יום הולדת ללנה דל ריי - עשרת השירים האהובים עלי שלה

לנה דל ריי חוגגת היום 28 שנים! 

כשם המסורת, הנה עשרת השירים האהובים עלי של לנה דל ריי! הזמרת המדהימה שפרצה ב-2012 והביאה איתה גל סוחף של סאונד מדהים שכבש את כולנו אז ועד היום.
לנה צפויה למכור 200K עם האלבום החדש שלה "Ultraviolence" כש-"Born to die" מכר 80K בשבוע הראשון באמריקה. קפיצה מדהימה, של מעל 200%.


10. Born to die
שיר כ"כ מדהים עם קליפ עוד יותר מדהים, שאפילו התחפשתי אליו עם ידידה טובה בפורים שעבר (לא של השנה) ויצא האמת ממש יפה! אני חולה על השיר, וזוכר כשהוא רק יצא במעבר בין 2012 ל-2013 וסחף את כולנו אחריו.

9. Brooklyn baby
שיר חדש של לנה, שאני מאמין שעוד ימשיך לצמוח לכיוון האהובים עלי ביותר, כי נכון לעכשיו, הוא באמת השיר האהוב עלי ביותר שלה, אבל אני מנסה לא לתת לו את המעמד הזה כ"כ מהר, הוא בקושי חודש בחוץ. ועם השאר עוד יש לי סיפורים אישיים והכל, קשרים, וכ'ו, אז גם מקום תשיעי זה מאוד מכובד! שיר מדהים! הברידג' לפני הפזמון ואו. וגם ה-C PART מעולה ממש, והכי במקום, הקול הגברי לקראת הסוף. ללא ספק בין השירים היותר חזקים שלה. מדוייק ברמות על.

8. Dark Paradise
אני לא אשכח שכולם חשבו שיצא לו קליפ בספטמבר 2012 או משהו כזה, ובסוף זו הייתה סתם שמועה, או שבאמת היה צריך לצאת ובסוף לא יצא - בכל אופן, שיר חזק. בין החזקים באלבום. אני מאוהב בו והוא היה בין הראשונים שמשכו אותי ללנה. אז כנראה שקשר מיוחד תמיד יהיה לי אליו.

7. National anthem
וידוי קטן. פעם הוא היה השיר הכי אהוב עלי שלה. אבל עברה יותר משנה מאז, ובאמת שהטעם שלי מאוד השתנה במוזיקה. מעבר לזה, השיר הזה תמיד יהיה מיוחד במינו עבורי ותמיד אני יאהב אותו. זה לא שאני אוהב אותו פחות, פשוט נחשפתי לאחרים יותר. עדיין, הוא בין השירים היותר אהובים עלי שלה, והקליפ האהוב עלי שלה, ככה שאת אהבתו בליבי הוא תמיד ימצא. המונולוג שם, הוא הדבר שהכי כבש אותי. בין המונולוגים האהובים עלי באופן כללי. אולי אני לא מכיר יותר מדי, אבל הוא הכי כבש אותי ממה שאני כן הכרתי. וכמובן שיש עוד עולם מלא לפני.
 לכן תמיד ראיתי בשיר הזה יותר סיפור מאשר שיר.
אני מאוהב בליריקה, בין הכתיבות הטובות של לנה, ובהגשה האדישה לצד הדקלום הממכר. זה פשוט אלוהי. חייב אחד חדש כזה! חבל שלא זיהיתי כזה באלבום החדש.. לא נורא, אולי ב-הבא!



6. Off to the races
בין השירים היותר מיוחדים של לנה. הוא שמח, הוא אופטימי, והוא באמת מביא סאונד מרענן וכיפי לאלבום. במידה והוא לא היה, Born to die היה יותר חלש לטעמי. הוא פשוט מביא משהו מאוד תורם אליו. באמת שזה שיר שפשוט טוב שהיא נגעה בו. אני מת על ההגשה שלה, שהיא לפעמים נשמעת ילדותית לאורך השיר, שהקול שלה נשבר - שיר ברמה אחרת. אני באמת ארצה שהיא תעסוק בסאונד הזה עוד בעתיד, ונורא חבל לי שבאלבום החדש בקושי יש משהו כזה.
זה היה יכול לתרום רבות. (אגב, הביקורות ל-"Ultraviolence" תעלה בקרוב)

5. Carmen
אני לא אשכח את היום ששמעתי אותו בפעם הראשונה. אני באמת לא אשכח מה הוא עשה לי.
המילים שלו בין המדהימות שלנה ידעה. הרעיון והקונספט הכללי של השיר + של הקליפ פשוט כובשים אותי כל פעם מחדש. אני אוהב את זה יותר מדי. עד היום. וזו ללא ספק בין האבני דרך הגדולות של לנה בקריירה מבחינתי בערך המוזיקלי, וגם תהיה בהמשך. רמה שתשמר את עצמה לנצח!

-מעתה אני מצרף קישורים ליוטיוב. במידה ותרצו לשמוע את השירים הקודמים, פשוט תרשמו ביוטיוב ותמצאו- 

4.Young & Beautiful
השיר הזה היה ההמתנה נעימה שלי, ירד, וחזר להיות לפני חודשיים, עד היום, ואני לא הולך להוריד אותו בקרוב.
בין השירים שיש לי אליהם את הקשר הכי חזק באופן אישי אצל לנה, אם לא החזק ביותר.
הוא מזכיר לי כ"כ הרבה דברים אישיים שקרו לי בעבר, ותמיד יהיה לו את הקשר המיוחד ביותר עבורי.
כמה הוא כנה, כמה הוא יפה, כמה הוא מיוחד, כמה הוא אדיר. המילים, המשמעות, הכל, הכל!
ללא ספק בין הטובים שלה, אם לא הכי טוב, וכן, הכי טוב, כי למרות שהוא "רק" במקום הרביעי, הוא ללא ספק הדבר הכי טוב שהיא עשתה לטעמי. הכי מדוייק, הכי נכון, והכי טוב. שירת את מטרתו בסרט שאליו נשלח, ועשה קסמים! מת על זה, ואם להיות כנה, יותר על גרסאת הקליפ מאשר על גרסאת הסינגל\רדיו.




3. Ride
נורא התלבטתי אם לשים אותו במקום השני או השלישי, אבל זה לא באמת משנה, כי באמת ששניהם כמעט באותה רמת אהבה אצלי. "Ride" מציג בעיני כ"כ הרבה דברים שהם מעבר לשלמות, ליופי, לכנות ולאופי. הקליפ אלוהי, ומהטובים של לנה לצד "National anthem" ואני יכול להישבע שמהרגע הראשון שהוא יצא עד היום הוא לא נמאס עלי אף לא לרגע.
הרעיון שלו אדיר מבחינתי. וכל הקטע שהיא באה ומדברת בגובה עיניים בלי להתבייש רק גורמים לי להאמין לה יותר.
שיר אלוהי. באמת.




2. Summertime sadness
אולי הדבר הכי טוב שהיא הוציאה לצד "Young and beautiful" - דיוק כזה אצל לנה אין הרבה. הוא כבר עבר את רמת הדיוק המקסימלית, והפך לשיר שהרבה מעבר. הוא בין השירים המצליחים של לנה, אם לא המצליח ביותר, וזה לא סוד.
השיר הזה בהתחלתו לא גרף הצלחה גדולה, ועם בוא הרמיקס, הוא פתאום שחזר את עצמו שנה אחת אחרי ואפילו הצליח פי 2 ממה שהצליח קודם לכן כשיר רגיל. ההורדות גדלו, הרדיו לא הפסיק לנגן ולתמוך - וללנה נולד להיט חדש וגדול שאפילו גרם לאותו תקליטן שהיה אחראי לרמיקס, להיחתם באופן רשמי בחברת ההקלטות שלה. כמה נפלאות השיר הזה עשה? הרבה. הקונספט הכללי של השיר, של הפרידה, של העצב המהול בשמחה (כך אני רואה את זה) רק מדגיש עד כמה אמנית היא יכולה להיות. וכמה אין גבולות לדבר הזה שקוראים לו "לנה דל רי".



1. Noir
אני יודע שלא הרבה מכם יזדהו איתי. אני יודע שהרבה מכם לא יאהבו את הבחירה שלי. ירימו גבה, יעקמו נחיר, ואט אבר - אבל השיר הזה עשה לי מה שהאחרים לא עשו. הוא בדיוק ההפך מהאחרים, עוף מוזר בקריירה של לנה, ואין ספק שהיא בחרה שלא להוציא אותו.
השיר הזה הכי לא מדוייק, הכי לא מתיימר להיות, וזה כל הקסם בו.
הלכלוך שהיא בקושי חושפת, הצדדים האפלים ה-באמת אפלים שלה שנחשפים במלוא הדרם, הסגנון הזה יושב עליה בול.
פתאום הבנתי, איך ששמעתי את השיר, שלנה יותר מדי מקובעת לפעמים בסגנון המוזיקלי שלה. לפעמים יש לה הברקות כמו "Off the races" שלמרות שהוא יותר למעלה בשירים האהובים עלי שלה (וזה גם משהו בפני עצמו!) הוא מציג סגנון דווקא שונה ממה שהיא נהגה או נוהגת לעשות. הביקורת הגדולה שלי כלפי האלבום החדש, זה שאין שם משהו ש-"שובר את השורה" או את ה- "קו המוזיקלי" ונורא חבל לי. "Born to die" היה אלבום מגוון מוזיקלית בצורה די מדוייקת וטובה. ואילו "Noir" היה נכנס לאחד האלבומים, הוא היה תורם רבות. כי יש בו פשוט הכל מהכל. הוא מכיל בתוכו כ"כ הרבה דברים שרק בכל שמיעה ושמיעה אתם תגלו מחדש. אני מציע לכם לא להירתע אם זו השמיעה הראשונית, ולהעניק עוד כמה. השיח שהיא מנהלת עם עצמה שם אלוהי. הרעיון הטוב ביותר שלה, וההגשה הטובה ביותר שלה. פרפקט.


נאחל ללנה דל ריי מזל טוב ליום הולדתה. וכן, ניפגש ב-20 לאוגוסט בהופעתה בישראל. :)