באותו היום שבו יצא הקליפ, יצאה גם העטיפה של האלבום, שזה היה אמור לעשות "יחסי גומלין" בין השיר והקליפ החדש לבין העטיפה מבחינת באז. רק ששוב, זה לא הכי הלך.
ומייד, אל הסינגל הרביעי והאחרון (לבינתיים) שבעצם נחשב אך ורק פרומו "Sheezus" שהסתמן כטריק האחרון בשרוול.
לילי בקליפ-פרומו שלה לשיר "Sheezus"
השיר מבחינה מוזיקלית חזק כמו שני הסינגלים הראשונים או כמו עוד כמה רצועות חזקות באלבום, אבל הוא מעולה! והפזמון שלו באמת עושה את זה. והיה צריך לעשות את העבודה. ובדוגרי? אני חושב שהוא עשה. חוץ מזה, הוא ממכר ברמות, אני מת על ה-"וייב" שלו ועל הגישה שלה בשיר. שיר כיפי! מייד אח"כ היא הוסיפה את המנוע חיפוש המזוייף שלה באתר, שאח"כ, נכנס בכמה אמנים שהעניינים שלהם לא היו בדיוק סגורים עם גברת לילי. פרז הילטו, אזליה, קאנייה ואלטון ג'ון. מעניין. מה יגיד הסלפי שבא אחרי כמה ימים עם אדון קאנייה בטקס ה-MET GALA? נורא משעשע.
ואם כבר חרגנו מהסינגלים, אל הפרומו, בואו נדבר על פס-קול, שגם הוא יצא לפני האלבום, כדי לקדם אותו כמובן ואת הסרט שבו הוא לוקח חלק: "L8 CMMR" - השיר החזק ביותר באלבום לצד עוד כמה שמככבים איתו. הגישה שלו הכי "שיזס" שיש ואני באמת שלא רואה את האלבום בלעדיו. הקצב פשוט היסטרי, הפקה מדוייקת והמון כיף.


עדיין לא התחברתי לכל האלבום במלואו, לאט לאט הכל גדל עלי, כי בכל זאת, יש שם שירים שהם לא בדיוק כמו L8 CMMR או HARD OUT HERE שנורא היה לי קל להתחבר אליהם, ויותר סגנונות מיושנים של לילי, שאף פעם לא באמת נגעו בי.
אני חושב שלאט לאט היא גורמת לי להתאהב גם בסגנון הזה, אבל לאט לאט.. אני לא ממהר לשום מקום!
"AS long as i got you" מסתמן כאחד השירים שלא אהבתי באלבום כל כך. אין לי דעה שלילית או רעה נגדו, הוא פשוט באמת שלא הכי הסגנון שלי והוא לא כבש אותי. אבל שמעתי עליו רק דברים טובים והבנתי דווקא שהוא בין האהובים על המעריצים הישנים וההדוקים שלה. אני בכל אופן פחות מתחבר ואוהב, אבל כל אחד ודעתו לא? בכל זאת, נחמד לשמוע שעדיין היא מצליחה לקלוע לטעם של המעריצים הקודמים למרות שהסגנון קצת שונה.


עם אלו שלא הצלחתי להתחבר אליהם, האלבום מביא עוד שירים, שאליהם מאוד הצלחתי להתחבר. ואפילו מאוד. *מבטא של שרית חדד*
אז כנראה שהמחווה-עקיצה לקאנייה לא תעזור, הא?
"Wind your neck in" כשיצא נורא התחבב עלי. השיר הזה מאוד דביק, חסר יחוד, אבל כיפי. זורם, קליל, ומהנה. ללא שום מחשבה מאחורי, אבל המון אנרגיה לאורך השיר - אני אוהב את זה בגדול. "Insincerely you" שכבש אותי משמיעה ראשונה ומתחבב עלי עד מאוד, ומשמיעה לשמיעה כמובן יותר, הוא הרצועה החמישית באלבום.
לילי גם גרמה לי להתאהב בסגנון חדש כפי שכבר אמרתי. "Who do you love" שבכלל לא שיר שפונה אל הסגנון שלי, כבש אותי כל כך ועד היום אני חושב שהוא בין הטובים באלבום, וכנראה גם שלה. הוא מאוד לא מוערך, הוא בדלוקס, ואני כבר רואה כמה אנשים יכירו אותו מתוך כמה שבאמת צריכים להכיר אותו, וזה חבל לי, אבל העיקר שאני אוהב, ועכשיו גם אתם.. כי חסר לכם ולא! תתעמקו בליריקה, תתעמקו בהגשה, תקשיבו לפזמון, זה שיר פשוט טוב!


ועכשיו, לטופ שלוש ברצועות, שיאי האלבום לצד סינגל הבכורה "Hard out here" ו- "L8 Cmmr"
נתחיל מ- "Silver Spoon" שלדעתי בחמשת השירים הכי טובים באלבום. עוד מהשמיעה הראשונה שלי התאהבתי בו. אני מת על ההגשה שלה בשיר הזה וחושב שהיא שחקה אותה, פעם נוספת, עם עוד רצועה חזקה מבית "שיזס" שכנראה תמשיך ללוות אותי עוד בהמשך!
ואם כבר אנחנו מדברים על חוזק, הרשו לי להציג את אחד משלושת השירים האהובים עלי של הגברת, "URL BADMAN" שמתחיל בצורה מאוד רגועה, ומתפתח, באופן די מפתיע, לפזמון רצחני עם קטעי דאבסטאפ, ומשם, אל C PART חזק שבו היא מרפרפת לצלילי הדאב-סטאפ, בעודה יורדת על קאנייה ווסט, בעיקר, ועוד כמה, בצורה הכי בוטה אך עם זו גם אלגנטית, שיש. בקיצור: לילי אלן. כשיגידו לי לילי אלן, אגיד את השם של השיר הזה באינסטינקט. פשוט ככה. זה הכי היא. הכי שיזס. הכי אני. פשוט כיף אדיר לזכות בשיר הזה!


ועכשיו, לשיא של האלבום. גולת הכותרת. השיר שבגללו הבנתי שלילי אלן כנראה תהיה אחת מהפייבוריטיות שלי להמשך.. השיר שבגללו התאהבתי בה באופן סופי ונחרץ. " Miserable without your love" הוא מבין השירים הכי טובים ששמעתי השנה, וכנראה הפך להיוך מבין השירים האהובים עלי EVER. כן כן. אולי מהר מדי לקבוע, אני מסכים, אבל נכון לעכשיו אני לא רואה את המצב הזה משתנה. כבר הרבה זמן שאני פשוט מחכה לשיר כזה. הוא מרגש ברמות אחרות, ולא רק בהגשה, אלא גם בליריקה, תקשיבו למילים והפעם באמת תקשיבו. תעצמו עיניים, אתם תראו איך תשקעו בעולם אחר (במידה ואתם מסוג האנשים שכן עוד יש להם חיבה לשיר). יש הרבה ספקולציות לשיר הזה. רבים אומרים שהיא שרה לבן אדם שאותו היא אהבה, שנתן לה לחיות בשקר, החמיא לה ללא הרף ובסופו של דבר הפנה לה גב. אחרים אומרים כי היא מדברת על התינוק שהיא אבדה בהפלה הטבעית שלה. אני לא יודע על מה פאקינג היא מדברת כאן, אבל אני ללא ספק, לא מפסיק להתרגש מהשיר הזה כל פעם מחדש.


"וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ" 
משפט המחץ שלי. לילי וקאנייה ב-MET GALA
סגירת מעגל שכזו. העניינים נפתרו?
קשה לי לדרג אלבום של אמנית שכבר הפכה להיות חלק מהאמניות האהובות עלי. אז הפעם לא אתן ציון, אבל אם אתם ממש ציפיתם לו, דמיינו אותו נוטה יותר לכיוון ה-10 מאשר ל-9. כזה אני.. כשמפתיעים אותי, פרפקציוניזם זו לא מילה גסה! ואותי נורא קל להרשים. כל מה שאני צריך זו יצירתיות לצד מוזיקליות, ולילי עמדה במבחן הפעם, ועל כן אני מוקיר לה. על האלבום, ועל הגישה.

2 comments :

  1. אחלה ביקורת!
    miserable מדהים, לדעתי בשיר היא כביכול מדברת לקהל המעריצים שלה...

    השבמחק
  2. הגיבו לך את זה פעם ואני עכשיו אגיב שוב, L8 CMMR הוא לא מפס קול לסרט אלא מפס קול לעונה החדשה של הסדרה "בנות"

    השבמחק