לא כתבתי המון זמן, אבל מסורת זו מסורת! כל שנה מחדש אני מתרגש להגיע אל סופה בשביל לסכם אותה מוזיקלית ולכתוב על איך הייתה המוזיקה השנה עבורי. אז סיכומון קטן, השנה הזו הייתה השנה של הנשים בתעשייה! על אף שהיא לא הייתה מהחזקות העשור היא הייתה ככ מנחמת ומשמחת כי היו באמת המון שירים טובים והמון נשים ניצחו ביחד את המצעדים ואת התעשיה. זו השנה עם הכי הרבה מקומות ראשונים נשיים בטבלת הבילבורד העשור, שזה מטורף אחרי שבשנים האחרונות התעשייה הייתה שייכת לגברים ונשים נבלעו בריק.
השנה התלבטתי אם לסכם 15 אלבומים או 10 אלבומים שאהבתי, החלטתי לראשונה כן לצאת ממסגרת העשרה אלבומים וכן לסכם בממש קצרה את חמשת האלבומים שלא נכנסו לטופ 10 אבל כן היו שווים התייחסות וכמה מילים.
15.
Realer - Megan thee stalion
מגאן היא ראפרית שפצחה את הטוויטר בזכות סרטוני הפריסטייל שלה. היא כבשה את הרשת והספיקה מאז לשתף פעולה עם הראפר Da Baby ולהביא להיטון חמוד השנה, וכן גם עם ניקי מינאז, שבמהרה הפכו לחברות טובות עם השיר Hot girl Summer.
האלבום של מגאן מלא בבאנגרים, היה חסר לי מעט גיוון בסאונד כמו במיקסטייפ הקודם אבל אין ספק שברמת הראפ והפרדוסינג היא עלתה פה כמה מדרגות קדימה. מגאן היא אחת מהכוכבות המבטיחות לעשור הקרב, מישהי שאני מאוד מאמין בה ואוהב אותה.
סגנון: ראפ
שני שירים מומלצים: Cash Shit, Realer
14.
Thank u next - Ariana Grande
אז אריאנה גרנדה הביאה אלבום שהביא לה את התהילה שהגיעה לה. אריאנה תמיד הייתה אמן פופולארי ואהוב, אבל הפריצה שלה השנה הייתה משהו שלא קרה קודם לכן אצלה. גראמי, שני מקומות ראשונים ואלבום עם אין סוף תשואות ומחמאות. האלבום טרם זכה בגראמי כי הוא מתקיים בעוד כחודשיים, אבל אני צופה לו שהוא עתיד לקבל פרס או שניים. אני חושב שהאלבום טוב מאוד, הוא היה מדורג גבוה יותר אם הוא היה מרגיש קצת יותר ענייני והיה נשאר איתי ליותר זמן - אבל בגדול אין לי אליו טענות בכלל. אני גם חושב שזה שהוא מאוד ׳פשוט׳ וכביכול שונה מהאלבום הקודם שלה, זה מה שהופך אותו לקצת יותר מיוחד וקולע. את הקודם פשוט הצלחתי לאהוב יותר והוא נשאר איתי ליותר, אז הוא גם קיבל מיקום גבוה בשנה שעברה בטבלה. בטנק יו נקסט אני לא מצליח למצוא שיר אחד שממש העיף לי את המוח, וזה היה קצת חסר לי. Ghosting היה השיר היחיד שבאמת עשה לי משהו מעבר, אבל עדיין, ציפיתי למשהו קצת מעבר
סגנון: טראפ פופ
שני שירים מומלצים: In my head, Ghostin
13.
When we all fall asleep where do we go? - Billie Eillish
בילי כבשה אותי השנה. יצא לי להיחשף אליה בשנה שעברה עם השירים הראשונים שלה, והייתי עד להתפרצות שלה שהיה מחזה מטורף. הצוות של בילי הבין את השיטה הנכונה. הוא הבין איך לקחת את הסטרימינג ואת צורת הצריכה המוזיקלית של הצרכן ולפי זה הוא ייעל את זה עבורה כאמן פורץ. בילי הצליחה בדרך קצת שונה, אחרי שנתיים שהיא מוציאה מוזיקה, כל השירים שלה ביום בהיר אחד נכנסו לפלייליסטים הכי גדולים בספוטיפיי, משהו שלא בדיוק קרה קודם לכן. ההתכנסות של השירים הביאו לפריצה שלה, בכך שהיא פשוט הייתה בכל פלייליסט והצוות שלה לקח סיכון והבין שיש פה שתי אופציות: או שהיא הולכת להתפוצץ עכשיו או שאנשים לא יתלהבו וכל השפיכת כסף הייתה לחינם. ברגע שהשירים טובים והקהל שומע אותם בכל פלייליסט אפשרי, הוא מתחיל להימשך ולאהוב, וכך בעצם בילי אייליש הפכה לאמנית הכי מצליחה השנה. האלבום טוב, טוב מאוד אפילו. אני לא מצליח לשמוע את כולו מההתחלה עד הסוף ולהנות כמו שאני חושב שאני אמור, אבל כאלבום אני מעריך אותו מאוד וחושב שיש בו המון שירים באמת טובים. היא מצליחה לשמור על הקו מתאר המוזיקלי שלה וליצור שירים שמחים ומאידך שירים שהם ב-180 מעלות מזה, אך עדיין לא מאבדים את הכיוון ״האיילישי״.
סגנון: פופ אלטרנטיבי .
שני שירים מומלצים: , i love u, ilomilo
12.
Slayyyter - Slayyyter
סלייטר היא מישהי שיצא לי להכיר בדיעבר בתחילת שנה, אך באמת לקראת סוף השנה. סלייטר עושה פופ אלקטרוני עם השפעות חזקות מהבאבלגאם-פופ וה-pc music. בעזרת קול פופי-נשי עם המון פיטץ׳ ואוטו-טיון, ביטים אגרסיבים אל מול ביטים עדינים להחריד - וכך נוצר אלבום צבעוני כיפי מאוזן ומרענן. אני אוהב אותו, וחושב שהיא בדרך הנכונה, מומלץ!
סגנון: פופ אלקטרוני, פי-סי מיוזיק.
שני שירים מומלצים: Alone, Bff
11.
Madame X - Madonna
כולם יודעים שמדונה היא אחת מהזמרות האוהובת עלי, אני לעולם לא פוסח בביקורת עליה. הפעם באמת שאין לי מילה אחת רעה להגיד על האלבום. כן הוא לא ממקום גבוה יותר למרות שהיא זמרת שאני מאוד אוהב, וכן אני יכול להגיד שחשבתי שאני יאהב יותר את האלבום - אבל באמת אני לא מצליח למצוא בו חסרון אחד. אני אוהב אותו, הוא אלבום ממש טוב, אני חושב אוביקטיבית גם הכי טוב שלה העשור, אבל עדיין משהו בו חסר לי ואני לא מצליח להתחבר אליו כמו הקודמים שלה. האלבום הקודם שלה, היה הדבר הכי מבולגן בעולם, לא אחיד ולא מאוזן. אבל הייתי מת עליו! הייתי שומע אותו גם שנה אחרי שהוא יצא.. ואילו מדאם איקס הצליח להחזיק אצלי בקושי חודש. אני עדיין חושב שמגיע לו להיות כאן כי זה באמת אלבום טוב, והיא התעלתה על הציפיות שלי איתו. מה שאני אוהב באלבום זה שהיא לוקחת את הכוח שלה ופורצת קדימה כמו שרק היא יודעת. פורצת שפה, פורצת פוליטית, פורצת הכל. מדונה כתבה את האלבום בליסבון, פורטוגל - שם חיה על מנת לקבל השראה. וההשראה מורגשת.. אם זה הצלילים והמקצבים, הבחירה לשתף פעולה עם אניטה (ברזיל) ומאלומה (קולומביה) ביחד איתה. אם זה הניסיון שלה לשיר בספרדית ופורטוגזית באלבום. מעבר לעניין הלטיני, מדונה מצליחה להביא שיר כמו God Control שמזכיר לכולנו מי המלכה האמיתית. מדונה תמיד מצליחה להביא משהו חדש מרענן ויצירתי, ועל כן לנצח היא תהיה המלכה לא משנה מה.
סגנון: פופ, פופ לטיני
שני שירים מומלצים: Faz Gostoso, God Control.
10.
Sexorcism - Brooke Candy
אח, כמה חיכיתי לאלבום הזה. ואו. מ-2015 אני יושב ושומע ״האלבום יוצא בקרוב״. סינגל פה סינגל שם ושוב האלבום נדחה.. וסוף סוף אחרי 4 שנים, ברוק מוציאה את אלבום הבכורה שלה שהיה לגמרי מפתיע. את ברוק אהבתי תמיד, אבל התחלתי לאבד בה עניין בעקבות הדחיות והעכובים וכבר האמנתי שהאלבום לא יהיה טוב, והיא הפתיעה. האלבום לא מחדש או מרענן, אבל הוא מאוד ברוק קנדי. הוא כמו מתנה למעריצים שישבו וחיכו בשקט לשירים שלה ועכשיו הם יוכלו לקבל אותם בשקט. האלבום כיפי וזהו. יש לו סאונד טוב, שוב, מאוד ברוק קנדי סאונד, לא מחדש מפתיע או יוצא מהכלל - אבל מאוזן, כיפי וקולע. אני חושב שהיא עשתה עבודה נהדרת ומגיע לה המיקום כאן. היא שיתפה פעולה עם איגי אזליה, ריקו נסטי וכו ורואים שהיא באמת השקיעה וניסתה להביא את האלבום על הצד הטוב ביותר. כל הדואטים מוצלחים וברוק הצליחה להביא אלבום שכן משאיר טעם של עוד.
סגנון: ויצ׳ הופ, טראפ, ניו וויב
ארבעה שירים מומלצים: FMU, Cum, RIP, XXXTC
9.
Clarity - Kim petras
קים פטרס הייתה אחת מהאמניות הכי פעילות השנה. את קים הכרתי בשנה שעברה בשחרורי הסינגלים המפוזרים שלה, עד להוצאת ההלואין של 2018 שם הוציאה אי פי מדהים, שלו הוציאה גם פולאו-אפ גם בהלוואין השנה, 2019. קים יוצרת פופ טהור. כזה שאוהדי פופ מושבעים יהנו ממנו במאת האחוזים. בלי מקום להתבלבל יותר מדי.. פופ. לנגד השירים השמחים והכיפים שנותנים תחושת נעורים מתוקה, ישנם גם שירים קודרים יותר שמצליחים לגעת במילים ובהגשה שלהם. קים היא פופ סטאר לכל דבר, ואהבתי מאוד את מה שהיא עשתה עם האלבום הזה ובכלל מה שהיא עושה עם המוזיקה שהיא מוציאה. אני אוהב שיש שירים שהם קצביים לצורך העניין אבל המילים עצובות, הניגוד הזה תמיד יצר משהו מעניין עבורי. או לצורך העניין, בלאדת מד-טמפו קצבית שגם מצליחה לרגש וגם לתת איזה שהוא מקצב כיפי. הדבר היחיד שהיה חסר לי, זה שהיו פה שירים בועטים, אבל לא הרבה. בשחרורי ההלואין שלה, היו לה שירים ממש דומיננטים שאני חושב שהיו יכולים להוסיף פה המון. רוב השירים פה מאוד ׳ציל׳ ופרנדלים, חיפשתי את השריטות בתוך כל החמידות, שאני יודע שיש לה.
סגנון: פופ, פופ טראפ, פופ אלקטרוני
ארבעה שירים מומלצים: all i do is cry, blow it all, icy, sweet spot
8.
Lover - Taylor Swift
אני התאהבתי בטיילור סוויפט השנה, עוד לפני האלבום. למה? שמתי בצד רגע את השנאה שכולם האכילו אותי עליה ושאלתי את עצמי, למה בעצם? היא אישה שעובדת ככ קשה, היא משקיעה ונותנת מעצמה המון! ברגע שהתעלתי ובאמת באתי למוזיקה בראש פתוח פתאום התחלתי לאהוב. ואז שני הסינגלים יצאו.. לא התחברתי אליהם, אבל האמנתי שהאלבום בכיוון טוב וכך היה. האלבום מהמם! האלבום באמת באמת טוב. מעט ארוך מדי אבל טוב. יש בו שירים מטמטמים שברגע שיושבים וקוראים את המילים באמת מצליחים להרגיש כאילו אתם בפנים. ואני כל כך אוהב שירים כאלו! אני אוהב אמנים שיודעים להבין מה התנודות קול שלהם ואיך אפשר לנצל את זה על הצד הטוב ביותר וטיילור יודעת. טיילור אינטיליגנטית בהגשה שלה, ולא סתם היא הזמרת המצליחה ביותר העשור עפ בילבורד. האלבום מכיל בתוכו שירים שנותנים טיז לחומרים ישנים שלה, ועם זאת בעיבודים ובהפקות יותר חדשניות ומרעננות. אני אוהב את זה
סגנון: פופ, קאנטרי פופ.
ארבעת שירים מומלצים: Lover, Daylight, The man, False god
7.
planet y2k - Liz
את ליז אני מכיר מ-2014 בערך. בזמנו היא הוציאה אלבום קצר שמאוד אהבתי, אבל אז ראיתי שהשחרורים שלה לא רציפים והיא הולכת וחוזרת אז העניין בה ירד לי. להגיד את האמת, לא חשבתי לשמוע את האלבום הזה כשיצא, אבל בסוף החלטתי כן לנסות בקטנה ולראות אם אני יאהב אז אכן אמשיך. והתאהבתי! יש בו שירים כאלו שהייתי יכול לוותר עליהם, אבל הם כן איך שהוא מוסיפים ב-Vibe שלהם לסאונד של האלבום ותורמים, ואילו השירים שכן אהבתי.. ואו! מעבר, האלבום מצליח לתפקד טוב כאלבום. מעט ארוך לטעמי, חושב שהיה יכול להיות טיפונת יותר קצר, אבל בסה״כ עבודה אדירה שלה והיא לא אכזבה בכלל. שירי הפופ-אלקטרו שלה בהשפעת ה-פי סי מיוזיק החזירו אותי קצת אחורה ונתנו לי קריצה. ההשפעות הניכרות שלה מהניינטיז קולעות. יש פה שירים שמזכירים את בריטני ספירס וכאלו שנכתבו עבור קיילי מינוג.
ליז היא כמו כוכבת ניינטיז שנכנסה למכונת זמן ונחתה ב-2020. לצורך העניין, Cloudbusting נשמע כמו שיר ניינטיז עדכני. אני מת עליו ועל השמחה שיש בו.. היא מצליחה להגיש אותו בצורה מדהימה!
סגנון: פופ, פופ אלקטרוני
ארבעה שירים מומלצים: CloudBusting, Lottery, Mood ring, Hearts don't break
6.
Mary Magdalene - Fka Twigs
פחדתי מהאלבום.. האלבום הקודם שלה היה מאסטרפיס והשירים שיצאו לפני האלבום לא גרמו לי להתרשמות. כששמעתי אותם עם האלבום כשהוא יצא, פתאום הם נשמעו לי אחרת. זה מה שיפה בפקא, שהיא כמו יצירת אומנות. רק כשמסתכלים על כל התמונה מבינים - רק כששומעים את כל האלבום, מבינים.
סגנון: ארנדבי אלטרנטיבי
ארבעה שירים מומלצים: Mary Magdalene, Home with u, Sad day, Fallen alien
5.
Hot pink - Doja Cat
טוב חברים זה נהיה קשה.. דוג׳ה קט, תגלית השנה שלי. כל השנה הזו באמת עבורי הייתה שלה. האלבום הזה הגיע אלי בהפתעה, הכרתי אותה השנה עם אלבום משנה שעברה והתאהבתי. היא הכריזה על הוט פינק שבוע וחצי לפני צאתו והייתי בשמיים. פחדתי להתאכזב כי באמת שאני אוהב אותה, וזה המאני טיים! והאלבום.. האלבום ואו
ההשפעות מניקי די ברורות, דוג׳ה גם לא מכחישה אותן. מדובר באלבום היפ הופ פראשי וצבעוני, עם נגיעות מובהקות מעולם הפופ והארנדבי. כל המיקס הזה מצליח ליצור משהו סופר מעניין וכיפי, לא מתחכם אבל כן מחוכם! לנגד שירים חצופים כמו Juicy ובנאגרים כמו Its like that. יש שירי היפ הופ שהיא משחקת עם הפלאו שלה בצורה מדוייקת כמו Rules וישנם גם שירים נוגעים כמו Streets שהם ההפך עם מילים מדהימות שהפתיעו גם אותי. דוג׳ה היא הכל מהכל, היא כל החבילה!
סגנון: היפ הופ, ארנדבי
ארבעה שירים מומלצים: Streets, Juicy, Bottom bitch, Rules
4.
Charli - Charli Xcx
אחד מהזמרות האהובות עלי, שכל פעם מצליחה להמשיך להיות היצירתית מכולן והמרעננת מכולן. הציפיות לאלבום היו יותר מדי גבוהות, אני מודה. אולי לא הגיוניות.. לא שהתאכזבתי, כי לאלבום אין לי מילה אחת רעה להגיד.
צ׳ארלי הוא אלבום פופ אלקטרוני-חדשני עתידני עם יציאות קריאטיביות ו-וויב אחר. צ׳ארלי מרימה גל חדש בסאונד שאני חושב שהמון הולכים לקפוץ עליו בשנים הקרובות, והיא לגמרי חלוצה בתחום של עצמה.
אני חושב שהיא הייתה צריכה פחות לפחד באלבום הזה, כי במיקסטייפים הקודמים שלה שיש לה שם מין הסתם יותר ׳חופש אומנותי׳ היא העיזה יותר. באלבומים זה קצת יותר מסובך כשאת כפופה ללייבל ולחברת הקלטות.. האלבום עשוי בצורה אדירה, הוא מדהים, יש בו שירים משוגעים כמו Shake it עם ברוק קנדי, קאפקייק, פבלו ויטר וביג פרידה! שיר שכולו בשפות שונות ומשונות שמתאחדות אל תוך שפה מוזיקלית אחת. או 2099 עם טרוי סיוון, שבאה להציג לנו את העתיד רק במוזיקה.
סגנון: פופ, פופ אלקטרוני
ארבעה שירים מומלצים: Shake it, 2099, White Mercedes, Silver cross
3.
Hollywood bleeding - Post Malone
יצוג גברי! כן, פוסט עושה את זה שנה שנייה ברציפות ומוצא את עצמו ברשימת אלבומי סוף השנה שלי, רק שהפעם הוא במקום ממש ממש גבוה, כי ממש ממש מגיע לו, ואני ממש ממש אוהב את האלבום. האלבום הוא הכל! הוא רוק, הוא פופ, הוא היפ הופ, הוא ראפ, הוא קאנטרי - רק שכל הסגנונות האלו מתחברים לשיר אחד, ולא כשירים מפוזרים. וזה מה שעושה את האלבום לכל כך מיוחד ויפה בעיני. שיתופי פעולה עם הולסי, סיזה, טרוויס סקוט, דה בייבי וכ׳ו.. עבודה מדהימה.
סגנון: פופ, ארנדבי, היפ הופ, פופ-רוק
ארבעה שירים מומלצים: Circels, Hollywood Bleeding, Enemy, Staring in the sun
2.
Songs for you - Tinashe
הפתעת השנה שלי. מי האמין שטינאשה תביא את האלבום השני האהוב עלי ביותר השנה הזו? בכל זאת, היא מוכשרת למות והיא מדהימה מכל בחינה - אבל מי שעקב אחריה בשנים האחרונות ראה את ההתנהלות המזעזעת שלה ולא האמין לרגע שהיא תצליח להביא אלבום כל כך מגובש יפה ואחיד. והיא הצליחה. היא הצליחה להביא אלבום שנכנס לי ממש עמוק ללב בזמן כל כך קצר עם שירים כל כך קולעים ומוצלחים. האלבום הוא פופ-ארנדבי צ׳יל אל מול באנגרי טראפ מטורפים. שירים קצביים אל מול שירים שהיא צורחת את נשמה שם. זה מה שאני אוהב.. אלבום שהוא מכיל בתוכו שירים ככ שונים אך ככ דומים. אלבום שמתאר תהליך שלם מההתחלה עד הסוף, מהחלק הטוב אל הפחות טוב. טינאשה הביאה משהו מדוייק ועל זה מגיע לה את כל התשואות בעולם.
סגנון: ארנדבי, פופ, היפ הופ
ארבעה שירים מומלצים: Room for us, Die a little bit, Knew better, Life's too short
1.
III - BANKS
חלקכם יופתעו חלקכם לא, אבל זה הוא אלבום השנה שלי.
אחת הזמרות האהובות עלי מוציאה אלבום, ולא אכפת לי לתת לה פעם נוספת את אלבום השנה (אני חושב שזה כבר פעם שלישית העשור מתוך שלושה אלבומים) רק כי היא כל פעם שומרת על הרף עושה את זה כל כך מדוייקת ולא מועדת לרגע. אני אתן לאמן עשר שנים ברציפות את אלבום השנה אם זה באמת יהיה שווה את זה, ובנקס לגמרי לגמרי שווה את זה. האלבום הזה הוא אלבום מדהים, עם סאונד קודר ואלטרנטיבי יותר. שירים מכושפים עם המון כאב. אני חושב שבנקס היא אחת מהזמרות הכי אינטיליגנטיות בהגשה שלהן מהפעילות בתחום. אני כל כך גאה בה, כל שנה מחדש, על כמה שהיא מסורה לתהליך ולפרויקט שלה ומצליחה כל פעם לקלוע מחדש. המשחקים עם הקול שלה באלבום, המשחקים בהפקות ששיר מתחיל בצורה מסויימת ונגמר בצורה אחרת (כמו Sawzall שהוא גם השיר האהוב עלי באלבום).
כל פרויקט שלה אני מתאהב, הפעם זה קרה שוב, ואני כאן מחכה לפעם הבאה
סגנון: ארנדבי אלטרנטיבי
ארבעה שירים מומלצים: Stroke, Sawzall, Contiminated, Hawaiian mazes
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה