ליידי גאגא פרצה לחיינו בסוף העשור הקודם, עם מוזיקת דאנס חדשנית וסאונד מרענן שבא בדיוק בסוף העשור ובסוף העידן המוזיקלי של מוזיקת הדאנס שהיה נהוג לעשות אז. הדאנס כיום נשמע אחרת, הוא התפתח והתפצל לגמרי, אבל כמובן שרבים ימשיכו לעשות מה שהם חושקים לנכון לעשות בין אם זה להוציא שיר דאנס של 2014, שיר דאנס של 2008, או שיר דאנס של הניינטיז.ליידי גאגא עושה קומבינציה של הכל, היא בעצמה קומבינציה של הכל, של מוזיקה, של אופנה, של פוליטיקה, של ערכים חברתיים - היא פשוט אייקון מהלך שקשה להישאר אליו אדישים. בין אם "ARTPOP" לא עובד כמו "BORN THIS WAY" היא עדיין תישאר אותה גאגא שגם אם היא תוציא קליפ חדש אחרי יותר מחצי שנה, זה יעניין את כולם כאילו זה קליפ הבכורה. הליידי חגגה אתמול יום הולדת 28, ועל כן, לפי המסורת שנקבעה השבוע לאחר היום הולדת של מאריה קארי: עשרת השירים האהובים עלי של גאגא. גו!
10.
10.
בחרתי לשים את הדמו מהסיבה הפשוטה שהוא פשוט פי מאה יותר יפה מהשיר שהיא הכניסה לאלבום בגרסת הסטודיו.
אין גבול למה שהשיר הזה היה יכול להיות בשבילי. כשהדמו יצא, הוא היה במקום השני אצלי, התאהבתי בו ובה מחדש. הוא היה פשוט ענק ולא פלא שהוא עשה פלאים כשהוא רק דלף. אם תשאלו אותי, במידה והדמו היה נשאר ככה, זה יכל להיות השיר הכי טוב שלה מבחינת פוטנציאליות להיות סינגל ובכלל בין הדברים הטובים שהיא עשתה. הפזמון שלו מדהים ואני חולה על המילים. פה, אני גם מאוד אוהב איך שהיא נשמעת. אבל בסטודיו היא פשוט נשמעת זוועה בבתים, וזה מה שגרם לי פחות לאהוב את השיר הזה ובגלל זה הוא נמצא במקום העשירי והמכובד כשהוא יכל בעצם להיות במקומות הראשונים.
9.
אני יכול לומר שרק לאחרונה אני מתחיל באמת לאהוב את השיר הזה. קודם לכן תמיד אהבתי והערכתי אותו אבל רק לאחרונה אני מבין כמה טוב הוא. אני יכול לומר שזה בין שירי הפופ הטובים שנוצרו לאחרונה (כולל העשור הקודם)
תקשיבו למקצב המדהים הזה שמשתלב מדהים עם הקול רטרו שלה, יש בו משהו משמח כזה שהוא מאוד עדכני אבל עדיין עם טוויסט מאוד מעניין. היא גם נשמעת אדיר. אדיר. לגבי הקליפ: פחות אוהב, הרבה פחות, למרות שהוא ממש ממש טוב מבחינת ביום, אני חושב שמבחינה הפקתית הוא נופל. הוא מרגיש לי די מבולגן, אני לא אוהב אותו יותר מדי כי הצבעים בו גורמים לי יותר להירתע, הוא עצמו גורם לי להירתע - אני אוהב שדברים מזעזעים אותי, וזה לא שהקליפ יותר מדי מזעזע, אבל הוא עדיין באיזה שהוא מקום מזעזע אותי בצורה מרתיעה, ולא מסקרנת, מה שזעזוע אמור לעשות באפקטיביות הנלוות שלו. הפזמון שלו בין הטובים ששמעתי בשנים האחרונות, הוא קליט ברמות ואם הוא לא היה יוצא סינגל זה היה פספוס גדול.
8.
מסוג השירים האלו שאתה שומע ואתה יודע שהם יהפכו להיות קלאסיקות בעוד כמה שנים. קייטי פרי אמרה על השיר הזה באיזה ראיון אם אני לא טועה שהוא מזכיר לה את הסגנון של ABBA. והיא צודקת, יש בו באמת משהו מאוד מיושן, עם הפקה הכי עדכנית ומיינסטרימית, וכל זה מסתנכרן ויוצר כימיה נפלאה. היא נשמעת כמובן מעולה, וכיף לגלות שהיא אחראית להפקה המדהימה הזו. החלק השני של הפזמון מדהים לדעתי, וה-C PART (כשהיא אומרת את כל השמות של הכוכבים) עושים את השיר ללא ספק. הבית השני מעולה כמו הבית הראשון והפרה פזמון מדהים. בקיצור: אפשר לומר מושלם?
7.
הדיבור בגרמנית כלכך אייקוני. אני לא מכיר מונסטר אחד שלא אוהב את השיר הזה, הוא כאילו השיר הזה שמאחד את כולם, יש בו משהו קסום, וגאגאי ברמות. בשיא הרצינות: אם תשאלו אותי איזה שיר הכי מתאר אותה, זה פשוט זה. מבחינת מילים, מבחינת קול, הפקה, קצב, משמעות וכ'ו - זה זה. אני חושב שהוא יכל להיות הסינגל הכי טוב שלה במידה והיא הייתה מוציאה אותו, גם מבחינת הצלחה וגם מבחינת הטוב שיש בו. הקצב שלו כזה כייפי, והוא משתלב מדהים עם הקצב של השירה שלה. שוב - הכימיה בשמיים.
6.
כן, אני יודע שכולכם (מי שמכיר אותי) חשב שהוא יהיה לפחות במקום הראשון כי אני לא מפסיק לחפור עליו מאז ש-ARTPOP יצא. ומאז שהוא הוכרז כסינגל? אז בכלל. הסיבה מעבר לכך שזה בין שירי הפופ הכי טובים שנוצרו לאחרונה (כמו כל אלו שיבואו במקומות הבאים) היא בעצם הרצון שלי שכולם יזדהו עם האהבה שלי לשיר. אני באמת מזהה בו הרבה יותר, ואם לא הייתי מזהה בו הרבה יותר, לא הייתי יושב פאקינג מעל שלוש שעות על פרשנות לקליפ. נתחיל במנגינה המדהימה בהתחלה, במונולוג הממכר, בפרה פזמון הפנומנלי, ובפזמון.. הפזמון הזה.. הפזמון המדבק מצד אחד, ועדיין, שומר מאוד על פאסון איכותי מבחינתי. הסוף כשהיא צועקת "Nine Zedd" אותנטי ברמות על (אוהב את זה שהיא מפרגנת למפיקים שלה, הוא באמת המפיק הטוב ביותר שהיא עבדה איתו לדעתי לצד פרננדו גריבי. מדאון מייד אחריהם)
ה-C PART מרגש אותי ברמות, במיוחד כשאני מתחבר כלכך למסר של השיר, שעליו לא ארחיב כאן כי זה באמת עתיד להתרפס על כלכך הרבה עמודים, אבל שוב, מי שמכיר אותי יודע מה זה השיר בשבילי. ולמרות שהוא אולי במקום השישי, אני אמשיך להגדיר אותו כשיר האהוב עלי של גאגא (כמובן, לצד השאר שגם אותם אני מגדיר..)
5.
באמת שהייתה לי התלבטות ממש גדולה אם להחליף אותו עם המיקום של ג.א.י, ובכלל, עם המיקום של האחרים שבאים במקומות יותר גבוהים, קשה לי נורא לדרג את ששת השירים האלו כי באמת שהקשר שלי לכל אחד ואחד מהם הוא ענק. בין אם זה קשר מוזיקלי (אהבה לקו המוזיקלי, אופי מוזיקלי) ובין אם זה קשר אישי (מסר, הדברים שהשיר מזכיר לי) וכל השישיה האלו הם מיקס של שני הקשרים. השיר הזה פשוט פנטסטי. התקופה המדהימה של גאגא ללא ספק. ההשפעה שלה באלבום הזה הייתה כלכך ברורה, כלכך מדוייקת, השיר הזה פשוט מאפיין את התקופה הזו הכי טוב. שילוב של פופ אורבני עם הפקות מיינסטרימיות ששומרות על קו מוזיקלי קסום וכיפי בו זמנית. אני מת על זה. האוטוטיון בקול שלה הורס אותי כל פעם מחדש. המסר של השיר עוד יותר הורס אותי.
כשאני אוהב שהיא מתעסקת עם ז'אנר מסויים, אני אוהב את הז'אנר הזה הכי הרבה מהסיבה הפשוטה שהוא פשוט מגובש מההתחלה עד הסוף, מכוון שאני באמת מרגיש בו שהוא מיוחד ומייחד אותה מהשאר, מכוון שאני באמת אוהב שאמני פופ גדולים כמו ליידי גאגא הולכים על ז'אנרים יותר אלטרנטיבים ואורבנים במוזיקה שלהם. השיר הזה אומנם מאוד אלקטרוני ומיינסטרימי אבל עדיין יש בו המון אלמנטים מאוד אורבנים ומיוחדים. אני חושב שיש בו את הקסם הזה. אני חושב שהוא השיר הכי קסום ומיוחד שלה, בין אם את השאר אני אוהב יותר, הוא עדיין יהיה למעני השיר הכי מיוחד שהיא יצרה. ה-C PART שלו מכושף ברמות שאי אפשר לתאר, הוא מעביר בי צמרמורות בכל פעם שאני רק שומע את השיר. חבל שהוא כזה קצר! (למי שעדיין לא הבין, C PART זה החלק שבא אחרי הפזמון השני, ומקשר בד"כ בין הפזמון השני למה שבא אח"כ שזה בד"כ הפזמון האחרון. הכוונה פה זה שהיא אומרת "I Can be your girl" בשיר. ה-C PART אינו חוזר על עצמו שוב במהלך השיר, כאן ה-C PART הוא יחסית די ארוך, אבל היא אומרת סה"כ I Can be your girl" פעמיים)
בקיצור: מופלא.
3.
אייקוני ברמות. אני מאוהב באופרה אלקטרונית ומעטים הזמרים שאני אוהב שבאמת מתעסקים בזאנר הזה. היא פשוט עושה את זה מדהים. זה השיר הכי משוגע שלה, הוא פשוט הכי שיר שאתה חושב עליו בראש ורואה את תצוגות האופנה הגדולות בעולם מתהלכות לצלילים של השיר. הוא גם פוטנציאלי ברמות ובמידה והוא היה סינגל היא הייתה יכולה לשנות תפיסה של הרבה אנשים על האלבום. הוא הכי כיפי, הכי זורם, הכי מושך, הכי מסקרן, הכי מעניין - יש בו מיקס של הכל בעצם. הוא בעצם השיר הכי טוב באלבום, וללא ספק אני חושב שהמעריצים שלה צריכים להיות גאים בה שהיא הגיעה לרמת תוצר כזו. פזמון פופי מדהים, פופ באמת מדהים, כשהיא אומרת "I know you love me baby" ו- "I'm gonna drink my tears tonight" היא הורסת אותי. מפצלת אותי ל-2 כל פעם מחדש. זה באמת השיר שלה שכנראה יזכיר לי תקופות הכי יפות.
2.
ניסיתי לחפש שמיעה טובה לשיר, כי כל שיר שהעלו ליוטיוב נשמע שונה מהשני, מהסיבה הפשוטה שהשיר הזה אף פעם לא השתחרר בצורה רשמית. הוא דלף כדמו שהיה אמור להכנס לאחד האלבומים של גאגא (אני הבנתי שהוא היה צריך להכנס ל-"Born this way", אחרים אומרים אחרת) ולכן אף אחד לא יודע מה יותר מתקרב לתוצר שהיה אמור להיות, אבל זה כעיקרון הטוב ביותר ששמעתי ביוטיוב. מי שמכיר אותי יודע שיש כמה דברים שמפילים אותי מהכסא בכל פעם במוזיקה:
1. הקול המלאכי הזה, שתשמעו בפזמון לדוגמה, שנותן תחושה של גן עדן, אשלייה קוסמית כזו, משהו לא רגיל. 2. עליות בקול + ירידות בקול (שקשה לי להדגים לכם את זה וירטואלית, אבל לדוגמה יש את זה בפזמון של השיר) או לדוגמה שאולי יותר תכירו, ב- "Unfaithful" של ריהאנה יש את זה בפזמון, כשהיא עולה כל פעם בקול שלה, רק שאני יותר אוהב שזה מעורבב בהפקות אלקטרוניות יותר ואז האפקטיביות של הדבר על האוזן שלי היא גדולה ומתחבבת יותר. פה זה הורס אותי. 3. דיבור מהיר (כמו שהיא מדברת במהירות ב-"Donatella" שאם היה כאן "11 השירים הגדולים של גאגא" הייתי מכניס אותו) כאן? יש את כל השלישיה, ועוד אלמנטים נוספים שגורמים לי לאהוב את השיר כמו שאני אוהב אותו. מטומטמת שהיא בחרה לא לעשות איתו כלום, אני רק מדמיין עד כמה טוב הוא היה יכול להיות.. בעצם.. או שלא - כי אני לא הייתי מוכן לקחת את הסיכון שהיא תהרוס אותו כמו שהיא הרסה את הדמו של "AURA" - אז אולי הכל לטובה ועדיף שזה ישאר בגדר דמו מדהים?
1.
אני זוכר את היום הזה.. זה היה יום שבת, יום שבת בבוקר, חבר שלי (דני תתרגש) שלח לי את השיר הזה ואמר לי שהוא האהוב עלי ושל גאגא (אז לא הכי אהבתי אותה) ואני זוכר ששמעתי אותו לראשונה, נפתחו לי האוזניים (ביטוי כזה כמו של "נפתחו לי העיניים") כמו שלא נפתחו קודם. כן, זה בין השירים הכי אהובים עלי EVER, ויש כאלו שאני אוהב יותר, אבל ההאהבה הזו "ממבט ראשון" יצאה לי רק עם השיר הזה. וזה נורא קשה. מייד הלכתי לקרוא עליו, הבנתי את המסר שלו, הבנתי את המילים שלו, הבנתי את ההגשה הכנועה שלה בבתים, הבנתי את הקול המלאכי שלה בפזמון, הבנתי את הדיבור המהיר שלה בפזמון - ולא הבנתי דבר אחד: למה אין לה יותר מדי שירים כאלו? זה מדהים. זה פנומנלי. זה אלוהי. זה נשמע כמו שירת מלאכים, זה באמת שיר שאם היה לי 1000 כובעים בבית הייתי מוריד אחד אחרי השני גם אם זה היה לוקח הרבה זמן רק כדי באמת לומר לה כל הכבוד. השיר הזה הוא הכל בשבילי. הוא מזכיר לי תקופות מדהימות, ומדהימות פחות, כי הוא תמיד היה שם, הוא תמיד ליווה אותי, גם ברגעים היפים וגם בתקופות הקשות. אני אוהב את זה וזה נותן לי באמת המון כוח. זה שיר עוצמתי, שיר שאין כמותו.
תודה רבה על הקריאה והפרגון של כולכם. באמת.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה