רשימת שירי השנה! 2018

הבטחה זו הבטחה, וכמיטב המסורת: רשימת שירי השנה שלי כבר כאן בדיוק לקראת סיומה של 2018. איזו שנה מדהימה זו הייתה.. פייר? באתי אליה עם ציפיות כי כן ידעתי שאמנים שאני מאוד אוהב משחררים מוזיקה. אבל וואלה אפילו אותי זה הפתיע כמה המוזיקה הייתה טובה לא רק מהם, אלא גם מאמנים אחרים שיצא לי להכיר ולחוות השנה מאפס. כל כך שמח על השנה הזו וכל כך מחכה להבאה, בא עם רף מאוד גבוה עבור המוזיקה שעתידה לצאת ומקווה לקבל את הזכות לעשות את אותה רשימה כמו בכל שנה גם בשנה הבאה! תודה לכולם על הקריאה, ועל זה שכל שנה מחדש אתם כאן קוראים את המגילות שלי.

- Top 50 - 

50. Elohim - Half love
49. Lonely weekend - Kacey Musgraves
48. Safe - Daya
47. Electricity - Dua lipa
46. flames - David guetta ft. Sia
45. Love4eva - Loona Ft. Grimes
44. honey - robyn
43. Rico nasty - in the air
42. stir fry - migos
41. Whole new world - Sophie

- Top 40 - 

40. Tomorrow - Kali uchis
39. Kacey Musgraves - Oh what a world
38. Hard white - Nicki minaj
37. Charli xcx ft. Troy Sivan - 1999
36. close your eyes - kim petras
35. sex money feeling die - Lykke li
34.  Barbie tingz - Nicki minaj
33. spotlight - Marshmello & Lil peep
32. molecules - Hayley Kiyoko
31. Pony boy - Sophie

- Top 30 - 

30. Charli xcx - No angel
29. The light is coming - Ariana grande ft. Nicki minaj
28. Deep end - Lykke li
27. Tommy genesis - Bad boy
26. Kim petras - Heart to break
25. Only you - Little mix
24. Focus - Charli xcx
23. 5 In the morning - Charli xcx
22. We Appreciate power - Grimes ft. Hana
21. Slow burn - Kacey Musgraves

- Top 20 - 

20. 
Lost in your arms - Alessandro Ciminata
את השיר הזה הכרתי בעבודה, כשהתנגן בפלייליסט באופן קבוע ובכל פעם כשהייתי עם לקוח לא יכולתי באמת לעזוב הכל ולעשות שזאם אבל התאהבתי משמיעה ראשונה. תמיד ברח לי מהראש לבדוק מה שם השיר, ואחרי כמה פעמים שהשיר הזה הזכיר לי את קיומו בדקתי ומאז אני מכור. מסתבר שאין יותר מדי מידע על השיר הזה באינטרנט, הוא של זמר חדש שלמרבה היופי מצא את עצמו לפלייליסט המרכזי בפופ של אפל מיוזיק. או שיש לו סוכן טוב או שהשיר סופר טוב, או שניהם כמובן. בכל אופן, שיר מדהים שנותן וויב קצת רוקיסטי-אלטרנטיבי, נשמע כמו סאמפל של שיר רטרו מיושן שעשוי בצורה ככ מחודשת וטובה. עף על זה, מצפה למוזיקה חדשה ממנו.

19.
 Hourglass - Alice Chater
המנון פופ-דאנס אירופאי שכבש אותי משמיעה ראשונה. זה הפולאו-אפ של הליד המרכזי של הזמרת השנה, שאותו סופר אהבתי ולכן באתי עם ציפיות גבוהות והשיר הזה לגמרי הותיר את הרף גבוה כפי שהיה קודם לכן.
18. 
 Yernin - Sevyn Streeter
באנגר מטורף. אחד השירים הכי כיפים שיצאו לי לשמוע השנה.. אני מת עליו ועל ה-וויב שלו. לשיר הזה ניקי מינאז׳ הייתה אמורה להצטרף ברמיקס שהבנתי שכן מוכן, רק צריך לחכות לו שהוא יצא אם בכלל. אבל ככה או ככה לבינתיים יש לי את השיר הזה שתמיד כיף לחזור אליו ולהתרענן כל פעם מחדש מרוב כמה שהוא טוב וקולע.

17.
Heartbreak hotel - Alice Chater
אז כמו שאמרתי, ל-Hourglass (שמוקם במקום ה-19) היה סינגל שיצא לפני וזה זה. הארטברייק הוטל הוא אחד מהשירים המצטיינים של השנה הזו מבחינתי. מעבר לזה שהוא כיפי והורס, השיר הזה באמת קולע ומצטיין בדיוק במקום שאליו הוא מכוון. פופ טהור שאם היה יוצא לזמרת קצת יותר גדולה בתחילת העשור, בקלות יכל להיות מהלהיטים הגדולים שלנו. תוסיפו לזה את הקליפ האדיר.. עסקה מנצחת. אליס היא ללא ספק אחת מתגליות השנה שלי, ואני כל כך שמח שיצא לי להכיר את המוזיקה שלה ולהתעניין בה. לא יכול לחכות כבר לחומרים חדשים.

16. 
Anywhere - Rita ora
מהלהיטים הגדולים של השנה! ריטה אורה מגישה לנו פופ-דאנס סופר איכותי עם דרופ סיינת היסטרי ומלא בקצב. ריטה תמיד עשתה מוזיקה טובה אבל הפרויקטים שלה סופר לא עקביים והיא לא באמת נותנת איזה שהוא בום אחד גדול אף פעם, אבל על השיר הזה אני חייב להוריד לה את כל הכובעים שיש. השיר הזה לגמרי אחד מהשירים שעשו לי את השנה, ואני חושב שלהרבה אחרים.

15. 
post malone - stay
פוסט הוציא אלבום טוב השנה, אין ספק.. כמה באנגרים פה כמה באנגרים שם, אבל שיר אחד בלט והפך את החוויה לאחרת מבחינתי וזה השיר הזה. בלעדי השיר הזה האלבום היה מרגיש לי סתם אלבום בלי נשמה שמנסה לכוון למיינסטרים. השיר הזה עשוי בצורה מדהימה, בלאדת R&B שמלווה בקול המהמם שלו. הכל יושב פרפקט. אני נשבע שהופתעתי בפעם הראשונה ששמעתי את השיר ולא האמנתי לעצמי שאהבתי ככה שיר שלו. הוא באמת מוכשר, והלוואי ונשמע ממנו יותר שירים כאלו בהמשך.

14. 
Devil in paradise - Cruel Youth
נטליה היא אחת מהזמרות האהובות עלי, מהרגע שהיה את כל התקרית שהייתה איתה ב-2015 ולאחר מכן שינוי שם הבמה שהגיע והצטרפותה ללהקה Cruel Youth, המוזיקה מאוד השתנתה. עדיין נשאר בה הצ׳ארם של נטליה, אבל זה היה משהו ממימד קצת אחר עבורי. הגאונות של האישה הזו גרמה לי להתאהב גם בסגנונות החדשים, וה-ep האחרון שלהם מ-2016 עד היום עושה בי גלים. השיר הזה הוא שיר חדש מפרויקט חדש, והוא מתפצל לשני חלקים. החלק הראשון של השיר מדהים והחלק השני מדהים לא פחות ואף מפתיע. הקול שלה.. הקול שלה מטורף כאן. הזרימה שלה עם המקצב ועם מה שהיא מנסה להעביר היא לא פחות ממושלמת.

13.
 Rapture ball - Poppy
גם פופי מצטרפת לרשימת תגליות השנה שלי, זמרת שהכרתי רק בשם בשנה שעברה ולא טרחתי אפילו לנסות לשמוע אותה הפכה השנה לאחת הזמרות המפתיעות ביותר עבורי ב-2018. ראפצ׳ר בול זה שיר בשבילי. הצורה שהוא בנוי.. הדרופ האירופאי-אירוווזיוני שמגיע לאחר הפזמון, הניתוקי סיינת׳ בבתים... שיר שמגיע לו מדליה.

12. 
 Good form - Nicki minaj
תחילת 2018, פרוסומת של ניקי למרצדס ו-3 שניות מהשיר מתנגנות ברקע.. מאז ידעתי שזה השיר שלי. מעל לחצי שנה אחכ, ניקי מוציאה את האלבום שלה Queen והשיר הזה כבר הופך לאחד האהובים עלי. המעריצים גרמו לניקי לבטל סינגל אחר ולהוציא את זה במקום, ולא רק זה, ניקי הוסיפה לשיר המקורי את הרמיקס עם ליל ווין והוציאה לסינגל קליפ שלא נופל מהגדולים ביותר שלה. השיר הזה באמת כיפי, באמת באמת כיפי.. הסגנון האהוב עלי שהיא עושה. מאין ראפ-באבלגאם כזה (המצאתי ז׳אנר). מה שאני הכי אוהב בשיר מעבר לחרוזים ולמשחקי מילים, זה ה׳כלי ניצחון׳ שיש ברקע לאורך כל השיר.

11. 
 Coco Chanel - Nicki minaj 
איי קוקו שנאל.. אחד הבאנגר של השנה מבחינתי. איזה שיר מטורף. יום לפני שהאלבום יצא ניקי התגרתה במעריצים שלה ופרסמה איזה 10 שניות מהשיר ורשמה ״בדיוק מנסה את המערכת החדשה שלי בבית..״ - אני זוכר שהשתגעתי מכמה שזה היה נשמע טוב. אבל ואו.. לא חשבתי שעד כדי כך טוב! זה מתחיל מהפזמון הסופר ממכר, זה ממשיך מהביט החולני שזה אחד מהביטים הכי אדירים שהיא התעסקה איתם עד היום וזה ממשיך למחווה שלה לג׳מייקה כשהיא מארחת את פוקסי בראון ונותנת שוט אווט ענק באווטרו בשיר לכל ההשראות שלה. אני מת על זה שהיא מהללת את עצמה לאורך השיר ומבססת את המעמד שלה עי אנאלוגיות מעולם הפשע, מעולם האופנה וכ׳ו ומדגישה עד כמה היא הטובה, המקור, וזו שיכולה ליצור מקוקאין קראק! ספויילר: אם לא היו לי כבר 2 שירים של ניקי בטופ 10 גם השיר הזה היה בטופ 10, פשוט יש גם גבול לחוסר אוביקטיביות שלי..

- Top 10 - 

10. Kacy Musgraves - High horse

קייסי מועמדת לאלבום השנה בגראמי לצד ג׳אנל מונה, הביקורות עפו עליה ועל האלבום החדש שלה Golden Hour ולא הבנתי בהתחלה באמת למה. אני זוכר שגם קצת ניסיתי לשמוע אותה ואמרתי ״אוקי היא חמודה.. ו?״
עם הזמן היא הייתה לי בתת מודע, כל הקשור אליה קרה סביבי במקביל פתאום ברצף - ההגעה שלה כשופטת אורחת לרופול דראג רייס, ההכרזה של הגראמי על המועמדויות בהם היא מועמדת לאלבום השנה, אנשים באינטרנט שמתעוררים לגביה ופתאום זה הכה בי גם. ניסיתי לשאול את אחד החברים שלי ״אני לא מבין.. היא באמת באמת טובה, אבל למה ככה עפים עליה?״ והוא פשוט אמר לי שקאנטרי זה ז׳אנר שתמיד היה מקובע עד כה וקייסי הגיעה ב-2018 ופשוט הוסיפה לו תבלינים. עם כל האהבה לטיילור סוויפט, כשהיא רצתה לעשות פופ היא עשתה פופ, כשהיא רצתה לעשות קאנטרי היא עשתה קאנטרי, כשהיא רצתה לעשות edm היא עשתה edm, אבל זה אף פעם לא בא ביחד. קייסי מצליחה באלבום הזה לעשות את זה בצורה הכי מעודנת שיש. קייסי מצליחה להביא שירי קאנטרי, עם מקצב של פאקינג קובאוי אך צלילי סיינת׳ ופיטצ׳ אלקטרוני בחלקים מהקול שלה. או תבניות מובהקות של שירי פופ על שירי קאנטרי, מה שיוצר שילוב מנצח כמו High Horse. השיר מדבר (בעיני כמובן) על בחור שחצן ויהיר שמגיע לאזור ובאותה מהירות שהוא מגיע אנחנו רוצים שהוא יקח את הסוס שלו וילך הרחק הרחק מכאן. רפרנסים של קאנטרי (סוס, המקצב, ג׳ון ווין וכ׳ו) ושילובם אל תוך עולם הפופ שמעודד העצמה נשית, פמיניסטיות וחוצפה. הקליפ סופר מתוק, והיא הדבר הכי יפה שראיתי בערך - והשיר הופך את הכל למושלם. אני מת על הבתים, מת על איך שהיא נשמעת ועף על הפזמון ברמות. רק על השיר הזה מגיע לה גראמי לבד.


9. Pynk - Janelle Monae

אחד מהשירים הכי מיוחדים של השנה.. ג׳אנל הוציאה אלבום מדהים, אבל לפני שהוא יצא, יצאו לו כמה שירים לפני והשיר הזה היה אחד מהארבעה. למעשה הוא היה השלישי בסדר, ואחרי השניים שיצאו לפניו והותירו רושם מדהים הגעתי עם ציפיות מרובות. בנוסף, גריימס משתתפת בשיר הזה כמפיקה-כותבת לכן הציפיות שלי שילשו את עצמן, ולמרבה ההפתעה לא התאכזבתי לרגע. ג׳אנל היא זמרת שאף פעם לא באמת אהבתי מהסיבה שלא התחברתי למוזיקה שלה, השנה הזו היא העיפה לי את הפנים, וללא ספק היא אחת מההפתעות הכי גדולות במוזיקה עבורי השנה. השיר הזה מתחיל בצורה שקטה ומתפוצץ לפזמון רוקיסטי-אלטרנטיבי מה שהופך את השיר למשהו אחד אחר, מיוחד יותר ממה שהולך מסביב. אני מת עליו ועל המילים, ובמיוחד על הקליפ. היא שיחקה אותה.

8. Without me - Halsey

כולכם יודעים שהולסי אחת מהזמרות האהובות עלי, וכמה אני צמא לפריצה האמיתית שלה כדי שכולם יראו בדיוק את מה שאני רואה בה. ולמרבה ההפתעה, השיר הזה הפך לסולו הכי מצליח שלה אי פעם בתוך חודש אחד בלבד. הציבור עף עליו, הלייבל שלה תומך בה והיא עצמה מאמינה בשיר ומקדמת אותו כמו שצריך. ברגע שהוא יצא אמרתי ׳אוקי.. זה אדיר׳ ועם הזמן אפילו התאהבתי בו יותר ויותר. הולסי פונה לאותו אדם שהיא נתנה בשבילו הכל כשהוא היה צריך, וברגע שהוא קיבל את התהילה שלו הוא קם והלך. היא מפצירה בו לחשוב על הכל פעם נוספת ולשאול את עצמו באמת האם הוא יכול בלעדיה, כשאלה רטורית כי זה הרי ברור שהוא לא יכול. השיר לא דומה לדברים שעשתה קודם לכן באלבומים שלה, אבל לי הוא קצת מזכיר את Not Afraid anymore משום מה, שהיה שיר שעשתה עבור הסרט ׳50 גוונים של אופל׳. יש בו את אותו משהו קודר בליווי מקצב. מד טמפו יושב עליה בול.
לא ברור אם השיר הזה הוא הליד סינגל מהאלבום השלישי כי מצד אחד היא אמרה שלא ברגע שהוא יצא, אבל הרבה מים זרמו בנהר לדעתי ואחכ הוא קיבל הצלחה די מאסיבית, שלוותה בקליפ עם קידום והכל לכן לא באמת נראה לי שכל הלייבל שלה היו משקיעים בו לחינם. אם כן והוא מהאלבום השלישי, יש לה יריית פתיחה סופר חזקה.

7. Aristocrat - Poppy

כמו שציינתי למעלה, פופי הייתה לאחת ההפתעות הכי גדולות שלי השנה ולשיר הזה יש תפקיד מאוד גדול במערכה. אם ישאלו אותי ׳אמיר.. איך שיר פופ אמור להיות?׳ אני מאמין שיעלו לי לראש בצורה אוטומטית כמה שירים, והשיר הזה יהיה אחד מהם. באמת שהוא קולע בכל קנה מידה אפשרי, ואני אוהב לעשות את זה ואני מצטער, אבל אם הוא היה לרגע שייך לזמרת קצת יותר גדולה עם פוש מהלייבל וקליפ היסטרי השיר הזה היה להיט ענק. כן, גם בתקופה שבה כל מה שהולך במיינסטרים הוא טראפ טהור והפופ-סטארז שלנו צריכות לעבוד כפול 3 יותר קשה בשביל להצליח.
השיר הזה מדבר על התגנבות פיזית למסיבה של אנשים עשירים גדולים ומפורסמים, וחיקוי דפוסי ההתנהגות שלהם עד כדי רמה של להיות הם למרות שאנחנו רחוקים מלהיות הם. לרקוד כמוהם, להתלבש כמוהם ולדבר כמוהם. פופי סיפרה שהשיר הזה באמת מספר על סיפור אמיתי בו התגנבה לאחת מהמסיבות הגדולות האלו שכולנו חולמים להיות בהם, והיום היא כבר מוזמנת אליהם ויכולה לומר בנימת נצחון שהיא לא צריכה להתגנב אליהן יותר. אני מת על הפזמון, על הבתים הרכים שמכניסים אותך למאין אווירה קסומה והחיבור של הכל להכל.

6. Lucky - Tommy Genesis

בא לי להרוג את תומי.. מי שקרא את אלבומי השנה שלי ראה שתומי מוקמה במקום 3 (ומכובד) ברשימת אלבומי השנה של 2018. כל שיר שם העיף לי תמוח, ו-Lucky לא זכה להיות כחלק מהפסטיבל המושלם שנקרא אלבום הבכורה שלה. למה? הסיבה עד היום לא ידועה. תומי מלכתחילה אמרה שהשיר יהיה חלק מהפרויקט שלה וברגע האחרון הוחלט לא להכניסו. מבחינה אומנותית השיר באמת קצת שונה מהאחרים, אבל אני בטוח שאם הוא היה שם הוא לא היה הורס שום וויב או משנה את הויז׳ן האומנותי שלה. השיר הזה באמת אחד השירים שהכי עשו לי את השנה. יצא די בתחילתה, אחרי הליד שלה Tommy שלמרות שיצא בסוף 2017 הוא אחד השירים שהכי עשו לי את 2018 ובעצם השיר שגרם לי להתאהב בתומי ולהכיר אותה, הציפיות היו מאוד גבוהות ולמרות זאת לאקי הצליח להישאר למעלה יציב וחזק ולהפוך לשיר-חרישות אולטימטיבי של כמה וכמה חודשים לאורך כל השנה. גם היום כשאני חוזר אליו אני מת עליו באותה מידה, וזה חבל לי שהוא לא חלק מהפרויקט עצמו. היא נכנסת לשיר בצורה מדהימה והפזמון שלו כל כך כיפי ומשרה שלווה כיפית. שוב, בא לי להרוג את תומי.

5. Again - Kehlani
 אחת מהזמרות הכי לא מוערכות שיש כיום בהתאם לכשרון הסופר חייתי שיש להן. עזבו את זה שקהלני יוצרת לנו שיר אדיר אחד אחרי השני, היא באמת כל כך מוכשרת, ברגע שהיא פותחת את הפה שלה מלאכים עפים סביבה, ברצינות! אני ממליץ לכולכם ללכת ולשמוע הופעה חיה שלה, של אחד משירי הסול שלה, אפילו של Again, לא תתחרטו. השיר יצא בתחילת השנה, למעשה זה נראה לי השיר הכי וותיק ברשימה ומשעשע לראות איך הוא בין השירים שנשמרו לתקופה הכי אורכה והכי פחות נשכחו עבורי למרות שיצאו ממש בהתחלה של 2018. אני זוכר כמה שהשיר הזה הדהים אותי כי הוא מינימליסטי ברמות אבל מצליח לקלוע יותר מכל דבר אחר. היא שיא המרגשת אותי כאן, הקול שלה מדהים כאן והיא רק מתפתחת יותר ויותר כאמן. ציפיתי לאלבום השנה, אבל כנראה שהיא לא הייתה מספיק מוכנה וזה כבר יקרה בשנה הבאה. אנחנו כאן!

4.  Cherry - Rina Sawyama 
 רינה עושה את זה שוב פעם, ומתבגרת באליט-הרשימה שלי. האישה הזו לא אמיתית בחיי.. כמה אפשר להישאר על אותו רף ולא לרדת ממנו אפילו לשנייה? שיר אחרי שיר מעיף לי ת׳צורה והפעם אנחנו מתמודדים עם פופ-פרפקשן שלא נשמע יותר מדי וזה Cherry. למעשה אני לא יודע על מה השיר מדבר, אבל הוא נותן לי עשרים כיווונים בראש וזה אחד הדברים שאני הכי אוהב בו. הקול שלה ממיס אותי בפזמון, לצד המילים עצמן שמקבלות משמעות אחרת כל פעם. השיר בנוי כל כך טוב ובצורה מצטיינת, כאילו היא יודעת מה היא עושה עוד הרבה לפני ופשוט עושה את זה. הויז׳ן שלה תמיד יוצא מן הכלל, וזה מרגיש כאילו היא יוצאת מתוך מכונת זמן מהעתיד, מתוך מכונת זמן מהעבר, ומשלבת הכל אל ההווה. באמת שרינה אחת מהאמניות שאני הכי מאמין בהם כרגע בהווה המוזיקלי שלנו, ואני כל כך רוצה שהיא לא תעצור אפילו לרגע.

3. Everytime - Ariana grande
כשהאלבום יצא באוגוסט ושמעתי אותו והגעתי לשיר הזה הייתי בשוק. לא רציתי להמשיך. הרצתי אותו קדימה ואחורה קדימה ואחורה ולא רציתי לשמוע את שאר הרצועות החדשות.. משהו שלא אופייני כל כך למישהו שחיכה לאלבום די הרבה זמן. אריאנה היא אמן שאני באמת אוהב, ומרוב שהשיר הזה הדהים אותי לא רציתי לשחרר ממנו לשנייה. אני זוכר כמה חרשתי עליו, בדיוק טסתי לחול שבוע אחכ והוא התנגן לי במשך כל הטיול באוזניים בלי הפסקה. עד היום הוא מעביר בי את אותן צמרמורות. אני לא יודע לכוון מה יותר קנה אותי, המילים, הקול שלה, איך שהשיר בנוי (שזה באמת הצורה הכי מדוייקת שאפשר לבנות שיר מהסוג) או הריפלי-וואליו שלו. היא מדברת בשיר בשיא הכנות והכאב על זה שהיא תמיד חוזרת לאותו מקום מביש ועצוב שלא מתגאה בו בכלל, ומודעת לזה שלא אמורה להיות בו בכלל. המילים ככ רילאייטבל, וכאלו שכל אדם יוכל לבוא להבין ולהזדהות. מאין פלסטלינה אמוציונלית כזו שכל אחד יכול לעבור ולפסל לפי התחושות האישיות שלו. לא ראיתי מילה אחת רעה על השיר באינטרנט, ובכללי כל כך הרבה אנשים הרגישו כנראה את מה שאני הרגשתי כששמעתי אותו, ופשוט חבל לי שאריאנה לא עשתה איתו יותר מדי.


2. Chun li  - Nicki minaj
הבאנגר האולטימטיבי שגרם אפילו לשונאים לא להישאר אדישים. ולחשוב שהיצירה הזו נעשתה בפאקינג 5 דקות. כן כן, 5 דקות. ניקי סיפרה שלילה אחד היא פשוט קראה למפיק בן 21 שיבוא לאולפן שלה, שיש לה השראה לכתיבה וליצירה של שירים לאלבום. המפיק מספר שהוא רץ לסטודיו, ותוך 5 דקות היא פשוט שמעה את הביט של Chun li וכתבה את הבתים שלו. כמובן שהשפצורים באו קצת אחכ, אבל את השיר היא פשוט כתבה באותו רגע כפרילסטייל אל תוך הדף. השיר הוא ה-Anaconda של האלבום בעיני. השיר הכי חצוף, הכי אייקוני וזה שעשה רעש אינטרנטי הכי גדול. למרות שהשיר לא היה להיט עצום בעולם ובכלל באמריקה, הוא הצליח לעשות יותר רעש מכל שיר שהצליח כפול ממנו מבחינה מסחרית. בשיר ניקי מדמה את עצמה לצ׳אן לי, דמות יפנית במשחק לחימה שעפ מה שמספרים היא הרגה את הרוצח של אבא שלה וקיבלה ביקורות קשות על זה על אף שרק עשתה צדק שלא היה נעשה בלעדיה. ניקי מדמה את עצמה אל מישהי שמקבלת כל כך הרבה ביקורות שליליות ועליהום על דברים לא מוצדקים, אבל שטוב לה עם זה, ושאם זה מה שצריך לקרות זה יקרה. ״הם מציירים אותי כבחור הרע, אז זו תהיה הפעם האחרונה שהם הולכים לראות בחור רע שיכול לעשות את הראפ גיים כמוני״ או ״הם צריכים ראפרים כמוני, כדי שהם יוכלו ללכת למקלדות שלהם ולהפוך אותי לבחור הרע צ׳אן לי״
שורות סופר אייקוניות שהרימו את כל הרשת ויצרו נרטיב שבא לידי ביטוי לאורך כל השנה כלפי ניקי. השיר הזה מסמל בשבילי את 2018 למרות שהוא במקום השני, השיר הזה מסמפל בשבילי את ניקי מינאז כפרסונה וכאמן. היא תמיד תצטרך לעבוד כפול כדי לקבל הוכרה שאמן שעובד פי 2 פחות ממנה יקבל, אבל היא יודעת את זה, וזה המוטביישן והדרייב שנותן לה כל פעם להמשיך להפציץ ולהצטיין בשירים סופר קליטים, טובים ואדירים כמו זה.

1. Ganja burn - Nicki minaj
 אני לא אשקר, כשהשיר דלף עם הקליפ בקיץ האחרון כחודש וחצי לפני שהאלבום יצא לא יכולתי שלא לשמוע אותו. הייתי פשוט בשוק. כולם יסכימו איתי שזה השיר הכי שונה של ניקי. ניקי בחיים לא עשתה שיר כזה. השיר מרגיש לי כמו תערובת של כל הצדדים הרב-גונים שלה אל תוך מיקס אחד. יש לו מקצב ו-וויב שמתאים ל-Queen, האלבום החדש שלה שמלווה את השיר הזה. יש לו את המילים ובתי הראפ של Pink friday, אלבום הבכורה הראשון שלה ששם היא הכי לא פחדה לדבר על הכל מבלי בכלל חשיבה על יכולת להפסיד משהו, וההרמוניות והשירה של ה- Pink Print, אלבום האולפן השלישי שלה שיצא ב-2014. בבית הראשון היא מדברת על כמה שהיא חזרה חזקה מתמיד, יכולה לעשות הכל ולא עוצרת לרגע. אחרי הבית הראשון היא שרה אל תוך פזמון עמוק ומרגש שמסתיים אל תוך הבית השני בו היא מבססת את המעמד שלה כמקור. ע׳י אנאלוגיות למפורסמים שאותה ליווה ומלווים מתחילת הקריירה. ׳ את לא יכולה לשים פאה ולחשוב שאת ניקי, זה כמו שכל בחור שמן יחשוב שהוא ביגי, זה כמו שכל בחורה שיש לה חבר בשם ג׳יי תקרא לעצמה ביונסה, זה כמו שכל בחור שיעשה ביט טוב יקרא לעצמו קאנייה ׳
האינטרפטציה שלי לשיר, היא שהיא שרה מתוך כאב ומדברת על מישהו שהיא נזכרת בו רק כשהיא מעשנת ומתמסטלת. כלומר, Ganja (מריחואנה) Burn (כוויות) זה כמובן המילה, סממנים של אש וכוויה שאפשר לקבל כשמדליקים מריחואנה, אך ניקי מדבר בפאן המטאפורי שבו ברגע שמדליקים מריחואנה, אנחנו עושים לנפש שלנו כוויות כי אנחנו נזכרים בעבר, בדברים כואבים.
השיר הזה לא פחות ממאסטרפיס בעיני, שיר שילווה אותי לעד ותמיד יהיה מבין השירים הכי טובים שהיא עשתה לא משנה מה.

סופש של פופ! ה-24 שעות האחרונות

השנה הזו היא בעיני שנה חלשה לאלבומים. כמובן שהיו כמה שמאוד אהבתי אבל הם מעטים וביחס לשנים קודמות שהייתי צריך לרכז את כל האלבומים שאהבתי לתוך טופ 10, מה שהיה לי מאוד קשה - השנה זה יהיה לי הרבה יותר קל כי אין יותר מדי אופציות גם ככה. אבל מה שכן, 2018 היא שנה אדירה לסינגלים. רק הסופש הזה קיבלתי כמה שירים מאמניות שונות שאני מאוד אוהב! וזה מבלי להחשיב את ה-ep (אלבום קצר) של קים פטרס שיצא ביום ראשון האחרון והעיף אותי לשמיים, כן?

1. Halsey - Without me

כשהולסי אמרה שהיא משחררת שיר חדש ב-4.10 אני הייתי כמעט בטוח שזה פשוט שיר לפס-קול כלשהו. היא משתתפת בסרט החדש של ליידי גאגא, אז חשבתי שזה אולי משהו לשם. כשגיליתי שהסאונדטראק של הפס-קול יצא והולסי לא שם הבנתי שמדובר ככל הנראה בליד סינגל החדש מהאלבום החדש, או פרומו כלשהו. הולסי כבר אמרה שהאלבום השלישי קרוב, מה שרק גרם להייפ שלי להתעצם. יצאה הצצה השבוע שהעיפה אותי אבל עדייו ניסיתי לבוא עם כמה שפחות התלהבות ממה שניתן כדי שאם לא אתלהב מהרצועה אז פחות אתאכזב. ו.. ו ואו!
כל כך שמח שהיא עשתה שיר כזה. אני הכי אוהב אותה כשהיא פשוט רוכבת על סאונד מד-טמפו ושרה עמוק על מקצב די קליט. זה יוצר באלנס שגורם לה להיראות ולהישמע גדולה. שירים כאלה הם בדיוק מה שאני צריך כרגע, והלוואי וכל האלבום החדש ישמע ככה. יאמר לזכותה שהיא הוציאה את האלבום השני שלה ביוני 17, כלומר לפני שנה וכמה חודשים.. וכבר אנחנו מתקדמים לאלבום השלישי, שזה מדהים בעיני ומראה על עקביות ועל מוזה. ממליץ בחום על השיר הזה, וספויילר מעכשיו: הוא יהיה בטופ 10 שירי השנה שלי. המצעד בדצמבר כמובן כמו בכל שנה


2. Charli xcx & Troye sivan - 1999

טוב אז בדומה להולסי, צ׳ארלי בין הזמרות האהובות עלי גם - רק שהיה לי מאוד קל לבוא בלי התלהבות לסינגל החדש בניגוד להולסי. למה? צ׳ארלי תמיד עשתה בדיוק את המוזיקה שאני רוצה, חוץ מהפעמים בהם הייתה צריכה להוציא סינגלים גלובאלים. היא נמצאת כרגע במצב די בעייתי עם הלייבל שלה, שמנע ממנה להוציא את האלבום השלישי שלה כבר המון זמן (מה שגרם לדליפתו בסופו של דבר) וגרם לה להוציא שני מיקסטייפים במקום כי זה יוצא להם יותר משתלם כלכלית אני מניח. המיקסטייפים היו מטורפים כי שם היא לא כפופה ללייבל ויכולה לבטא את עצמה אומנותית כפי שהיא רק רוצה. אבל בסינגלים שיצאו תחת הלייבל והיו אמורים לכבוש את העולם, היא די קבעה את עצמה בעיני והוציאה שירים בינוניים וצ׳יזים מדי. 1999 זה הסינגל הגלובאלי השלישי שלה בשנתיים האחרונות, לכן באתי ללא ציפיות כי חשבתי שגם הסינגל הזה יהיה meh ולא מעניין. טעיתי בענק. עפתי באוויר, וזה בדיוק קרוץ מהחומר שאני אוהב שהיא עושה. פופ אלקטרוני דביק, באבלגם עם רעשים של טטריס ברקע ואפקטים ממוחשבים על הקול. ככ גאה בה על האחד הזה, היא קלעה בול. טרוי בעיני גם עשה עבודה טובה בשיר, ראיתי חלק שטוענים שהוא די מיותר בשיר אבל דווקא אני אוהב את התרומה שלו. הוא משתלב מעולה ב-וויב של השיר ומתאים את עצמו כמצופה ממנו במקצב ובתוצר הסופי. שיר סופר קצבי מרענן וכיפי, גאה בהם.

3.  Niykee Heaton - Starting over \ Bad guy \ Mascara

ניקי היטון היא זמרת שהייתה צריכה לפרוץ ובענק. האלבום בכורה שלה שהוא בעצם מיקסטייפ (מצחיק איך תמיד המיקסטייפים אצל זמרות הפופ הם הטובים ביותר הא?) שלה היה אחד הדברים הטובים ששמעתי בשנים האחרונות, והוא מכיל שיר עם הרכב ההיפ הופ מיגוס שגם הצליח די יפה. מעבר לזה שזו הייתה צריכה להיות הפריצה שלה, היא גם כותבת את השירים שלה ויש לה סיפור חיים מדהים על אחות שמתה מסרטן וגרמה לה לדחוף את עצמה כזמרת ולבטא את הכאב שלה במוזיקה. ניקי הוציאה שלושה שירים היום, שחרור משולש, תחת פרויקט אחד הנושא את שם אחד השירים הכלולים שם והוא Starting over.
השירים שלושתם ממש טובים, הם עדיין גודלים עלי ואני בטוח שעוד לא הגעתי למקסימום אהדה שלי כלפיהם. Starting over נשמע כמו שיר בריטי שהיה יכול לעוף במצעדים בתחילת העשור, מדגיש את הקול האדיר שלה וכתוב מעולה. Mascara נראה לי לבינתיים האהוב עלי מהשלושה, מזכיר לי קצת את סלינה גומז ב-רבייבל משום מה, היא נשמעת שם מיוחד ברמות. ו-Bad guy שהוא גם מעולה לא פחות מהשניים האחרים. מזכיר ממש את המיקסטייפ שלה, יותר מהשניים האחרים. רצועת R&B שעם קידום נכון יכולה להעיף את כולם.
כולם זמינים לשמיעה בעמוד היוטיוב שלה (אליו תוכלו להכנס דרך האודיו שפרסמתי), במידה ויעניין אתכם אתם יכולים לקפוץ לשם ועל הדרך לצפות ולשמוע חומרים קודמים שלה. היא באמת מעבר למדהימה, ואני שמח שהיא הוציאה מוזיקה חדשה אחרי כ-3 שנים של שקט.

4. Alice Chater - Hour Glass

השיר לא יצא ב-24 שעות האחרונות הוא יצא ב-36 כזה. עדיין החלטתי שמגיע לו להיות כאן! אתם תסלחו לי אני מקווה
אליס היא הפתעת השנה שלי. הגעתי אליה כי דוגמנית שאני אוהב פרסמה את הסינגל הקודם שלה Heartbreak hotel שכביכול הוא המוכר ביותר שלה, כשיצא, והיה לי ממש משעמם באותו רגע שפשוט החלטתי לנסות אותו. זה היה ביולי האחרון, והתאהבתי משמיעה ראשונה. עם שמיעות חוזרות התאהבתי גם בה, ולא יכולתי לחכות לחומר חדש ממנה. חשבתי שיקח זמן.. אבל הנה אנחנו שלושה חודשים אחכ וכבר יש לנו את Hour Glass שלא נופל ממנו בכלל. שיר פופ אדיר, עם קליפ אדיר לא פחות. לא יכולתי לבקש ממנה כרגע שיר יותר מרענן וטוב מזה. עלתה על כל הציפיות שלי ויצרה המנון דיסקו אלקטרוני עדכני ואירופאי שבקלות היה לוקח גם מקום ראשון באורווזיון.

האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017

כמו בכל שנה, ערכתי רשימת אלבומים שהיו הכי טובים השנה מבחינתי. כמובן שצימצמתי את הרשימה לעשרה אלבומים שחשבתי שהיו הטובים ביותר. אם לא ראיתם את האלבום שאתם אוהבים, אולי הוא מקום 11 מי יודע.. בכל אופן, זה מתבסס על טעם אישי אבל מעבר לטעם האישי שלי אחד הפרמטרים הטובים בעיני זה עד כמה האלבום הפתיע מעבר להיותו אלבום שאהבתי, כלומר, אין פה הרבה אלבומים שמאוד אהבתי כי הם פחות קלעו למקום שאליו הם כיוונו או היו דומיננטים במשבצת שלהם. היו גם הרבה אלבומים דומיננטים השנה שלא נכנסו כי בסופו של דבר זה עדיין מתבסס על הטעם האישי שלי.. אז סורי נוט סורי (כבר אגלה לכם שדמי לא פה)


10.
Queen Elizabitch

קאפקייק היא אחת מהראפריות שאני באופן אישי הכי מאמין בהם. למה? ובכן, היא סופר צבעונית, עובדת עם האנשים הנכונים אבל עדיין לא יוצאת מהמסגרת של המקום הנוח בו היא עומדת שזה האינטרנט שמאפשר לה ללכת עד הסוף עם הכיוון שלה מבלי באמת לירות לכל הכיוונים ולנסות לקלוע לכל סל כדי שיתן לה להיט אלא פשוט עושה את מה שהיא צריכה לעשות. הרבה אנשים תופסים ממנה בדיחה ובאופן אישי גם אני נוהג להשתעשע ממנה המון, אבל הבחורה מוכשרת! ואת זה אי אפשר לקחת ממנה. בנוסף לכל, היא יודעת לעבוד על הביטים הנכונים והביאה אלבום שללא ספק צריך לקבל יותר הערכה והוקרה. הוא באמת ממש טוב! לדוגמה, CPR ו- 33rd הם שירים שאם לייבל רציני היה משקיע בהם הם היו הופכים ללהיטים בארצות הברית. הם קליטים ועשויים כמו שצריך. אני זוכר שכשניסיתי את האלבום ובאתי בלי ציפיות השירם האלו באמת קנו אותי משמיעות ראשוניות. היה לי כל כך כיף ולרגע תהיתי אם אני מאזין לקאפקייק. היא לגמרי עלתה ברמה מהאלבום הקודם והשאירה טעם של עוד לקראת האלבום הבא.
שירים מומלצים: CPR, 33rd, Biggie smalls, Scarps.



9.
CTRL

סיזה היא בין האמנים הכי טובים שהכרתי השנה. האלבום שלה הוא אלבום R&B שלא רק ספג המון הערכה וביקורות חיוביות הוא גם סיפק לנו להיטים אורבנים שהפכו את סיזה לאחת מהנשים הכי מצליחות השנה בארה"ב. סיזה עבדה בעבר עם ריהאנה, ביונסה, ניקי מינאז' ועוד אבל עכשיו זה הזמן שלה לזרוח! ואין דרך יותר יפה לזרוח עם חומרים שכאלו. Prom לדוגמה, זה שיר שמרגיש לי שהולך להיות סופר מפוספס. לא ראיתי יותר מדי מילים עליו באינטרנט ואני באופן אישי חושב שזה השיר הכי טוב וכיפי באלבום. כששמעתי אותו לראשונה הוא השיר שהחזיק אותי וגרם לי להתאהב בה אחכ ולשמוע יותר ויותר את האלבום. הוא מרגיש לי מאוד נוסטלגי למרות שהוא בסה"כ יצא השנה. הוא מביא איתו אנרגיות חיוביות כאלו ומשרה אווירה ממש טובה. יש את Love galore שזו הפריצה שלה השנה וללא ספק שיר מצויין. אני אוהב את זה שהאלבום הרמונלי ויש איזון מדהים בין הקול שלה לבין ההפקות והביטים. היא משחקת עם הקול שלה המון וזה מראה כמה גמישה היא. היא יודעת להגיש בצורה מאוד מתוחכמת ואינטיליגנטית וזה משהו שאני הכי מעריך באמנים.
שירים מומלצים: Love Galore, Prom, Supermodel, Go gina



8.
Luv is rage 2

זה לא סוד, אני לא שומע יותר מדי אמנים גברים. לא יודע למה ואת האמת שאין לי כוח להתעסק בשאלה הזו כי אין לה תשובה - אבל אני לא אשלול בחיים אמן כי הוא גבר. כאילו הערצתי את אנריקה איגלסיאס מחצית מהחיים שלי והייתי בשלושה הופעות שלו ותליתי פוסטרים שלו והכל - ליל עוזי האמן הגברי היחידי בשנים האחרונות שמצליח לעניין אותי ככה מוזיקלית. הוא הצליח לעשות איזה שהוא גשר בין העולם המוזיקלי שלו לבין הראפ ובעיני פתח מין שער כזה שנותן אופי יחודי לחומרים שלו מול שאר הראפרים היום. הוא מרגיש לי כל כך דומה וכל כך שונה וזה מה שאני כל כך אוהב בו. היא לא נוטש את הסאונד הקיים כי הוא עדיין רוצה ליצור שירים כיפים קליטים וכאלו שיהפכו ללהיטים אחכ אבל שם בכל אחד את הרוטב האישי שהוא הכין שהופך את השירים ללא סתם שבלונים אלא למשהו עם צורה של ממש. אני אוהב שהוא שילב באלבום שלו שירה, רוק, מטאל, אלקטרו, טראפ ומה לא - וזה עדיין נשמע כמו פרויקט סופר מגובש טוב וכיפי. אמשיך לשמוע אותו ולחכות לעוד חומרים בעתיד, ללא ספק יצר אלבום אדיר. מעבר לזה שיש לו את בין הלהיטים הכי גדולים השנה (Xo tour lif3) הוא גם עשה רמיקס לשיר האהוב עלי מהאלבום (The Way life goes) עם האמנית האהובה עלי שזו ניקי! מה יותר טוב מזה תגידו לי? היה לי משתלם להיות אוהד שלו מתחילת השנה.
שירים מומלצים: The way life goes, Xo Tour Lif3, Feeling mutual, Pretty mami



7.
Collxtion x

אלי איקס היא זמרת שהכרתי ב-2014, בקיץ דרך חבר טוב ואני זוכר ששנינו שמענו אותה במצטבר שבועות שלמים ללא הפסקה אם לרגע נחבר את כל השעות ביחד. אבל עם הזמן היא קצת נמאסה עלי, ואני מודה שאיבדתי בה עניין כי הרגיש לי שהיא איבדה את עצמה מבחינת כיוון ולא הבנתי כבר איזה פרויקט היא מגבשת\לא מגבשת לנו. את האלבום הזה ניסיתי באיחור, אהיה כנה זה קרה ממש ממש לאחרונה ואני ברצינות הודהמתי מכמה שהאלבום הזה קולע לטעם שלי או בכלל. ראשית, אני אומר את זה בראש גלי: אם האלבום הזה היה יוצא תחת 90% מזמרות הפופ הגדולות שיש היום בתעשייה, הוא היה מוכר כיום מיליונים. השירים פה סופר קליטים אבל במקביל מצליחים לשמור על רף איכות יוצא מהכלל ומשהו שללא ספק כיף לראות ולחוות כי זה לא משהו טריוויאלי בכלל. שירים שקטים לצד שירים אלקטרונים שמתחברים לפרויקט אחד ושלם שמרגיש הכי אותנטי וקיים שהיא יכלה ליצור. אני מאוד גאה בה על ההתמדה ועל האלבום הזה. שירים כמו Casanova שהם סופר מקפיצים ואנרגטים לצד שירים כמו Need you או Downtown שמכניסים אותנו למוד הרבה יותר רגוע ועצוב. בשני השירים האלו לדוגמה, המשחקים והאפקטים בווקאל הם חלק בלתי נפרד מהיצירה. כל הסיינת' והקול שנותן אווירה רובוטית זה תוסף שהשאיר אצלי הרבה.
שירים מומלצים: Casanova, Need you, Downtown, True love is Violent.



6.
Take me apart

את קללה האמת הכרתי אבל תמיד נתתי לקיום שלה לעבור ליידי מבלי באמת לייחס לו חשיבות. בגדול אני חושב שאני אידיוט גמור שהתעלמתי ממנה עד כה כי מעבר לזה שהיא קולעת בול לטעם שלי הייתי יכול להנות מכל המוזיקה המדהימה הזו שלה עוד הרבה לפני. כשיצא לה האלבום פשוט החלטתי לנסות אותו מבלי באמת להכיר חומרים קודמים שלה והופנטתי. R&B אלטרנטיבי אלקטרוני בסגנון של Fka Twigs ו- Banks וסול. השירים באמת הותירו אותי חסר מילים. אני זוכר איך במשך שבועיים שלמים פשוט נתתי לאלבום הזה להתנגן לי באוזניות בלי הפסקה, כל שיר באקראיות מבלי באמת לבחור מה יהיה השיר הבא שיתנגן וזו הייתה הנאה צרופה. לא מצאתי באלבום הזה שיר אחד שלא אהבתי  ואת האמת שאני לא יודע איזה שירים להמליץ מהאלבום כי אני אוהב סוג של את כולם באותה מידה ואוהב מאוד. כמובן שיש כאלו שקצת יותר אבל באמת שכל האלבום ברמה גבוהה וכל השירים על אותו רצף. שיר אחד האמת היה הבולט מכולם, וזו דווקא בלאדה שהרגישה לי כמו עוף מוזר באלבום בשם Better. אני זוכר את עצמי שומע את השיר עשרות פעמים ביום ומקשיב למילים. קללה לקחה אותי עם האלבום הזו בדרך שהיה לי כיף לצעוד בה ואני אשמח לשמוע עוד חומרים ממנה בעתיד.
שירים מומלצים: Better, Onanon, Blue Light, Enough



5.
Sweet Sexy Savage

האלבום של קהלני הוא בין האלבומים הראשונים ששמעתי השנה, הוא יצא בסוף ינואר ודי חיכיתי לו אחרי ששמעתי את Advice ו- Undercover שיצאו לפניו. שני השירים האלו היו ונשארו השירים הכי טובים באלבום, אבל זה לא מנע ממני לאהוב אחכ את כל האלבום ולמצוא שירים שלא נופלים משני אלו בכלל. אני לא אשקר, בניגוד לאלבומים שלמעלה לאלבום הזה באמת יש לי בעיה די גדולה וזה האורך שלו. אם לאלבומים שלמעלה לא ציינתי\מצאתי איזו שהיא סוג של בעיה, לשל קהלני עניין האורך זה משהו שלגמרי יכול להיות קריטי כי בסופו של יום כשבן אדם בא ומנסה את האלבום כמוני ונתקל באלבום כזה ארוך הסיכויים שהוא יצליח לאהוב אותו או לנסות את כולו עד הסוף הם לא בהכרח כאלו גבוהים. עם זאת, מרוב שהחומרים טובים, לא ויתרתי וחזרתי לאלבום למרות שבשמיעה ראשונה אהבתי שלושה שירים בלחץ וכיום אני אוהב כל שיר ושיר באלבום וזה ללא ספק אלבום שאני נהנה לחזור אליו וחושב שמכיל שירים סופר חזקים. קהלני הפכה לבין האמניות הכי מעניינות בעיני כרגע בתעשייה בעקבות האלבום הזה ודווקא בגלל שהוא לא מושלם זה מה שהופך אותו ליותר אותנטי בעיני. אז נכון שאם נדבר רגע על אוביקטיביות זו בעיה שהיא די בעיתית אבל האלבום הזה עדיין בטופ 5 שלי עם הפגם-לא פגם הזה בגלל החומרים הגדולים בו. בסופו של דבר, ה'בעיה' הפכה למתנה אחכ עבורי כי כשזכיתי להתאהב באלבום זכיתי להתאהב בכל השירים בו ויש בו די הרבה אז החוויה די הכפילה את עצמה בסופו של דבר. הייתי רוצה לראות ממנה בחירת סינגלים אחרת ולצערי לא זכינו ליותר מדי קליפים בארה הזה.
שירים מומלצים: Undercover, Advice, I Wanna be, Hold me by your heart



4.
RINA

אני חושב שאם האלבום הזה היה קצת יותר ארוך הוא היה במקום הראשון. האלבום יצא לפני חודשיים ולי בכל אופן יצא להכיר אותו לפני שלושה שבועות והייתי בשוק. זה לא משהו שרואים או שומעים כל יום. חובב ניינטיז ואייטיז כמוני שמקבל אלבום שהוא כביכול יוצא ב-2017 אבל נשמע כמו משהו שיצא לפני עשור וחצי ו-מרגיש סופר עדכני בגלל שהיא שילבה בתוך כל המוזיקה עצמה אלמנטים אלקטרונים ועכשווים. רינה היא ללא ספק זמרת שהפרויקטים העתידים שלה במוזיקה הכי מעניינים אותי כרגע, היא פריצת השנה שלי גם אם היא לא באמת פרצה מחוץ לגבולות האינטרנט. כששמעתי את האלבום אני זוכר שאחרי שמיעה אחת בסמוך לשוק וההלם לא היה לי שיר מועדף כי הכל היה נשמע לי כמו שיר אחד ארוך ומיוחד. מרוב שהכל התחבר כמו לגו, כל רצועה הכניסה את הרצועה השנייה עם שטיח אדום וזה הרגיש לי כמו לולאה שלא רציתי שתפסק מעולם. זה הרגיש לי כמו בריטני על סטרואידים, היא הזכירה לי זמרת שאני גם מאוד אוהב בשם LIZ רק אולי אפילו קצת יותר מגובשת, היא נתנה 'גירליש פופ' הכי טוב שרק יכולתי לבקש. כשסיימתי את האלבום ואמרתי לעצמי שאני צריך לחזור אליו מיד כדי להבין מי נגד מי, כן היה שיר אחד שתפס אותי יותר מהאחרים אבל עדיין חשבתי שהאחרים באותה רמה שלו. כל כך שמח שיש זמרות כאלו, לסיכום. הא, והיא גם סופר יצירתית ומדהימה חיצונית בעיני. הסגנון לבוש שלה כבש אותי למרות שראיתי עוד לפני זה הרגיש לי כמו ויז'ן אחד גדול.
שירים מומלצים: 10-20-40, Take me as i am, Cyber Stockholm syndrome, Alterlife


3.
Number 1 Angel

אתם תהרגו אותי, אבל התלבטתי מאוד אם לשים את Number 1 Angel או Pop 2 במקום השלישי. למרות ש-Number 1 Angel מלווה אותי מחודש מרץ ו-POP2 יצא אתמול, עדיין הרגשתי הכי נכון לשים את Number 1 Angel במקום השלישי. לא כי אני אוהב אותו פחות (את האמת שאני יותר אוהב את Number 1 Angel) אלא כי הרגשתי ש-POP2 הוא פרויקט יותר מגובש וטוב ממנו ולכן הגיע לו את המקום השני. שני המיקסטייפים האלו הפכו אותי השנה וגרמו לי להיות מאושר כל כך בהוצאות שלהם ורק על זה מגיע לצ'ארלי את כל האהבה בעולם ממני. היא אחת מהזמרות האהובות עלי עוד מ-2013, והיו לי איתה עליות ומורדות אבל כבר מ-Vroom Vroom EP חזרתי להאמין שהיא הדבר הכי טוב שקרה לפופ העשור ואני עדיין חושב ככה. כן, הדבר הכי טוב שקרה לפופ העשור. Numebr 1 Angel מכיל בתוכו עשרה שירים שכולם יכולים להיות השירים הכי טובים של זמרות אחרות. הפרויקט מרגיש לי הדבר הכי ורסטילי שיש שעדיין מצליח לשמר את עצמו תחת כותרת אחת. לדוגמה, Drugs בקלות יכל להיות בין השירים הכי טובים של ריהאנה. כנל לגבי Dreamer.
 Baby girl היה יושב על לילי אלן כמו כפפה והופך לקלאסיקה החדשה שלה ו- White Roses יכל להיות השיר הכי טוב שקמילה קביו או סלינה גומז היו חולמות להוציא. למרות שהאלבום סופר מגובש והשירים בו זה ברצינות השירים הכי אהובים עלי השנה אפילו יותר מ-POP2 (ואתם תראו את זה ברשימת שירי השנה שלי), מבחינת אלבום כויז'ן הוא לא ברור. האם היא ניסתה ליצור אלבום שיראה כמה היא 'זיקית של פופ' ויכולה להתאים את עצמה בכל צבע בקשת הפופ? האם היא פשוט אספה אמנים רנדומלים שהיא אוהבת וניסתה לעשות עם כל אחד שיר שיתאים לשניהם?
וזה ה"חסרון" היחידי שאני יכול להעיד עליו. אני לא יכול לומר בדיוק חסרון כי זה לא מפריע לי וזה לא משהו שאני אפילו מייחס לו חשיבות, וכמו שאמרתי למעלה, אלבום עם משהו 'בעייתי' או בסגנון לא הופך אותו לפחות אהוב עלי. אלבום שלא מושלם בעיני הוא מושלם בעיני. כי אלבום שמושלם בעיני כנראה לא באמת מושלם - אבל כשאני מדרג את אלבומי השנה המדד הכי חשוב עבורי זה כמה האלבום מגובש וכמה ויז'ן יש - ובאלבום הזה, צ'ארלי הרגישה לי ממש בתחילת הדרך האדירה שלה להיות משיח הפופ, בדרך המדהימה שהיא סוללת לעצמה כרגע ובעזרת POP2 ממשיכה לסלול. בקרוב אני חושב שיהיה לה את רפרטואר הפופ הכי מרשים מוזיקלית וזו הסיבה שאני מאמין בה ורוכב איתה מההוצאה של ורום ורום. ונאמבר ואן אנג'ל יהיה האבן דרך הכי גדולה שלה. תודה על מיקסטייפ חוויתי שהיה אחד מהדברים הכי מהנים שחוויתי השנה. תודה על שירים מדהימים שימשיכו ללוות אותי עוד הרבה זמן. האלבום הזה לגמרי Number 1 בלב שלי.
שירים מומלצים: Drugs, Lipgloss, White Roses, Dreamer


2.
Pop 2

אז בהמשך לחפירה שכתבתי על נאמבר ואן אנג'ל, פופ 2 יצא אתמול ועדיין צריך לעבור דרך כדי להיות קרוב ללב שלי כמו נאמבר ואן אנגג'ל, אבל כשאני צריך להיות אוביקטיבי ושלם עם עצמי הפרויקט הזה יותר טוב כפרויקט ומבחינת ויז'ן הוא אחד מאלבומי הקונספט הכי טובים ששמתעי בשנים האחרונות. היא ראתה משהו ופשוט הלכה איתו. בעיני רובכם זה יראה כמשהו סופר טריוויאלי אבל בעיני זה משהו שהוא סופר לא מובן מאיליו. במיוחד שאת לא ביונסה ולא יכולה לעשות מה שבא לך עם העתיד המוזיקלי שלך. במיוחד שאת בשלבים ככ משמעותיים בקריירה שלך שאפשר לגזור משמעות לכאן או לכאן מכל צעד שלך.
האלבום הזה גם מכיל אסופה של אמנים שצ'ארלי אספה מכל העולם רק שהפעם זה מרגיש אפילו יותר חזק. כל האלבום נשמע כמו רצועה אחת ארוכה שמתחברת אחת לשנייה והופכת את האלבום הזה לקונספט ענק בעיני. זה גם מה שאני כל כך אוהב בו. הסאונד PC-NOISE שהיא ככ מקבלת השראה ממנו בשנתיים האחרונות סוף סוף בא לידי ביטוי בצורה הכי מקסימלית שיש. אם בנאמבר ואן אנג'ל זה בא בטפטופים עם שירים כמו Lipgloss או Roll with me, פה זה בא עם כל האלבום. כחבילה אחת גדולה. הכל פה היה מדוייק ומושלם בעיני. האפקטים בקול שמשתמנה מבית לבית למרות שאנחנו עדיין נהיה באותו שיר, האירוח הענק של אמנים מכל העולם ומקבץ של תרבויות מוזיקליות שמצאו את דרכם הישירה אל תוך המנהרה שבה צ'ארלי מארחת את הקסם שהאלבום מביא, זה שהיא הצליחה לאסוף ולגבש את כל הרב-גוניות שהיא הביאה לאלבום כאתגר ויצרה משהו מגובש ברמה אחרת ועדיין מעניין מסקרן מרענן ומחדש. צ'ארלי בין האמניות הכי פורצות דרך שאני מכיר, היא שוברת שערים שלמים עם האותנטיות שבה וזה משהו שאני סופר מעריץ ומעריך בה. היא בין האמניות האהובות עלי ואני שמח כל כך על הפרויקט הבוגר והמשמעותי הזה. אם נאמבר ואן אנג'ל זה הלב שלי, זה ללא ספק העין השלישית.
שירים מומלצים: I Got it, Unlock it, Backseat, Feemebot

1.
Hopeless Fountain Kingdom

טוב, אז הגענו.. האלבום ששינה עבורי את הכל. תראו.. אני לא כתבתי עד היום ביקורת לאלבום הזה כי באמת שזה קושי ענק עבורי. איך בכלל מתחילים לדבר בכזו פתיחות על משהו ככ גדול עבורך? הסיפור שלי עם הולסי הוא סיפור של כשנתיים אבל הרמת הערצה ואהבה שיש לי לאישה הזו התחיל מהרגע ש-Now or never יצא ואני אפילו לא יודע להסביר למה זה קרה ככה בבום ביום שנחשפתי לשיר ולקליפ ביחד. הקסם שהיא שחררה פשוט כישף אותי והפך אותי ממישהו שמאוהב אוהב ומתעניין בה למישהו שפשוט מעריץ בגדול אותה. נורא חששתי לקראת החומרים שיצאו אחכ ולא האמנתי שאשכרה הם הצליחו להתעלות כל פעם ולהציב רף חדש עד שהאלבום יצא ושם הייתי פשוט בשוק. אני זוכר את עצמי מחכה לו במשך חודשיים כאל הדבר הכי מיוחל שהרגשתי מזה זמן רב וברגע שקיבלתי אותו ושמעתי את כולו הייתי בהלם והרגשתי תחושת כזו מוזרה שלא יכולתי להסביר במילים. חזרתי לאלבום ונתתי לו להכנס לי לראש לבד, וכמובן שהוא חדר לשם מייד וגם הגיע ללב על הדרך. אני לא מפחד לצעוק את זה שכל שיר באלבום לא פחות ממושלם בעיני, ושגם אם אנסה מאתיים פעמים לחפש פגם בו אני לא אמצא. האלבום הזה המציא מילה שהיא מעבר ל-'מושלם' בעיני ועם כמה שלא אשמע אוביקטיבי והכל אני באמת חושב ככה. מה שאישר לי כמה האלבום הזה טוב לא רק בעיני אלא גם באופן כללי זה לשים אותו באוטו עם חברים, עם משפחה, בצבא ולראות כל כך הרבה אנשים נהנים לצליליו. עוצרים ושואלים אותי מי זו, מתחילים לשמוע אותה על דעת עצמם ושולחים לי צילומי מסך שהם מתאהבים - וזה קורה. והאהבה שלי למשהו פתאום הופכת להיות משותפת עם עוד כמה אנשים וזה מרגיש הכי כיף בעולם. מעבר לזה שיש בו את השירים הכי קליטים בעולם (כי בינינו, מי יכול לשמוע את Alone או Heaven in hiding בתור אוהד פופ ולא לחזור על הפזמונים מייד אחכ?) הוא גם מרגיש איכותי ומוזיקלי - אם זה הפרולוג שהוא כביכול האינטרו באלבום ומכניס אותנו לאוורה כזו מיוחדת שהולסי רצתה ליצור, או Good Mourning שזה אח שלה מדבר על מלודיה מכושפת שמתחברת ל-Lie שבא אחכ ושניהם הופכים לשיר אחד של השני. הייתה חשיבה כל כך גדולה על סדר השירים, על האופן שבו הם נוצרו, על ההפקה וההנדוס של כל שיר ושיר באלבום, על הכתיבה ועל הקונספט באלבום - היו כל כך הרבה נושאי שיחה חשובים שהיא דיברה עליהם באלבום כמו ביסקסואליות (Strangers, Bad at love), מערכות יחסים שלשם שינוי היא זו שפגעה ומתנצלת, מוקירה בקשיים שלה בתוך מערכות יחסים בעבר והיותה ה-TOXIC בקשר (Sorry, Alone, Eyes Closed) או שירים שנותנים לגיטימציה על לדבר על קשיים מנטלים שיש לכולנו (Angel on fire, Devil in me) וכ'ו. אפילו הקליפ של Now or never בעיני בא להעביר מסר חשוב על גזע. (יש בקליפ מחזר כהה עור שהוא כביכול 'מלאך' בקליפ וזה שובר את הסטיגמה שמלאך צריך להיות לבן עם עיניים כחולות ושיער בלודיני, בנוסף בקליפ הם לא יכולים להיות ביחד בהשראת רומיאו ויוליה, רק שבקליפ הם משתייכים למחנות שונים וזה יכול להעיד על גזעים שונים אם ניקח את האינטרפטציה האישית שיכולה לקבל פרשנות משל עצמה.) כל שיר ושיר באלבום נוגע בי בצורה ובצליל אחר, וזה ללא ספק הפך להיות בין האלבומים הכי אהובים עלי אי פעם.
שירים מומלצים: Alone, Heaven in hiding, Strangers, Eeys Closed.

יום הולדת להולסי + שיר חדש בשם Damage

אחת הזמרות האהובות עלי, הולסי, חוגגת היום יום הולדת. השם במה שלה הוא הולסי, אך השם האמיתי שלה הוא אשלי פרגרנס והיא היום בת 23, ואת האמת שזה מעורר השראה איך בן אדם הצליח לסלול לעצמו דרך מתוך אמונה שלמה בעצמו ובחומרים שלו - כנגד כל הסיכויים ולהגיע למעמד שכזה בגיל שכזה. בגיל 19 היא כתבה את אלבום הבכורה שלה Badlands שהגיע לפלטינה כפולה בארה"ב (מכר מעל 2 מיליון עותקים שם) ובחודשים האחרונים הוציאה את אלבום האולפן השני שלה Hopeless Fountain Kingdom.
חוץ מהפרויקטים האישיים שלה - הולסי הספיקה להשתתף באחד הלהיטים הכי מצליחים העשור וזה Closer עם הצמד The Chinsmokers ששהה מספר רב של שבועות במקום הראשון באמריקה ומכר מיליוני עותקים שם ובעולם. היא גם השתתפה בשיר עם ג'סטין ביבר בשם The Feeling שמכר מעל 500 אלף עותקים ואף הספיקה להיות חלק מהסאונדטראק של הסרט הגדול '50 גוונים של אופל' עם השיר Not afraid anymore.
אתמול, שיתוף פעולה חדש יצא לאור בשם Damage של הזמר PartyNextDoor מתוך הפרויקט החדש שלו Seven Days שזה בעצם EP (אלבום קצר) עם שבעה שירים שכולם נעשו בשבעה ימים (כל יום שיר חדש, במשך שבוע). ה-EP יצא לאור אתמול, קצת לפני שהזמר מחמם את הולסי בסיבוב ההופעות האמריקאי שלה שמתחיל בדיוק היום! (צ'ארלי XCX גם אמורה להופיע).
לשמיעה

את הולסי יצא לי להכיר בשם לפני שנתיים בערך, אבל התחלתי להתעמק בה רק לפני שנה וחצי אחרי האלבום בכורה שלה שאותו חוויתי רק בסוף. אפשר לומר שבהתחלה לא התלהבתי ממנה כששמעתי את האלבום למרות שכמה שירים בודדים ששמעתי מהאלבום גרמו לי להתאהב בה, אבל האמנתי שזה יגיע, וזה הגיע. זמן קצר לאחר מכן ניסיתי שוב את האלבום והתאהבתי, ועד היום, Badlands נחשב לאחד מהאלבומים הכי אהובים עלי בעולם.

אני כל כך שמח שיצא לי להכיר אותה. היא ללא ספק נותנת המון השראה, ומדברת על נושאים כל כך חשובים בשירים שלה, התמודדות עם קשיים נפשיים, אהבה חד מינית והתגברות על הרגלים ישנים ועוד. היא הפכה לאחת הזמרות האהובות עלי ולאחת היוצרות שהכי הזדהתי איתן בשנים האחרונות.
השירים שלה סופר-הטעם שלי, ואני כל פעם מתמלא באושר אחד גדול כשאני נחשף למשהו חדש שהיא עושה או יוצרת כי אני יודע שהיא נתנה את כל הלב שלה בשביל שזה יקרה.
היא כותבת את השירים שלה, עורכת את הוידאו-קליפים שלה, היא שותפה להפקה של השירים וליצירתם, היא שותפה לפאן הויזואלי ולקרייאטיב בשירים ובקליפים שלה, היא מלאת רעיונות ואשכולות והיא סופר מקצועית ודבקה במטרה. הילדה הקטנה שהלכה עם החלום שלה, חתמה בחברת תקליטים קטנה שהאמינה בה ובדרך שלה ועזרה לה להפוך את עצמה לדמות בין-לאומית זה ללא שום צל של ספק הצלחה ענקית, ואני גאה בה על זה!
אז אני מאחל לה להמשיך להיות כזו נהדרת ולהמשיך להפציץ ולרוץ קדימה עם המטרות שלה. היא דמות השראתית והיא יוצרת מוזיקלית מדהימה, ואני מאמין שיצא לי לפגוש אותה באחד מהימים ♥

הולסי בקליפ חדש לשיר Bad at love

הולסי הוציאה אתמול את הקליפ החדש שלה לשיר Bad at love, הסינגל השני מתוך האלבום השני שלה Hopeless fountain kingdom שהגיע למקום ראשון במצעד האלבומים של בילבורד בשבוע שיצא. השיר נשלח לרדיו ב-22 לאוגוסט והספיק לטפס למקום 35 במצעד של תחנות הפופ בארה"ב. הוידאו-קליפ שיצא אתמול הוא בעצם המשך לקליפ הקודם של הסינגל הקודם, Now or never, שם התאהבה בבחור שלא יכל לממש איתה את אהבתו מכוון ששניהם השתייכו לחבורות שונות עם יריבות בינהן. לאחר ששתק ולא אמר כלום לגבי המזימה שחברותו יזמה שהיא לרצוח את כל החבורה של הולסי בקליפ, החליטה לברוח מהממלכה ברגע האחרון על האופנוע שלה ובכך מתחילה העלילה של הקונספט לאלבום.



הקליפ של Bad at love מתחיל בכך שהיא מגיעה למקום עם האופנוע שלה, כנראה מהבריחה של הקליפ הקודם. היא נכנסת לתוך חנות עם הג'קט שבגבו הסמל של החבורה שלה מהקליפ הקודם (Aureum= זהב בלטינית). בחנות היא מחפשת כנראה דברים לקנות כדי להמשיך לשרוד את ההימלטות שלה ועל הדרך מעיינת בעיתון בו רשום שהיא מבוקשת על סה"כ 20 אלף דולר. כשהיא שומעת רעש מוזר מתוך הדלת בחנות ומחליטה לפתוח אותה, רואה את אותו אדם שפתח לה בקלפים בקליפ הקודם רק שהפעם הוא נראה פחות חברותי בהרבה והפגישה איתו היא הרבה יותר קצרה. הוא זורק לעברה קלף, שהקלף זה בעצם עטיפת הסינגל של השיר שכנראה רומז לה שהיא אכן תהיה גרועה באהבה (קלפי טארוט מנבעים את העתיד, כמו בקליפ הקודם שם הוא הציג בפניה קלפים שרמזו לנו את ההמשך של העלילה) - היא יוצאת מהחדר מהר ופוגשת שלושה בחורות שבהתחלה מתגרות בה ונראה כאילו הן מאיימות עליה, הולסי נותנת קונטרה לאחת הבנות שבאה לריב איתה אך מייד כולן שם צוחקות ומבינים שהן התבדחו איתה ובסה"כ ניסו להתחבר. הן רואות כולן שהמשטרה מגיעה למקום, אותה משטרה של חבורת ה- Angelus (החבורה שרצחה את כל החבורה של הולסי בקליפ הקודם) שם היא מבוקשת ושתיים מהן יוצאות לכיוונם בזמן שהולסי תופסת מחבוא בפנים.
בזמן שהשתי הנשים עם הלבוש הצבעוני נותנות את הטיזינג שלהן לאותם שוטרים מצליחו לשטות בהם וקושרות אותם לניידת של עצמן, ובכך מצליחות לברוח ביחד עם הולסי ברכב שלהם.
הולסי כבר אמרה לפני שבועיים למגזין בילבורד שהדבר שהיא הכי רצתה אחרי כתיבת השיר זה שהוא ישמע כאילו ליאונרדו דיקפריו נוסע ברכב שלו, עם חולצת ה-האוואי האדומה שלו וכך היה גם בקליפ. לפני שכולן נסות מהאזור עם הרכב הכתום שלהן, הולסי משליכה את הפריט היחידי שכנראה היה עליה עוד מהחבורה הקודמת שלה, Aureum, שכולם נטבחו למוות,  וזה הגקט שלה שראינו מקרוב בתחילת הקליפ אל הרצפה והן ממשיכות בדרכן. הן נראות מאושרות, שמחות, ונרגשות. הן מגיעות כל הארבעה לאוהל שבפתחו נראה ילד קטן מנופף לשלום, ובפנים ישנם דגים צימחיה והרבה יין. הן חוגגות את החופש שלהן. אותו אוהל הוא כנראה הבית של החבורה החדשה שאליה הולסי תשתייך כעת אחרי שהחבורה הקודמת שלה כבר לא קיימת, וזה The House of Spera.  בלטינית, Spera זה תקווה (Hope, ולאלבום קוראים Hopeless) וכנראה זה יהיה הבית שהולסי תשתייך אליו בהמשך הלילה של האלבום. הקליפ הבא, ואולי זה שיבוא גם אחריו אם יהיה אחד כזה יהיו כולם חלק מהעלילה כמו שהקליפ ל-Now or never ו- Bad at love היו.



הקליפ עצמו מהמם ויזואליות. הולזי ערכה את הקליפ ורואים שהיא לגמרי הביאה את הויז'ן שהיה לה אל תוך העריכה אם זה בשוטים הקצרים ובצבעים הנורא חיים שהודגשו עם העירכה של הקליפ - גם הביום עצמו היה מעולה. אהבתי את הלוקיישן, את הלוקים של כל הבנות ואת האסתטיקה שהקליפ הזה היה מצטיין בו. מבחינת עלילה היו כמה דברים לא מובנים שאולי נבין בעתיד כמו אותו דמות שראתה בחדר וחשף בפניה את הקלף שזה בסדר ונחמד להמשך הלילה אך איך הוא הגיע לשם? מה הוא עשה שם? ואם באמת יש לו השפעה על המשך העלילה מדוע ראינו אותו ל-10 שניות בלחץ?
חיכיתי לבום. ב-Now or never היה את הבום הזה שהיה לבסוף המוות של כל החברים שלה. היה דיבורים בהתחלה, באמצע ובסוף. היה מיני סרט באורך של וידאו קליפ ממוצע עם עוד כמה דקות וזה היה מדוייק. הקליפ ל-Bad at love לא כלל שנייה נוספת של דיבורים או משהו שאמור לעצב לנו את העלילה ולעגל לנו אותה למשהו קצת יותר מעניין וקולע. הקליפ הרגיש כמו מעברון קצר ללפני הקליפ האמיתי, או מעברון קצר לקליפ הבא - אבל אם אנחנו מדברים פה על הסינגל השני, אני חושב שהקליפ שלו אמור להיות קצת יותר גדול. אם השיר לא היה יוצא כסינגל והיא הייתה צריכה פשוט לעשות לו קליפ כדי שיתחבר לעלילה הייתי עוד יכול להבין, אבל זה לא המצב.
היא בסה"כ עשתה עבודה מעולה, הקליפ מאוד נעים כיפי ויפה ויזואלית. פה היא לגמרי קלעה. אבל במה שהוא היה אמור לעשות לי אחרי הצפייה היא לא קלעה, ובאיך שהוא היה אמור באמת להיות היא כנראה לא הצליחה לקלוע כי אני יודע שהיא הייתה מסוגלת להרבה יותר מבחינת העלילה שהייתה בסדר ולא יותר מזה. עם זאת, יהיה נורא מעניין לראות מה יהיה בהמשך כשהיא הגיעה לחבורה חדשה לגמרי, שהיא בטח תשפיע על העתיד שלה בעלילה ועל הכוונות שלה להמשך.

ניקי מינאז' ופיוצ'ר מוציאים שיר חדש וקליפ חדש | קליפ חדש לסלינה גומז וגוצ'י מיין | הולזי מכריזה על סינגל חדש | צ'ארלי XCX בוידאו ושיר חדש

פיוצ'ר הוציא היום, לפני כשעתיים את הקליפ והשיר החדש שלו You Da Baddest בשיתוף פעולה עם ניקי מינאז'! הקליפ צולם בחודש מרץ ויצא ארבעה חודשים לאחר מכן. מה שאני באופן אישי מאוד אהבתי בשיר זה את הקליפ - ואני אסביר: יש שירים שהקליפים שלהם הכרחים והויזואליות שלהם היא לא רק ערך מוסף אלא ערך הכרחי. הקליפ עובד בצורה אדירה עם השיר ובתיאום מדוייק. השוטים המהירים שעוברים לצלילי הביט, האדיטוט של ניקי בקליפ שמתחבר לאדיטוט שלה בשיר כאילו אם היה לי בראש איך ניקי תתנהג בזמן שתשיר זה בדיוק מה שהייתי רואה. השיר עצמו מעולה. לדעתי הוא לא הברקה או משהו יחודי, אבל הוא ממש כיפי וטוב. הוא יכול לשלוח אותו לרדיו הקצבי ואני חושב שילך לו יופי

_____

לפני יומיים יצא הקליפ של Fetish, השיר של סלינה גומז בשיתוף גוצ'י מיין, שכנראה יהיה הסינגל השני שלה מהאלבום אחרי Bad liar שהביא הצלחה פושרת למדי. סלינה הביאה שיר שהוא קודם כל מאוד טוב וגם הלך לה מצויין איתו בהתחלה. הוא צבר מעל 8 מיליון צפיות ביום-יומיים אם זכרוני אינו מכה בי, ואם תשימו לב כרגע הוא תוך יומיים עם 8 מיליון גם בקליפ שלו. אתם שואלים למה? ובכן, האינטרנט מוצף בכתבות שהמדיה מחבלת לסלינה בהצלחת השיר. פתאום לא ניתן למצוא את השיר, לא ניתן לקדם אותו בטרנדינג בטוויטר וברשתות החברתיות ועוד בגלל ש- Fetish זו מילה פרובלמטית שמקבלת חסימה אוטומטית.
בקלות הקליפ הזה יכל להיות על 20 מיליון צפיות עכשיו. סלינה חזקה במדינה והקהל לגמרי מתעניין בה ובמוזיקה שלה. למרות ש-Bad Liar הצליח פושר, הרדיו עדיין אוהב אותה ותומך בה. It aint me (השיר שיצא לפני Bad Liar בשיתוף פעולה עם Kygo) מכר כבר מעל 900 אלף עותקים דיגיטלים בלבד בארה"ב. עם סטרימינג השיר כבר מתקרב לפלטינה כפולה (2 מיליון עותקים)
Fetish כרגע הולך מעולה ברדיו. הוא תכף נכנס לטופ 40 בפופ ומקבל כמות השמעות מכובדת. השיר קפץ ב-226% בפופולריות שלו בפופ-רדיו משבוע שעבר, מה שהופך אותו לשיר שקיבל את הקפיצה הכי גדולה. עם עוד פוש מהלייבל, ואולי הופעה טלויזיונית השיר יכול לסיים פלטינה ואף פלטינה כפולה. אני לא רואה אותו מגיע מעבר מכוון שהוא עדיין פרובלמטי בגלל השם שלו, ואם נדבר על הקליפ - שהוא פרובוקטיבי בפני עצמו, זה גם לא משהו שיעזור לשיר למכור יותר עותקים ולהגיע ליותר קהל. אבל - העבודה היא כן טובה, והיא תשרת את האינטרס ותעשה רעש באינטרנט ובכלל, ולכן, אני חושב שהשיר הזה היה צריך לצאת כפרומו לפני Bad liar ולהיות הדבר הראשון שהיא מוציאה מהאלבום. לעשות את הרעש שלו ואז להתקדם לסינגל שלאחר מכן שיהיה משהו יותר פרנדלי לקהל. Fetish עצמו שיר שבהתחלה לא אהבתי כל כך, ולאחר שבועיים בערך הוא התחבב עלי משום מקום וכרגע אני אוהב אותו.

_____


הולזי הגיחה אלינו השנה אחרי הדואט שלה עם הצמד The Chainsmokers שהביא להם ולה את הלהיט הכי גדול שלהם (Closer) והכי גדול השנה עם שיר חדש בשם Now or never יצא לפני כמעט ארבעה חודשים. השיר הוא השיר היחיד כרגע בטופ 20 בבילבורד של אמנית אישה כשיר סולו וממוקם במקום 3 בפופ-רדיו, מה שהופך אותו לשיר סולו הכי מצליח שלה ברדיו. הולזי הצליחה למצות את Now or never ולהביא אותו תכף לפלטינה (מיליון עותקים בארה"ב) וכעת הגיע הזמן להתקדם לסינגל הבא. הולסי העלתה לאתר שלה קלף טארוט שהשם שלו מוסתר. הולזי לאורך כל תקופת האלבום הנוכחי העלתה תמונה של קלף טארוט עם שם מוסתר לפני שהוציאה שיר חדש. כעת אחרי שהאלבום בחוץ, ואין לה שיר חדש להוציא, היא פשוט מכריזה על אחד מהשירים באלבום כסינגל. ובכן, כולנו יודעים שזה Bad at love שהוא השיר החברותי והקליט ביותר באלבום בעיני וכנראה גם בעיני הקהל (הוא הצליח לבד מבלי להיות סינגל לצבור כ-20 מיליון סטרים בספוטיפיי, מה שהופך אותו לגבוה ביותר באלבום לצד Strangers ו- Now or never שהוא סינגל)
הבחירה בו היא טובה, והצוות שלה העלה תמונות מסט הצילומים וגם היא והיה באחד התמונות רמיזה ממש עבה שזה ל-Bad at love. בנוסף, הערך של הקלף באתר שלה הוא 'California eyes' וזה צירוף שיש אותו בליריקה לשיר Bad at love בלבד. כולנו יודעים שזה מגיע - השאלה אם הלייבל שלה יתמוך בו כמו שתמך ב-Now or never והאם הקהל יאהב אותו באותה המידה, או שרק יצא לו קליפ (כי היא אישרה שיצא לו קליפ) אבל לא באמת יהיה סינגל וישלח לרדיו ובסה"כ יסתכם ברצועה ויזואלית מהאלבום. נצטרך לחכות. הלייבל שלה צייץ אתמול בטוויטר שיש להם הפתעה מיוחדת לכולנו, והרמז הוא המספר '24'. אם ה-24 לחודש היה לא עובר הייתי חושב אולי שהקליפ היה יוצא ב-24 לחודש, אבל הוא עבר ולכן אין לי מושג. אולי ב-24 בחודש הבא, או שסתם אין קשר והם אוהבים למתוח אותנו לגבי משהו אחר. בכל אופן השיר כמו שאמרתי הוא הכי קליט והכי חברותי מהאלבום - אני באופן אישי ממש אוהב אותו וחושב שהפופ לגמרי יהיה הרבה יותר טוב השנה אם השיר הזה יקבל את ההכרה שמגיעה לו. הולזי היא בי-סקסואלית מוצהרת, ובגדול בשיר היא מדברת על כל האהבות שהיו לה בשני משפטים ולבסוף מאשימה את עצמה בפזמון שאולי הבעיה היא בה ואולי היא זו שגרועה באהבה. הבית הראשון מדבר על האקסים והבית השני מדבר על האקסיות. אני אוהב שהיא חילקה את זה ככה 

_____

צ'ארלי XCX הוציאה מיקסטייפ השנה בתחילת חודש מרץ למרות שהבטיחה שיצא בסוף פברואר, אך אני באופן אישי סלחתי לה כי זה היה אחד הפרויקטים האהובים עלי שיצאו בשנים האחרונות. 'Number 1 angel' היה מיקסטייפ עם עשרה שירים אדירים שלגמרי עשו לי את השנה. היא הבטיחה שאחרי המיקסטייפ היא תוציא אלבום. בעבר היא דיברה על ספטמבר, אבל כנראה ששוב פעם ההוצאה של האלבום נדחתה (זה קרה לה עם כל אלבום בערך) וכעת היא מדברת על שנה הבאה בכלל. After the afterparty הוא שיר שיצא לפני כמעט שנה והיה צריך להיות באלבום. אבל עם כל הזמן שעובר אני לא חושב שהוא יהיה בו.. אני באופן אישי די מעדיף. שיר נחמד אבל לא ממריא לשום מקום או מעניין. Boys הוא סינגל מהאלבום, בספק ראשון בספק שני, ויצא ממש לפני יומיים עם וידאו קליפ שמכיל בתוכו הרבה בנים (הפתעה הא?) שחלקם ידוענים גדולים כמו דיפלו, ויל אי אם, ג'ו ג'ונאס, ויז קליפה, טי דולה סיין וכ'ו וחלקם כוכבי אינטרנט כמו Big fish ועוד.
השיר הוא בהפקת A.G Cock שהוא היה המפיק הדומיננטי ביותר במיקסטייפ שהוציאה השנה. Boys קיבל התלהבות מהאינטרנט. קיבל Best new track ע"י פיצ'פורק - אתר ביקורות מוערך ברשת וקיבל מעל 4 מיליון צפיות ביוטיוב שעבור צ'ארלי זה מספר מעולה ממש! אני די חלוק באהבתי כלפי השיר הזה.. מצד אחד הוא קליט ברמות, הפזמון שלו אדיר בעיני ומחדש המון עבור המיינסטרים פופ כי הוא בהשפעת משהו מהניינטיז עם אווירה עדכנית - מה שיוצא שילוב מאוד מעניין ומרענן, ועם זאת, הוא מרגיש לי קצת רדום וכאילו הוא היה צריך להתפוצץ ולא התפוצץ. אולי אם הבתים היו פחות רדומים ויותר מהירים וקצביים זה היה יכול ליצור איזון טוב עם הפזמון הרדיום אך האלקטרוני והיה יוצא שיר הרבה אבל הרבה יותר טוב. בגדול אני סבבה עם התוצאה, אבל אני אשמח לקצת יותר מזה לקראת האלבום החדש.

הולסי בקליפ+שיר חדש: Now or Never

אחרי חודשים שלמים של קריצה למעריצים, חודש מרץ הסתיים עם תמונת 'טרו-בק' של הולזי עם שיער כחול באינסטגרם שלה. על פניו כולם חשבו שזו תמונה להעלות זכרון מתקופה ישנה שבה הולזי הייתה לובשת את הפאה הכחולה שלה, שהייתה המוטיב של האלבום הקודם "Badlands" שגם היה אלבום הבכורה שלה. כשבוע לאחר מכן שחררה בהפתעה את הסינגל החדש Now or Never ביחד עם הקליפ שלו. ואז כולם הבינו שזה לא טרו-בק, זה תמונה מהקליפ החדש! הולזי אחרי הרבה זמן שלא הלכה עם פאה כחולה, חוזרת. הקליפ צולם במקסיקו ובמהותו הוא הומאג' לסרט 'רומיאו ויוליה' עם לאונרדו דיקפריו שיצא ב-1996. כנפי המלאך של יוליאו וחולצות ההוואי של רומיאו, שבזמנו היו סמל והתחלה של טרנד אופנתי שאומרים שהתחיל מהסרט הזה וגרם לאנשים ללבוש תקופה חולצות הוואי בצבעים עזים - הם בעצם הסממנים כאן במיני סרט של הולזי. 

הוידאו מספר על זוג צעירים מאוהבים למרות הכוחות שמנסים להפריד בינהם. שניהם חסרי סבלנות, ולא יכולים להפסיק להימשך ולאהוב אחד את השני, אבל לפעמים מה שקורה מסביב חזק יותר ובעל השפעה. שניהם כוכבים. הולזי דבורה עוקצנית ופראית ששייכת לקבוצה של אנשים המתוארים על-פיה כפראיים צורמים ומסוכנים כשמתקרבים אליהם.. על אף שהם די קטנים ובסה"כ 'נשמות חופשיות'. Luna Aureum שמה, על שם House Aureum שמופיע בסוף הקליפ עם הלוגו והכיתוב. Solis Angelus הוא הדמות המרכזית השנייה במיני-סרט, לצד הולזי, שמו האמיתי זה דון לי, וזה הגבר שבמערכת יחסים איתה השייך ל- House Angels המתוארים כבעלי שליטה אך עם זאת חסרי סבלנות או יכולת לא להראות את רגשותיהם האמיתיים. 'אל תתעוורו אל היופי שלהם, אחרת תפלו אל החרב שלהם' אומרת ומזהירה בכרזה שפותחת את הקליפ. בסרט של רומיאו ויוליה, יוליה היא המלאך, ורומיאו הוא הדבורה. כאן דון לי הוא המלאך והולזי הדבורה.

"Now or never"

הולסי אמרה בעבר כי האלבום הוא על שני אנשים שכל כך רוצים להיות מאוהבים אחד בשני למרות שכל הסיכויים נגדם, עד כדי כך שהם מוכנים לשנות את עצמם."Now or never" הוא החלק האופטימי ביותר באלבום דווקא. "אני אוהב אותך, אני רוצה שזה יעבוד, אבל אם לא זה לא יהיה סוף העולם". לכן, זה או עכשיו או לעולם לא. פרספקטיבה מאוד בוגרת ואידיאלית לזוג צעיר לא ככה? לא כולם יכולים להגיע למסקנה הזו, או בכלל למצב שהם יכולים לחשוב על מסקנה כזו שלכאורה נראת מאוד פשוטה אך ליישום הסיפור הוא אחר לגמרי.

הקליפ מתחיל באדם דתי שמטיף לשתי קבוצות (אוריום שהם הדבורים, והמלאכים) שהם יכולים להציל את כולם וששני הקבוצות הם הנבחרים.הוא שולח אותם לדרכם. כמובן שכל קבוצה מתפצלת ולא באמת פועלת ביחד או יוצאת לדרך עם הקבוצה השנייה. הם אולי באותו מסלול ובאותה הדרך, אך לא נוסעים ועושים זאת ביחד. זוג אוהבים יכולים שניהם לבחור ללכת באותה הדרך, אבל לא באותה הצורה. במקביל, יש סצנות של לונה ושל סוליס מתנשקים ומתחבקים באינטימיות ובמקום שנראה רחוק לגמרי מהמקום שבו הם בדרך אליו.כשסוליס נמצא בבית שלו עם השאר שעסוקים בלהמשיך את המסורת של הבית, הוא מתעסק בשרשרת עם הסמל של הבית השני בו לונה נמצא, ולונה, עושה בדיוק את אותו הדבר, כשהיא בבית שלה עם יתר החבורה שהם עסוקים בדבריהם והיא עסוקה בלחשוב על סוליס.

הקליפ מתחיל באדם דתי שמטיף לשתי קבוצות 

בבית השני הולסי שרה על כך שהיא רוצה שהאהוב שלה יהיה ליידה כעת, אך הוא נמצא בעיר אחרת. זה דו משמעי. הוא גם נמצא בעיר אחרת והכוונה היא שיש בינהם מרחק פיזי, וגם בעיר אחרת הכוונה בקבוצה, במקום, ובתרבות אחרת. מדגיש את השוני בינהם וגם את המרחק הפיזי. הולסי נקלעת לויכוח סוער עם חברה טובה מהקבוצה שלה. "את צריכה להיות שם עבורי, אני אוהבת אותו" צורחת אליה בחזרה כתגובה למילים שאמורות לבוא ולומר לה שהזוגיות הזו לא תצליח והיא צריכה לשים לה סוף. לקבוצת האוריום אין אמונה בקבוצת המלאכים וכן גם ההפך. הם מתנהגים בצורה שונה, חושבים בצורה שונה, מתלבשים בצורה שונה ונראים שונה. במקביל, גם אצל ביתו של סוליס לא נראה שיש כל כך אהדה כלפי הקשר. מישהו שנראה דמות מפתח בבית של המלאכים, גורם לסוליס להשתכנע שהקשר הזה לא יועיל ושעליו לסיים אותו. זה לא יעבוד בינהם, לא יעבוד בין החבורות האלו. אותו אדם שמשכנע את סוליס להמשיך הלאה, נראה קצת כאילו הוא זומם לעשות ודי קל לזהות זאת גם מבלי שיגיד יותר מדי.  

מישהו שנראה דמות מפתח בבית של המלאכים, גורם לסוליס להשתכנע שהקשר הזה לא יועיל

לונה מגיעה למקום  כלשהו ורואה את סוליס. חוץ ממבט קל עם חיוך מובך, הם דואגים לא ליצור יותר מדי אינטרקציה בכדי לא לחזק את הרוחות ולעורר אינטריגות בין החבורות של הדבורים והמלאכים.
כנראה הולסי מרגישה שהיא נקרעת בין הריאליזם לבין הרגש. היא רוצה לדעת מה עתיד להיות והאם האהבה הזו היא אכן משהו שצריך לקרות. הולסי נכנסת אל מקום שבו יושב אדם שלובש מסכה מאסיבית שפותח לה בקלפי טארוט שאמורים לנבא את העתיד ולייעץ להמשך, הקלפים מ-זן ריידר שהוא הזן הקלאסי בסדרת הקלפים והידוע ביותר. להולסי יוצא ארבעה קלפים "האוהבים" "המגדל" "השפיטה" "שלושה חרבות". הפותח בקלפים מתחיל לדבר ואומר:
"אני רואה אהבה כה טהורה, שמגיעה עד לגן עדן. זו אהבת אמת, ואי אפשר לפקפק באהבה.
אבל, אני רואה גם הפרעה באהבה הזו. אני חושש שהנשמות האלו לעולם לא ייתישרו.
אך יש דרך אחרת.."

 "האוהבים" "המגדל" "השפיטה" "שלושה חרבות"

כשלא מספיק לסיים את המשפט אחד האנשים נכנס לבפנים ומוציא את לונה. אנחנו חוזרים לראות את אותו אדם שניסה להפריע לסוליס ולונה, מטלפן, ולאחר מכן מכוון את הרובה שלו ומתכנן לעשות משהו שכנראה הולך לגרום לכאוס ממש בקרוב. המקום שבו כולם נפגשו מעורפל ולא ברור. כולם בכוננות, אבל לא ברור מפני מי או לקראת מי. המלאכים, כנראה כבר ידעו מה הולך לקרות, אך הבית של לונה לא היה מוכן לטבח הזה. הבית של סוליס פתח באש ורצח כל אחד ואחד מבית האוריום. לונה כמה שניות לפני שזה קרה הרגישה שמשהו רע עומד לקרות. בסופו של דבר, היא הצליחה להתחמק מקו האש וברחה על האופנוע הראשון שראתה כמה שניות לאחר שכל חבריה שכבו מתים על הכביש מבלי אפילו להסתכל על סוליס. הוא יצא מהמכנית במהרה עם מבט של תסכול יאוש ואכזבה.

"לונה כמה שניות לפני שזה קרה הרגישה שמשהו רע עומד לקרות"

אבל עושה רושם שהוא ידע שזה עתיד לקרות. שזה הגורל. שזה מה ש-הכת הפנאטית שלו האמינה מלכתחילה. הוא השתייך לקבוצת אנשים שלא ידעה לקבל את השונה, לאהוב את האחר או להאמין בו. היא הייתה אליטיסית וחשבה שהיא הכי טובה. המלאכים חשבו שהם הכי יפים, ונקיים מכל מה שמסביב. וזה מחזיר אותנו להתחלה, של מה שהולזי רמזה לנו עוד בתחילת הקליפ כשהלוגו של בית המלאכים עלה "אל תתעוורו אל היופי שלהם, אחרת תפלו אל החרב שלהם". לונה הייתה מאוהבת בסוליס, לא שמה לב שהחורבן הזה עתיד לקרות כי היא הייתה אוהבת מדיי, ובסופו של דבר, הסוף היה טראגי וקשה מנשוא. לאחר מכן הלוגו של הבית שלה עלה, ואז, הסצנה הסופית בה היא עומדת מול מראה וגוזרת את הפאה הכחולה שאיתה הייתה לאורך כל הקליפ ובכך מנתקת מעצמה את העבר ומשליכה מעצמה את כל מה שחוותה. הולזי שמה קץ ל-Badlands סופית. לארה הקודם. לתקופה שבה הייתה מאוהבת ונתנה לזה להשפיע עליה ועל מי שהיא הייתה. היא נפטרת מהמוטיב הקודם ומתחילה בעידן חדש, שפותח באופן חגיגי את האלבום השני שלה "ממלכה חסרת התקווה". 

תודה לכולם על הקריאה ♥ לצפייה בקליפ: