יום ראשון, 26 באוקטובר 2014

ביקורת אלבום: No Mythologies to Follow - Mø


Picture of MØ

את MO, סביר להניח רובכם תכירו מ- "Beg for it" - השיר החדש של איגי אזליה, ששוחרר שלשום כסינגל הפותח להוצאה המחודשת שלה. את הפזמון ל- "Beg for it" כתבה צ'ארלי XCX, ואף הקליטה דמו עבור השיר. אך בסופו של דבר, כנראה הוחלט לא לשתף את צ'ארלי בשיר. אל תדאגו, איגי וצ'ארלי עדיין בקשר מעולה! כנראה הוחלט לא לשתף בסוף את צ'ארלי בשיר כי הוא גם ככה נשמע כמו פאנסי (נאו שייד לאיגי) וזה סתם היה יוצר בלבול בקרב הציבור.


Picture of MØ — Photo by Douglas McWall
מו, האמנית הדנית, שמ-2013 מקדמת ומקדמת לכבוד אלבומה שיצא באמצע 2014. הופעות שונות כמו אצל פרז הילטון, הבלוגר המפורסם ביותר בארה"ב, או ראיונות מעניינים שחושפים כל מיני דברים שלגמרי יגרמו לכם ולקהל להסתכל על מו בצורה קצת שנה. כמו זה שאת כל האלבום היא הקליטה בבית הפרטי שלה. כן.
את מו האמת המליצו לי לשמוע בעבר לא קצת אנשים, וניסיתי - אבל לא הכי התחברתי. גם עכשיו כשאני שומע את האלבום כולו אני לא כלכך מעכל אותו. מצד אחד אני מאוד אוהב את הסגנון שלה, את הקול שלה, את ההפקות ואת כל ההווי הכללי שהיא יוצרת. מת על הקליפים שלה, מת על המראה שלה, מת על מה שהיא מציגה - אבל איך שהוא יותר קשה לי באופן אישי לעכל אותה. ולא, זו לא טענה שרחוקה מהמציאות. אני מאמין שאני לא היחיד שלוקח לו זמן להתרגל אליה. היא לא עושה מוזיקה כזו קליטה, זה לא סוד. לא שזה דבר רע כמובן.. זה המוזיקה שלה, ורואים שהיא נורא אוהבת ומתאמצת עבורה.


אבל אני לא אוהב לשלול אמנים. לקבע עליהם דעות קיצוניות משמיעות אחדות. חוץ מזה שהיא תמיד נראתה לי דמות מעניינת. אז בעקבות "Beg for it" (תודי לאיגי אח"כ מתוקה) החלטתי לשמוע שוב רצועות שפעם שמעתי ולא אהבתי ולחזור לאלבום. לא, אני עדיין לא הצלחתי לעכל את כולו כפי שכתבתי למעלה. אבל כמה שירים שם כבר גדלים עלי ומתחבבים עלי. אפילו מאוד הרשימו אותי.
ארצה להתחיל דווקא משני שירים שהכי תפסו אותי. השיר הראשון הוא "XXX" עם דיפלו, המפיק האהוב עלי ביותר. איך שניגשתי לרצועה הזו, ידעתי שגם אם אני לא יאהב אותה, לפחות אני יאהב אותה מהרבה רצועות אחרות באלבום. ובכן: זה קרה חלקית. אהבתי אותה, וגם אהבתי אותה יותר מהרבה רצועות אחרות באלבום. יותר נכון, מכל הרצועות.
מדובר כאן בשיר שהוא גם קליט, וגם שומר על הקו המאוד אחיד שמו מנסה ליצור באלבום הזה. השיר שומר על הקו המוזיקלי שלה ועל האופי שאותו היא רוצה ליצור כאן, לא בורח לרגע, לא פוזל לצדדים, פשוט לוקח את הסגנון ומפתח אותו יותר בעיני. עכשיו זה לא רק מיוחד וטוב, אלא גם קליט. השיר ללא שום צל של ספק הרשים אותי מאוד עוד מהצלילים הראשונים בשניות הראשונות שלו. הקליפ? מדהים כמו השיר. מה שאני אוהב בקליפים שלה, שמבחינים ביחוד שלה בצורה מוגזמת כבר ולפעמים מאולצת. אני חושב שזו חלק מהאומנות שלה. כל הריקודים המוגזמים האלו, כל הפרצופים המוזרים למצלמה, כל העניין שהיא מנשקת תמונת עירום-חצי-עירום של דיפלו בקליפ - הכל מורכב כמו פאזל ויוצר משהו מאוד מסקרן ומעניין. מרגיש קצת מאולץ, אבל עם זאת די אותנטי למדי. שומר איפה שהוא על איזון. ואני אוהב את זה.
השיר השני שאותו אהבתי ממש בנוסף ל-"XXX" הוא "Walk this way" שיצא לו הקליפ בקיץ האחרון לפני כמה חודשים בודדים. שיר מדהים, שגם אותו ידעתי שאני יאהב מהחצי דקה הראשונה של השיר. אני לא יודע אם אני חושב שהוא קליט כי הוא באמת קליט, או כי הוא בא אחרי השיר הכי קליט וכיפי באלבום (XXX), או שניהם ביחד? בכל אופן - הוא גם קליט וגם מתחבב עלי מאוד. הקליפ גם בין המדהימים שראיתי באלבום. אני מת על הסצנה שהיא עומדת ושני כלבים שחורים מתחתיה והיא שולטת בהם. אני לא יודע למה: זו סצנה כלכך לעוסה והמון אמניות עושות את זה (אזליה בנקס לדוגמה, ביונסה, וכ'ו) - ועדיין בכל פעם אני אוהב לראות את זה מחדש. אף פעם לא נמאס ותמיד מרשים אותי משום מה מחדש.
אני אוהב שיש בשיר משהו דאנס-אלטרנטיבי כזה. אני באמת ממש אוהב את השיר הזה.
עוד רצועה שאני רוצה לציין לטובה: "Red in the grey" - שבזמן ששמעתי את האלבום בהתחלה ולא הכי התחברתי, היא הרצועה הרביעית במספר (4 מספר מזל שלי אגב), שללא ספק העניקה לי עוד רצון וחשק להמשיך לשמוע את האלבום. היא באה לי בול הזמן. הרצועה הזו היא ללא ספק בין הטובות באלבום ונורא נהנתי לשמוע אותה.




באלבום של מו יש את הגרסה הסטנדרטית, שכל השירים שציינתי למעלה (שלושת השירים האהובים עלי באלבום) נמצאים שם, ואת גרסאת הדלוקס ששם יש עוד כמה שירים חדשים + "גרסאות לילה" לכמה מהשירים בסטנדרטית.
"גרסאת לילה" כפי שזה נשמע: שיר באווירה לילית כזו. המטרה לתת עוד זווית ראייה על שיר מסויים ומו בחרה להביא את זה לידי ביטוי ע"י כך שהיא לקחה את השירים שהיא רצתה ושינתה אותם לגרסאות שונות.
האמת שלא התחברתי ל- "The sea" שגם הוא בדלוקס, אך הוא מופיע גם בגרסה הרגילה וגם בגרסאת הלילה. נורא התחברתי לגרסאת הלילה וכמעט ולא התחברתי לגרסה הרגילה. גרסאת הלילה גרמה לי כן לאהוב את השיר הזה, ולכן אני באמת חושב שכל האקטסרה גרסאות האלו נורא תרמו לי ובאמת גרמו לי לאהוב את השיר הזה. הוא בחמישיה האהובה עלי בכל האלבום.


אז לסיכום: מו היא יוצרת מדהימה. נכון, עדיין לא הצלחתי לעכל את האלבום ואני חושב שיקח לי עוד זמן בכדי שאצליח - אבל בסה"כ אני כן זיהיתי בה אלמנטים שנורא אהבתי למרות שלא התחברתי לכל האלבום. כן התאהבתי בכמה שירים באלבום. כן נורא התרשמתי ממנה כאמנית ונורא אהבתי את כל הקליפים שלה. היא שחקה אותה בעיני תודה רבה על הקריאה!



אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה