יום שלישי, 11 במרץ 2014

ביקורת| LIZ - Just like you

עטיפת ה-EP
ה-EP החדש של ליז שיצא לפני כשבועיים בערך סוף סוף התעכל אצלי, וכן, למרות מספר הרצועות הדל זה לא היה קל. זה לא רצועות "להיטיות" שנורא קל לתפוס אותם וכבר לגבש דעה - אבל דבר אחד ידעתי בשנייה הראשונה שסיימתי לשמוע את כל הרצועות: האלבום הזה מדהים.
תרשו לי לקרוא לו אלבום כן? אני לא אוהב את כל ההתחכמויות האלו של ה-"EP" "LP" וכל זה, בשבילי אלבום הוא אלבום, גם אם יש בו ארבעה רצועות, או עשרים. אבל מדי פעם נשתמש במושגים האלו כדי להיות מקצועיים.. צריך לפעמים פוליטקלי קורקט.. אפילו מעט.. לא חושבים?


האלבום נושא שישה רצועות, עם קו מוזיקלי אחיד שמחבר בין כולם לז'אנר אחד גדול (תרתי משמע) וצבעוני. מוזיקת פופ קלילה וכיפית אך עם זאת מעורבבת עם סינתפופ, נגיעות אלקטרו, מעט אלטרנטיב וסגנון שמושפע מהניינטיז
בשנייה ששמעתי את "Stop me cold" עוד בשנה שעברה כשהוא יצא, התאהבתי. יש בו משהו עצור כזה (קפוא=Cold) גם בתוכן הליריקלי וגם בביצוע ובהגשה, ועם זאת, משהו מאוד זורם במלודיה ובקול שלה. השילוב האולטימטיבי הזה יוצר שיר לא פחות ממבריק מבחינתי. אבל בואו נתחיל מהשיא של האלבום מבחינתי, וגם הרצועה הפותחת: "Y2K" שזה פשוט גן עדן לאוזניים. החלק בהתחלה שמזכיר את המוזיקת פיט'ץ הילדותית הזו שמעלה נוסטלגיה, ואז, הקול המלאכי שלה שעולה מתוך הקצב האדיש והמנוקר, אל הפרה פזמון של אדם ששר ברקע, ואז, אל הקולות רקע שלה שרק מכינות אותנו לפצצה הנעימה שאנחנו עתידים לקבל אח"כ, ואז, כמובן, הפזמון האגדי שמבחינתי הוא הטוב ביותר באלבום. הקול שלה הוא פשוט משהו מיוחד. באמת. הירידות והעליות בקול שלה כלכך נעימות וכיפיות. הקצב הממכר הזה שרק גורם לך לקום מהכסא ולעשות טוורק על כל דבר שזז (ואני מתכוון לזה: טוסטר, מכונת כביסה, מדפסת, שידות וכ'ו וכ'ו)


                    Picture of Liz — by: Mark Bishop


ואם כבר הזכרנו את תרבות ה-"טוורק" ואת הקצב, בואו נדבר על השיתוף פעולה עם טייגה, שהוא ראפר שאני לא מת עליו, אבל להפתעתי, הוא נתן ביצוע חזק בשיר שלו עם ליז באלבום. רצועה מספר 4"Dont Say" שאני חושב שהוא הפוטנציאלי ביותר באלבום כסינגל. קליפ עם טייגה לשיר רק ירים אותה יותר גבוה ואולי יכיר אותה קצת לקהל ההיפ הופ שמתחיל לאחרונה לחבור אל אוהדי האלטרנטיב ומוזיקת האינדי. אני יכול להישבע שבחלק מהשיר היא נשמעת כמו אריאנה גרנדה רק הרבה יותר מעניינת טובה ומסקרנת. שיר פשוט מדהים.
"All them boys" (רצועה מספר 3) בעיקר קונה אותי בגלל הפזמון הדאנסי של פעם, מוזיקת קלאב כזו של שנות ה-90 עם המון כיף וקצב. מרגיש מיושן אבל מחודש. מרגיש אדיש אבל מקפיץ, מרגיש קומבינציה אחת גדולה של שלמות וכימיה מטורפת בין ליז לבין השיר עצמו.  רצועה מספר 7 היא "Turn around" שבשיא הרצינות, החלק שבו היא אומרת "Turn around with me" מעלה בי כלכך המון אנרגיות. שיר פשוט אדיר עם קצב משתנה והמון אלמנטים שגורמים לך להתפעל מחדש בכל מיני ויראציות. כיף, כיף, כיף לאוזניים! למען האמת, בין השירים האהובים עלי באלבום (קשה בדיוק להצביע מה יותר טוב ומה פחות, אבל כן, זה ללא ספק שיר שיש לי אובססיה קשה אליו). "Say U Would" עוד שיר שלדעתי צריך להיות סינגל אחרי הרצועה עם טייגה. מעבר לזה שהוא ממכר ברמות (הפזמון.. אתם פשוט חייבים) הוא גם אדיר, כמו כל הרצועות באלבום בערך. (או לא בערך, פשוט ככה!) ואם כבר דברנו על פזמון כיפי וקליל, משהו מושפע כזה מהניינטיז " Do i like You " רצועה מספר 5 שעדיין לא דברנו עליה, וכן, שומרים את הטוב לסוף? ובכן, פה קצת קשה לומר את זה כי פשוט הכל פה טוב מדי, אבל זו רצועה שלגמרי לא נופלת מהחברות האחרות שלה. הדיבור המהיר בעיקר בשיר הוא הדבר שקונה אותי. הפזמון גם הוא די חביב לרדיו ובעיקר לשומע המזדמן. ה-C PART שלו, הוא עוד מה שקונה אותי. הפזמון אדיר, אבל כפי שאמרתי, בשיר הזה ספציפית מה שקונה אותי דווקא זה הדיבור המהיר וה- C PART (החלק שבא אחרי הפזמון השני ובעצם הוא שונה מכל השיר, חלק שלא חוזר על עצמו עוד פעם בשיר) - מוזיקת השעונים האדישה הזו שבסוף מתפרצת אל הפזמון הכיפי עם קולות רקע חדשים.. פשוט ומדוייק.

                  Picture of Liz — by: Mark Bishop

לסיכום, אני גאה להכריז על ה-EP הטוב ביותר ששמעתי כל חיי. ליז היא ללא ספק זמרת מדהימה שאני רק מקווה שיהא תפרוץ מתי שהוא ושיעריכו אותה יותר, כי באמת אבל באמת מגיע לה, ואפילו יותר. אשמח לשמוע מה אהבתם, אם אהבתם, מה לא אהבתם, ומה אתם חושבים על הביקורת. :)
לשמיעה + הורדה חינמית וחוקים של האלבום לחצו פה:
http://lizy2k.com/

ציון: 96\100

אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה