הגעתי ביום הראשון, וכל מה שחיפשתי זה חנות דיסקים! הגענו בלילה של יום שני, היה מאוחר, אז אמרתי שאחפש יום לאחר מכן. עשינו סיור בעיר המדהימה, ומצאנו חנות עם כל מיני פיצ'פקעס ושטויות, וסטנד חביב של דיסקים ותקליטים לייד. צילמתי את הדיסקים, כי אחרי התצלום הלכתי לבדוק את המחירים ומרוב הלם פשוט יצאתי מהחנות ולא הספקתי לצלם את סטנד התקליטינים. תסלחו לי כן? אבל זה שוד. ועוד אני חשבתי ששם אמצא דיסקים ביותר זול..
כמו שראיתם: התמונה בצד שמאל, הראשונה, שמולכם כעת, היא סטנד הדיסקים. תוכלו לראות שם את אלבומים חדשים בעיקר. את פקא טוויגס, מאריה, לילי אלן (שאת שלושתם כבר יש לי), את ג'ניפר לופז, את דיוויד בואי, את מארון 5, אנריקה איגלסיאס, וכ'ו.. כפי שאמרתי, מחירים מובקעים.
ריגא הייתה מקום יפיפה, אבל היינו חייבים לעזוב אחרי יומיים, לוילנה, עיר הבירה של ליטא. אז נסענו באוטובוס 4 שעות בין ריגא לוילנה, וכן, זה עבר מהר! אוטובוס וי אי פי עם שירותים, ספה אישית לכל נוסע, מסך אישי עם המון סרטים, חטיפים ושתייה, WI FI בחינם - אני נהנתי. גם הנוף מבעד לאוטובוס, האייפון עם המוזיקה והאוזניות, עבר לי מהר! חבל שזה לא ככה בטיסות.. נו טוב - אולי בעתיד. שמעתי שהולכים בשנים הקרובות לפתח WI FI למטוס! תחשבו על זה כמו שקט נפשי זה יכול להביא לדור שלנו הא?הגענו לוילנה המדהימה, שבעיני פחות יפה מריגא, אבל עדיין, מדהימה ביופיה. שונה ודומה לה בכלכך הרבה דברים. יש לה את האותנטיות של תל אביב בעיני, חיי הלילה שלה, אנשים מטייפ דומה לסטרואטיפ של טייפ האנשים בתל אביב - אבל מנגד, יש בה גם קצת מירושלים! היא העיר בירה של ליטא, היא נורא מסורתית ועתיקה עם מבנים מדהימים.
אפילו הצטלמתי עם הדיסטניז צילדס! התמונה לעיל
בשמאל. כמו תמיד
סתם
נראה לכם !? עדיין יש בי מעט ישראליות.. הוצאתי מצלמה בלי שאף אחד ראה (והיה שם שומרים ומלא מצילים וכאלה) והצלחתי להדליף תמונה שתיים. רק לאילוסטרציה וזה.
היה נורא כיף! עשינו הפלגה באיזה נהר במשך שעה וחצי, היינו בספא, עשינו טיולים ואכלנו המון - אבל הגיע הזמן להיפרד לשלום ולחזור ליומיים האחרונים בוילנה! והפעם, בשונה מיומיים קודם לכן שהיינו בחלק המרכזי והראשי של וילנה, עברנו למלון פי 2 יותר טוב, בחלק העתיק יותר של וילנה! גם שם לקחנו סיור מודרך, שהיה מעל שעתיים, אבל באמת שעבר במהירות כי באמת נהנו ולמדנו המון!
אז כמו שהסברתי תחילה, ליטא, המדינה שאני הייתי בה ברוב הטיול, היא אחת מהמדינות הבלטיות. היא הדרומית ביותר, לאטביה האמצעית, ומעלה, בצפון, יש את אסטוניה, שהיא המדינה הבלתית היותר צפונית מהשאר. שלושת המדינות האלו הן כמו "מדינות אחיות" ויש להן היסטוריה משותפת, ערכים משותפים וכ'ו. איזו חברה של המשפחה שהיא מקומית שם, סיפרה לנו שהליטאים (היא ליטאית) תמיד צוחקים על האסטונים, ואומרים שהם נורא אדישים ותקועים וכ'ו - אבל למרות הכל איך שהוא האסטונים לפני לאטביה וליטא כמעט בכל תחום! בהשכלה, בהישגים, וכ'ו. המדינות מאוד אוהבות אחת את השנייה! אבל כן, כמו בכל מקום, התחרות קיימת. אומנם אירופה, אבל גם שם הם בני אדם!
שיעור היסטוריה מספר 2: הרוסים שלטו, התעללו המון בליטאים בלאטבים ובאסטונים. (כמו כמעט בכל המדינות שקרובות לרוסיה כיום) - רציחות, בזיזה, התעללויות פיזיות וכ'ו - שלושת המדינות רצו עצמאות, רצו שיוויון, רצו ערכים, רצו שיכירו בהם! מה הם עשו? משהו מדהים. קודם כל, תחשבו שזה לפני המון שנים, שלא היה אינטרנט, שלא היה דרך לארגן את זה חוץ מהדרכים הקלאסיות של כנראה מודעות ופליירים ובסגנון. שלושת המדינות הצליחו לארגן שרשרת אנושית של כיותר מ-2 מיליון איש מאסטוניה (המדינה הכי צפונית) לוילנה (המדינה הכי דרומית) מבין השלושה, על מנת לדרוש מהרוסים את מה שהגיע להם. תחשבו. שרשרת אנושית של 2 מיליון איש, שעוברת בין שלושה מדינות, שבשלושתם ביחד יש רק 7 מיליון איש. פחות מישראל! כ-30 אחוז מכל שלושת המדינות השתתפו בשרשרת האנושית הזו בתאנים הכי קשים לארגון ועשייה. כבוד גדול, זה מדהים! (השיא נשבר ע"י הסינים לפני כמה שנים, אבל אני פחות מתייחס לזה כי יותר קל לארגן כיום דברים כאלו, וגם אצל הסינים יש רק בעיר אחת כ-2 מיליון איש, ככה ש....) זה היה מדהים לשמוע, וישר נזכרתי כל פעם שאמרו אסטוניה, בקרלי, זמרת אסטונית שהכרתי לפני כמעט שנתיים!
היא מדהימה, ובבמה הזו אני רוצה להכיר לאלו שלא מכירים, ולהזכיר לאלו שכן מכירים.
אז באסטוניה לצערי לא היינו. אבל היינו בלאטביה וליטא, ואולי בעתיד נהיה באסטוניה - מה שכן, למדנו גם עליה, ולמדנו על המדינות המדהימות שהייתי בהן. היה מדהים, וכן, נהנתי ברמות מטורפות. באתי עם 0 ציפיות כי לא חשבתי שאהנה ברמה כזו והיה פשוט מדהים. עשינו מעל 13 אלף צעדים בכל יום, למדנו המון, ראינו המון מקומות, עשינו המון תמונות, שמחנו, שמענו המון מוזיקה - והגיע היה הזמן לחזור לארץ. איך יודעים שחוזרים לארץ? שומעים פאקינג 4 צפירות ב-5 שניות בכבישים. איך יודעים שאתה באירופה? אתה לא שומע צפירה אחת לאורך כל השבוע. ואני רציני.
תודה רבה על הקריאה! ממליץ לכולכם גם לבקר במקומות כאלו, שאומנם אין בהם יותר מדי פינוקים, בטן גב, אלכוהול ומין (שייד למאליה, נאפה, וכל היעדים האלו) - אתם באמת תהנו.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה