יום שלישי, 23 בדצמבר 2014

אלבומי השנה של פרופסור פופ!



החלטתי לעשות רשימה של עשרה אלבומים שעשו לי את השנה! עשרה אלבומים שיצאו השנה (מחודש ינואר עד חודש נובמבר, לא החשבתי את דצמבר כדי לנסות לשמר את האבויקטיביות). שנתחיל?




10. New Eyes - Clean Banddit
זה אלבום שמכיל בתוכו כמה שירים שאני ממש אוהב כמו "Rather be" שהוא אחד משירי השנה שלי, כמו "Come over" שנחרש אצלי בקיץ. כמו "Cologne" ו- "Extra" שגיליתי לקראת סף השנה - אבל חוץ מהם, לא התחברתי יותר מדי לשאר השירים, ועדיין, מכניס את האלבום הזה לעשירייה. גיליתי אותם השנה והתאהבתי בהם. מתחילת השנה שנחשפתי ל-Rather be עד לסוף השנה, לא משנה אם לא אהבתי את כל האלבום, אני אוהב ומעריך אותם מאוד. ומת על קלייר המדהימה, הבחורה בהרכב.


9. Broke with expensive taste 
לא אשקר: אבל אני כבר לא שומע את האלבום הזה כמעט בכלל. די מיציתי אותו בשבועיים. שום שיר לא גדל עלי (מה שאהבתי מההתחלה אוהב עד עכשיו ומה שלא אהבתי לא גדל עלי) אז יוצא מצב שחצי מהאלבום אני אוהב וחצי מהאלבום אני לא מתחבר. כמו בהתחלה. את החצי שאני אוהב, אני אוהב ברמות עצומות. מ- "Heavy metal & Reflective" ציפיתי ממש, ולא התאכזבתי. אפילו התרשמתי פי כמה וכמה. "Ice Princess" ו- "Soda" כבשו אותי ברמות. אני מוריד בפניה את הכובע על השירים האלו.
מבחינה ליריקלית לא מצאתי את עצמי כ"כ מתחבר לאלבום. היא עסקה פה בכמה סגנונות שלא את כולם אני אוהב ולכן היה לי קשה להתחבר לחצי אלבום, אבל אני ממש מעריך את האלבום הזה וכן חושב שהוא טוב בתור מה שהוא!


8. Kiss me once 
מבין האהבות הראשונות שלי השנה. אני לא מתחבר לאלבומים של קיילי מינוג, ודווקא עכשיו מייצרת הדיווה אלבום שדי אחיד לי בסאונד, ודי מרגיש לי מגובש מכל הבחינות. זה אלבום פשוט מעולה. אין לי אפילו טענות אליו. הרצועות האהובות: "Less Sex", "Sexersize" "Million miles" ו- "Mr. President"


7. Foxes - Glorious 
אלבום שהמליצו לי עליו רק בחודש אוגוסט, שזה לקראת סוף השנה, והתחלתי לאהוב אותו אך ורק בסביבות אוקטובר - ועדיין הצליח להגיע די גבוה. וזו מהסיבה היחידה שהאלבום הזה גדל עלי מפעם לפעם עד שביסס את מעמדו אצלי באוזן באלגנטיות ולאט לאט. זה לא אלבום שהיה לי קל לאהוב בהתחלה, ודווקא אחרי כל ההזדמנויות שנתתי לו, כן הצלחתי להבין אותו. אלבום סינת'פופ מהמם שאני כ"כ שמח שקניתי אותו אתמול! מכיל שירים עוצמתיים כמו "Count the saints" שאחד משירי השנה שלי, והשיר הראשון שאהבתי מהאלבום וגרם לי להתחבר אליה. אל שירים כיפים וקצביים כמו "Let go for tonight". אל שירים עם הפקה מיוחדת שקולעת בול לטעמי כמו "Glorious" השיר, ו- "Youth" שלקח לי זמן לאהוב. "Night glo" שגדל עלי רק בימים האחרונים - ואני כלכך אוהב את האישה הזו.

___________________

ששת אלבומי השנה של פרופסור פופ.

6. Trust - 18+

בין התגליות הכי גדולות שלי השנה. צמד בריטי בשם "18+" שמורכב מגבר ואישה. הודות לחבר עם טעם מדהים שהכיר לי אותם דרך השיר האהוב עלי באלבום "Crow" נחשפתי לעולם שלם של רגשות ושל גיוון מוזיקלי. הפקות מגניבות כמו ב- "Crow" ו- "Club god" לצד שירים עם ליריקה מדהימה כמו "Almost leaving". ללא שום צל של ספק אלבום מושלם ומיוחד, שאני בטוח שאם הייתי נחשף אליו כמה חודשים לפני, הוא היה בשלישיה אפילו.


5. Fka Twigs - Lp1 
לא רוצה להשתחצן, אבל את פקא הכרתי לפני הרבה זמן עוד לפני שפרסמו אותה בפורום הזה וכשהיה לה שני שירים בלחץ. לא התחברתי ועד היום אני לא מתחבר למוזיקה שבאה לה לפני האלבום. השיר הראשון שכבש אותי אצל פקא זה "Two weeks" שגרם לי להתאהב בה ובאלבום הזה. בהתחלה לא הבנתי אותו, אבל בשמיעות חוזרות, רציתי לשמוע את האלבום, ולא התאכזבתי. כן, רק "Give up" והוא היו השירים היחידים שאהבתי בהתחלה משמיעות ראשוניות - אך איך אמרתי מקודם? האלבום הזה בדומה לכמה אחרים הגניב את עצמו לאוזן שלי וביסס את מעמדו שם בצורה אלגנטית, לאט לאט, לא במכה. אני חושב שזו הדרך הכי טובה וכיפית להתחבר לאלבום, לתת לו לגדול עלייך עם הזמן. מת על הסאונד, מת על הקול שלה, מת על הליריקה - אלבום לא פחות ממושלם.


4. Liz - Just like you 
ה-EP הראשון והאחרון כאן בעשיריה במקום מכובד: מקום רביעי. את ליז הכרתי דרך חבר טוב ששלח לי לפני הרבה זמן, כמעט שנה וחצי אני חושב, בשם "Stop me cold" שנורא אהבתי ושכחתי ממנו אחרי חודשיים. הופ, ליז מוציאה EP בתחילת 2014! הופ, הוא כבר יצא? יאללה בואו נשמע.
שמעתי אותו. ואני באמת אחרי כל שיר עם פה פתוח יותר מהקודם. לא היה לי שיר אהוב בהתחלה, כי אהבתי את כולם באותה מידה. עם הזמן למדתי להתחבר לכל שיר לחוד, והבנתי שללא ספק זה אחד הדברים האהובים עלי שיצאו השנה. שירים כיפים, לצד הקול המדהים שלה, עם הפקות לא מתוחכמות מדי, אך גם מיוחדות ומאפיינות את ליז מהשאר. "Y2k" ו- "Turn around" הם ללא ספק האהובים עלי כיום! וב- "Don't Say" היא נשמעת אחד לאחד אריאנה גרנדה!


3. Ultravilence - Lana del rey 
כתבתי פסקה הרגע, מעל 5 שורות, ופשוט מחקתי. למה? לא יודע. לא מצליח בכלל לתאר על האלבום הזה. כלכך הרבה לרשום, אבל אני יודע שזה דברים שאמורים להישאר שם איתי בלב. זה אלבום לא פחות ממושלם. למרות שיש שם כמה שירים שלא התחברתי, אני מגדיר את האלבום הזה כמושלם כי שוב - אני יודע להבדיל בין "אהוב" ל- "טוב" - אצלי? הוא שניהם, ובעיני הוא גם טוב אם יש בו כמה רצועות שלא התחברתי, אפילו מושלם. ואני אוהב שיש אלבום שאני לא מתחבר בו לכל הרצועות, כי תמיד יש לי ציפיה ותקווה שביום מין הימים אתחבר לאותם רצועות, וככה לא נמאס לי לעולם מהאלבום.
אז, השלושה שבאים עכשיו, אלו אלבומים עם קשר סנטימנטלי מאוד גדול וחזק עבורי. מתארים תקופות, רגשות, חוויות, ציפיות, ודברים שקשורים אלי כאמיר עם החיים האישים שלי. כש-"West coast" יצא, בשמיעה ראשונה, לא ידעתי מה דעתי על זה מרוב שהשלמות בכלל לא נקלטה לי באוזן. נשמע קצת נשגב לא? אז זהו, שכן. האלבום הזה הוא כמו תפילה עבורי. השירים שם מחזיקים אותי. כל פעם שאשמע את האלבום הזה אתרגש ממנו מחדש. כאילו זו הפעם הראשונה ממש! חבל לי מאוד שכל ה-ERA הלך לטימיון עם הופעות שבוטלו, קליפים שלא שוחררו והופעות דלות. בקושי ראיונות, בקושי ויזואליות. אבל הנחמה היחידה שלי כאן, והיא גדולה מספיק בשביל לא להותיר אותי יותר מדי מאוכזב לאור כל הציפיות שהיו לי עם כל ה-ERA הזה, זה האלבום הזה. ברצינות.
"Sad Girl", "Cruel world" ו- "West coast" הם האהובים עלי.



2. Sheezus - Lily allen 
לילי. זמרת שלא אהבתי בכלל בעבר, ואפילו שנאתי. היא עיצבנה אותי, לא אהבתי את המוזיקה שלה - ויודעים מה מדהים? שדווקא היא, גרמה לי לאהוב ולהתחבר לסגנון הקודם שלה, עם הסגנון החדש שלה, שאותו לא יכולתי לסבול קודם לכן. כן, קצת הזוי שלא אהבתי שירים כמו "The fear" או "22" או "Not fair" וכו שהפורום מהלל ואוהב ממש? ובכן, לא הטעם שלי. לפחות עד לפני חצי שנה. עם Sheezus והמוזיקה החדשה בו, למדתי לאהוב את לילי, ולהכניס אותה לבין האמניות האהובות עלי אי פעם. זה ה-ERA האהוב עלי אי פעם. כל מה שרציתי שאמנית תעשה, היא עשתה. החוצפה שלה, התעוזה שלה, הקליפים המדהימים, הסגנון המוזיקלי (L8 Cmmr, Url Badman או Hard out here) שאני כ"כ אוהב . שיזס ימשיך ללוות אותי עוד להרבה מאוד זמן. כל דבר בו מדוייק. כל דבר בו עומד על הפרק. לכל דבר בו יש SAY מסויים. לפחות אצלי. מת על איך שהיא נשמעת באלבום הזה. ואני מרגיש כמו רובוט שמקריא רשימת מכולת עכשיו כי אני באמת פשוט לא מצליח לרשום כמה אני אוהב אותה ואת האלבום הזה מבלי לדבר ככה. אז אולי כדי שניגש לחלק שבו אני מתרכך ומדבר על הדברים שכבש אותי באלבום? אגדיר בקצרה: "Miserable without your love" - אולי בין השירים האהובים עלי אי פעם. שיר שיש לי אליו קשר מאוד גדול.. שחוויתי איתו ודרכו דברים שנורא משמעותיים בחיים שלי. שיר שמזכיר לי דברים שאני רוצה לשכוח, ודברים שאני חייב לזכור. שיר שאני נזכר דרכו בדברים שאני שונא, ושיר שבזכותו אני מבין כמה אני אוהב.זה השיר שלי.ואני כ"כ שמח שחוויתי אותו!


1. Godess - Banks 
אני כותב לכם, קרוב לשעתיים, על כל האלבומים האלו, ורק מחכה ולא מחכה להגיע אליו. מחכה כי הלכו לי הידיים (אני אותנטי מה לעשות) ולא מחכה כי בדומה לשיזס, נורא קשה לי להסביר מה יש לי אליו. אנשים כנראה לא מבינים את הקשר שיש לי לשני האלבמים האלו (שיזס וגאדס - מצחיק ששניהם שמות שקשורים לאלים) - וגם אם אסביר במגילה גדולה כפי שניסיתי להסביר מקודם, אולי לא אצליח לגרד מאית מכל מה שבאמת מתוכלל לי בלב ובראש. אני חושב שהשנה שלי הייתה נראת אחרת בלי האלבום הזה, לא רק מוזיקלית, אלא ממש ממש נראת אחרת. השיר "Brain" גם הוא בין השירים האהובים עלי אי פעם בדומה לשיר של לילי, ואליו יש לי קשר חזק לא פחות, שלא אוכל להרחיב עליו במילים כי זה חזק מדי. אבל השיר הזה הוא פשוט מראה. השיר הזה הוא המראה שלי! האלבום הזה הוא המראה שלי. אני מקליד עם דמעות כי אני שומע עכשיו את השיר הזה ברקע והכל פה יותר מדי עוצמתי. האלבום הזה הוא כמו סיפור אחד גדול. סיפור גדול של מישהי שבסה"כ רצתה להרגיש נאהבת ולהיות אוהבת. יש דברים שמפריעים לה בדרך, כמו לכל אדם, יש לה מחסומים ועכבות. היא מתמודדת עם זה כמו גדולה. מנסה לפעמים לשדר קרירות, לשדר חוזק, ולפעמים נופלת כי גם היא בן אדם.
מעבר לקשר הסנטימנטלי שלי עם האלבום הזה, מוזיקלית? הוא עשוי בצורה הטובה ביותר. משירים כמו "Fuck em" שהם הטעם שלי ברמה מפחידה, מדוייקת, קולעת, ועוד מילים שבסגנון - אל "This is what it feels like" שעונה על אותו סגנון שאני כ"כ אוהב. שירים שקטים ומדהימים כמו "you should know where i coming from" או "Someone New" שגורמים לי לבכות. ואיך לא? "under the tables" המושלם. אין באלבום הזה שיר אחד שאני לא אוהב או אוהב פחות דרסטית מהשאר. כל שיר באלבום הזה הוא פרק מרכזי בסיפור, וכולנו יודעים שבלי פרק מרכזי בסיפור, הסיפור מאבד המון מעצמו.  זה האלבום שלי. זה המאסטרפיס האישי והפרטי שלי.

תגובה 1 :

  1. היי! מאוד אהבתי את הסיקור ואת איך שניתחת את האלבומים בצורה אישית, למרות שלא הסכמתי עם הכל. תמשיך עם הבלוג, אני נכנס אליו לא מעט...

    השבמחק