"רוח מדברית" של עפרה חזה יצא בשנת 89 ועדיין מסרב להכיל בו סאונד שהוא לא אחר מאשר של תחילת שנות ה-80. הוא מסרב להתקדם הלאה, אבל עדיין, מביא משהו מרענן וחדש יותר לסאונד. סאונד מזרחי. סאונד "עפרה חזהי".אני חייב להודות שלעפרה היו כמה מנגינות מוכרות שתמיד משכו אותי. ההשפעה שלה על האיידול שלי (כי מי שלא יודע, מדונה ועפרה באותה תקופה היו מכרות, והושפעו אחת מהשנייה. אם זה עטיפת האלבום של "Like a prayer" של מדונה שאלמנטים תימניים שקשה לזהות ראו עצמם מקבלים משמעות חדשה-ישנה על העטיפה, או סמפול המנגינה "אם ננעלו" לשיר "Issac" מאלבומה העשירי של מדונה "וידויים על רחבת הריקודים")
אני באופן אישי לא רואה את עצמי יוצא עם יותר מדי שירים לשמוע אח"כ מהאלבום הזה, ולא בגלל שהוא לא טוב, אלא כי באמת הוא די שונה מהטעם המוזיקלי שלי. כן ניסיתי להתחבר, אבל עדיין, ההתרשמות כאן גדולה יותר מהאופציה לברור פה את השירים האהובים עלי ולשמוע אותם על-דעת עצמי אח"כ. לא בגלל הסאונד, כי דווקא מאוד נוח לי עם שנות ה-80. אולי זה הכל ביחד. אבל מה שכן, ההתרשמות גדולה פי כמה וכמה.
אני יודע להעריך מוזיקה טובה גם כשאני לא מצליח להתחבר אליה. אני חושב שאנשים צריכים ללמוד להעריך מוזיקה גם אם היא פחות הטעם שלהם.
רצועה מספר 2 העונה לשם "Ya baye" שמכילה סאונד של אייטיז טהור לצד הסלסולים המדהימים של עפרה, מה שמעניק לסאונד אופי מאוד יחודי ושונה מהאחרים. הסאונד הזה מלווה את כל האלבום, אגב, ומצד אחד אני מאוד אוהב את העמידות, ואת השוני.
האלבום הוא מאוד אינסטרומנטלי, כי הרוב בו הוא באמת יותר היכולות הווקליות שלה, לצד האינסטרומנטל וההפקות המדהימות הללו, של האייטייז בשילוב עם הסלסולים והמנגינות של עפרה. כך לפחות אני רואה את זה.
הדוגמה הכי טובה היא "Slave Dream" שבאמת הרשים אותי עוד מהכמה שניות הראשונות של השיר שרק נחשפתי אליו לראשונה. זה מדהים. באמת. אני חושב שהסאונד הזה יכול לשבת כ"כ טוב על האמנים של ימינו, במידה וישלבו את זה עם האלמנטים שלהם, ויצרו שיר אולטימטיבי. כן כן, אולטימטיבי. בדיוק כמו שמדונה עשתה עם "Issac" בקונפשנס שלטעמי זה אחד משירי הפנינה שלה באלבום ובכלל. כולם ללמוד!שיאים באלבום? ובכן, הם לא נגמרים. פרט לשני הרצועות שציינתי למעלה שאהבתי, ישנה את רצועה מספר 6, "Taw shi" שסוחבת לאורך כל השיר את הטוב שבו. מההתחלה ועד הסוף. שיר כיפי!
רצועה מספר 7, שמתחילה בבכי של תינוק, ממשיכה אל מנגינה מדהימה, ואז אל הבית שבו עפרה שרה בקול המדהים שלה לצד הצלילים ה-באמת יפים האלו שלא אפסיק להלל אותם כנראה עד לסוף הכתבה. לדעתי זה גם השיר הכי יפה לצד רצועה מספר 8 באלבום. התרשמתי ממנו כ"כ לטובה. שם השיר הוא "Mm'mma (My brothers are there) - אני אוהב שאחרי הפזמון היא עולה ויורדת בקול שלה. הסלסולים שלה בסוף כה מרגשים. באמת. פשוט גן עדן לאזניים.
עוד שיר שנורא אהבתי: רצועה מספר 8, "In ta", שהלוואי ואחת מזמרות הפופ (האיכותיות אבל) פשוט תקח את המנגינה וההפקה של השיר הזה, ותעשה לו חידוש. תקשיבו לקצב. תקשיבו באמת לאינסטרומנטל. להפקה. הצלילים האלו. תנסו להתחבר לתקופה אז, תנסו להבין את מה שעפרה מביאה. איכות מוזיקלית. תשמעו את ההתחלה של הצלילים האלקטרונים. את השינוי בשפה כשהיא שרה, את צלילי הדרבוקות לצד הצלילים היותר אלקטרונים. שאפו.
כמו שכבר אמרתי, לא אצא עם יותר מדי שירים מהאלבום הזה לשמיעה אח"כ, אך הוא הולך להיזכר לי לעוד הרבה זמן. למה? מהסיבה הפשוטה שהוא מציג את בין האינסטרומנטלס הטובים ששמעתי בתקופה האחרונה. מכוון והוא כ"כ מעניין אותי בלהתחשב בעובדה שהוא נעשה בסוף שנות ה-80 ומכיל עדיין צלילים שהרבה מאוד מהאמנים של היום מושפעים מהסאונד (לא אומר שהם מושפעים מעפרה, אומר שהם מושפעים מהסאונד שעפרה עסקה בו אז. וזה מדהים!)
הפזמון של רצועה מספר 10 "Da'asa" ממש כבש אותי. השיר פחות. אבל הייתי חייב לציין את השיר, עבור הפזמון הבאמת מדהים שלו. אהבתי אותו!
ולבסוף, היא בחרה לסיים עם רצועה מספר 11, שפחות התחברתי אלייה, אבל זו הסגירה הטובה ביותר באלבום לטעמי. לשיר קוראים "Kaddish" - שוב פעם, לא תפס אותי, אבל סגירת מעגל מעולה לאלבום הזה.
כמו שאמרתי בהתחלה. לא מצאתי יותר מדי שירים שילוו אותי עוד בהמשך, אבל "לא מצאתי יותר מדי" - זה עדיין לא כלום. נכון?
"In ta" כנראה וימשיך להיות איתי גם בהמשך. כי באמת שהשיר הזה אלוהי ומציג כ"כ הרבה דברים שלא חשבתי שאמצא אצל עפרה. היא פשוט כשרון מהלך. היא אולי הדבר הכי טוב שקרה לישראל. מי היה מאמין שמישהי בסוף שנות ה-80 מישראל תעסוק במשהו כזה. מלא עוצמה, מלא רגש, מלא כשרון, מלא יחוד, מלא אופי.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה