"You Ruin me" הוא הסינגל החדש של האחיות ורוניקז האוסטרליות. הסינגל השתחרר כפרה אורדר ביחד עם הטיזר שיצא זמן קצר אחרי ההכרזה ב-5 לספטמבר. האחיות הכריזו לראשונה ב-5 לספטמבר על השיר שהקליפ שלו עתיד היה לצאת ב-19 לספטמבר, שבועיים אח"כ. זה השיר הראשון מה-ERA הנ"ל. האלבום היה אמור לצאת ב-2012, אך אחרי ויכוחים ויציאות מהלייבל הקודם, מחליטות ה-"ורוניקות" להתחיל מחדש. "לוליטה" - שהשתחרר ב-2012 ונתן "סיין" לכולנו כי האחיות חוזרות לזירה, בסופו של דבר לא עורר שום כלום מצד האחיות, וה-ERA חזר להיות שקט ודומם, ללא כל סימן לאלבום, או להתחלה של תקופת קידום חדשה.
מאוחר יותר, לצד כל הויכוחים על הלייבל ובסגנון, הדחייה ב-2012 ל-2013 (שבסוף, גם היא נדחתה ליותר) הצהירו האחיות כי "לוליטה" אינו סינגל, והוא מתנה למעריצים האוסטרלים שלה שחיכו הרבה זמן בשביל מוזיקה ולא קיבלו כלום תקופה די ממושכת.
אך האחיות לוקחות את עצמן בידיים, הן מחליטות לתת פול-כוח הפעם, עוזבות, ומתחילות מחדש. מתחילות אלבום חדש, שבילבורד אישר בימים האחרונים כי "ללכת על מאדים" לא יהיה שמו, אלא "The Veronicas" - על שם ההרכב עצמו שלהן. הסינגל השתחרר, ואיתו גם הקליפ, אתמול. שאותי באופן אישי כבש.
הטיזר הציג וייבז אחרים, משהו יותר נועז, קצבי יותר, עוצמתי עם אנרגיות. הוידאו ששודר לצד המנגינה שנוגנה בטיזר, שידרה משהו מסקרן, מעניין, רימזה על קונספט כלשהו שעתיד לבוא בהמשך. הן היו לבושות כרקדניות בלט ששידרו מבט קר ומנוקר למצלמה לאורך כל הטיזר. היה ברור ששום דבר לא היה ברור, אבל זה כל הביזנס חברים, זה רק העלה את הציפיות לקהל. או לפחות, לי.
ואז, זה קרה. ה-19 לספטמבר, אתמול. השיר משתחרר ואיתו גם הקליפ. מסתבר שהשמיעו את השיר עוד ב-11 לספטמבר באיזו תחנת רדיו אוסטרלית, אבל אני נחשפתי לזה רק אתמול. וזה שונה. וזה שונה לגמרי מהטיזר. וזה מתחיל מוזר,
מנגינה קודרת, טירה, ואז שלט: "הערב, ההופעה של 'דה ורוניקז' הופעה פרטית" - הופעה פרטית? אני הייתי נורא שמח..
מכונית מגיעה, שתי הבנות נמצאות בתוכן. אהלן, מה קורה? התגעגענו! יופי.. מוזיקה קצבית מהאוטו, הכל טוב לא? רצות לבגאז', ו.. אדם קשור בחבל? אוקי. מגניב.
השיר מתחיל ואחת האחיות יושבת בחדר הלבשה, מתארגנת למופע כנראה, עם מבט עצוב, וקרירות בעיניים. מעבר חד לאולם הבלט, שבו כמה רקדניות, והיא מבינהם, רוקדות, עד שגבר קירח נכנס, מסמן משהו, וכולן נמתחות דום עבורו.
הוילון עולה, הכל מעורפל. ערפל, יש קהל? אין קהל? הופעה פרטית? היא יוצאת מאחור, אל קדמת הבמה, ופוצחת בשירה.
בזמן שהאחות השנייה מנגנת, האחות הראשונה שרה את הפזמון. "כי אתה שחקת בי כמו סימפוניה, שחקת בי עד שאצבעותייך דיממו, אני יצירת האומנות הכי טובה שלך. אתה הורס אותי" - מילות המפתח בשיר. שחקו בה, בכשרון שלה, במי שהיא, והרסו אותה. בשביל אינטרסים כאלו ואחרים.
נראה שהיא שרה את זה למישהו בקהל, אבל אף אחד לא מקשיב. כי אף אחד לא באמת שם.. לבינתיים.
מעבר חד לאולם הבלט. אותו גבר שנכנס בהתחלה ומתח את החדר, נוגע באותה זמרת. מתח מיני כלשהו. עוזר לה בתרגיל מסויים, ושולח ידיו רחוק מדי הייתי אומר.
האחרות מסתכלות, מבינות, בוחנות, ומרימות גבה. זה לא במחשבה שלה, זה באמת קורה.
היא עושה את המיטב. היא יודעת שרק ככה היא תשיג אותו.
היא מקבלת מכתב. "הלילה שוב"? היא מחייכת, ונכנסת אל תוך חדר. מייד לאחר מכן, אותה סצנה שבה היא הייתה התחלה בחדר הלבשה, קודרת ועצובה, וגם הפעם הפתק מראה את עצמו שנית. רק שהפעם, היא עצובה. בניגוד לסצנה הקודמת, שהיא נורא שמחה לקבל את הפתק. לפני ואחרי האסון? בדיוק.
"לא אכפת לי אם אתה אוהב אותי, אתה גורם לי להיות חסרת תחושה" - היא אומרת.
היא רוקדת שוב, מנסה להרשים אותו. הוא בוחן אותה, אך אישה מתפרצת באמצע ומתחילה לצרוח ולצעוק, כמובן שאנחנו לא שומעים את זה.
נראה כי הם מנהלים ויכוח, מריבה. בגידה? הבטחת שווא למישהי אחרת כמו שהבטיח לה? רמאות? הכל ביחד? אולי.
את זה אפשר רק לדמיין.
אבל מה שכן, זו הייתה הסצנת שיא. היא נותרת באמת חסרת תחושה, מסתכלת בבהלה, במבוכה, בהלם, עליו. עליהם. כשרקדניות בלט ממשיכות לרקוד סביבה כאילו היא בלתי נראת, מתעלמות מכל הפגע שבה, לא מתייחסות אל כל מה שהלך בחדר.
מייד לאחר מכן, האחיות שרות למישהו בקהל, שוב, לא רואים אף אחד. הן מפנות את מילותיהן בעוצמה רבה. מנסות לעשות את זה כמו שיותר חודר וישיר.
השיר מפסיק. פנסים נדלים, ורואים דמות. דמות שלא מפסיקה לזוז. המצלמה מתקרבת בדרמטיות, זה אותו אחד! זה האדם שפגע בה.
כל ההופעה הפרטית הזו הייתה בשבילו? כן.
כבול וקשור בחבל על כיסא, לא מפסיק לזוז ולא מבין איפה הוא נמצא. הנקמה של הורוניקז? כן.
הורוניקז לאורך כל הקריירה שלהן אהבו להצטייר כ-"פאם פאטל" - כלומר, נשים שמשיגות מה שהן רוצות ע"י המיניות והכוח שלהן, מנצחות הכל עם היופי שלהן, מצליחות לסובב גברים על האצבע הקטנה ומשדרות כוח ועוצמה. הפעם, הן הראו את הצד היותר פגיע שלהן - עם כי הן לא נטשו את הנישה שליוותה אותן לאורך כל הקריירה, ואת "הנקמה המתוקה" כמו שפאם פאטל יודעת לעשות.
תודה רבה לכולכם שקראתם. זו באמת אחת הכתבות שהכי נתתי את עצמי בהן כבר תקופה. השיר הזה באמת הקסים אותי. אני חיכיתי להן יותר משנה, וסוף סוף זה בא. אני מתרגש, הן כבשו אותי אתמול, והשיר הזה ילווה אותי עוד המון בהמשך. הצילום בקליפ היסטרי. אני לא חושב שראיתי קליפ שמצולם ככה טוב כבר תקופה. העריכה כ"כ במקום, הביום, הקונספט, הכל. הכל מדוייק, הכל כשורה, הכל ברמה מאוד גבוהה. הכל דה ורוניקז!
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה