סופש של פופ! ה-24 שעות האחרונות

השנה הזו היא בעיני שנה חלשה לאלבומים. כמובן שהיו כמה שמאוד אהבתי אבל הם מעטים וביחס לשנים קודמות שהייתי צריך לרכז את כל האלבומים שאהבתי לתוך טופ 10, מה שהיה לי מאוד קשה - השנה זה יהיה לי הרבה יותר קל כי אין יותר מדי אופציות גם ככה. אבל מה שכן, 2018 היא שנה אדירה לסינגלים. רק הסופש הזה קיבלתי כמה שירים מאמניות שונות שאני מאוד אוהב! וזה מבלי להחשיב את ה-ep (אלבום קצר) של קים פטרס שיצא ביום ראשון האחרון והעיף אותי לשמיים, כן?

1. Halsey - Without me

כשהולסי אמרה שהיא משחררת שיר חדש ב-4.10 אני הייתי כמעט בטוח שזה פשוט שיר לפס-קול כלשהו. היא משתתפת בסרט החדש של ליידי גאגא, אז חשבתי שזה אולי משהו לשם. כשגיליתי שהסאונדטראק של הפס-קול יצא והולסי לא שם הבנתי שמדובר ככל הנראה בליד סינגל החדש מהאלבום החדש, או פרומו כלשהו. הולסי כבר אמרה שהאלבום השלישי קרוב, מה שרק גרם להייפ שלי להתעצם. יצאה הצצה השבוע שהעיפה אותי אבל עדייו ניסיתי לבוא עם כמה שפחות התלהבות ממה שניתן כדי שאם לא אתלהב מהרצועה אז פחות אתאכזב. ו.. ו ואו!
כל כך שמח שהיא עשתה שיר כזה. אני הכי אוהב אותה כשהיא פשוט רוכבת על סאונד מד-טמפו ושרה עמוק על מקצב די קליט. זה יוצר באלנס שגורם לה להיראות ולהישמע גדולה. שירים כאלה הם בדיוק מה שאני צריך כרגע, והלוואי וכל האלבום החדש ישמע ככה. יאמר לזכותה שהיא הוציאה את האלבום השני שלה ביוני 17, כלומר לפני שנה וכמה חודשים.. וכבר אנחנו מתקדמים לאלבום השלישי, שזה מדהים בעיני ומראה על עקביות ועל מוזה. ממליץ בחום על השיר הזה, וספויילר מעכשיו: הוא יהיה בטופ 10 שירי השנה שלי. המצעד בדצמבר כמובן כמו בכל שנה


2. Charli xcx & Troye sivan - 1999

טוב אז בדומה להולסי, צ׳ארלי בין הזמרות האהובות עלי גם - רק שהיה לי מאוד קל לבוא בלי התלהבות לסינגל החדש בניגוד להולסי. למה? צ׳ארלי תמיד עשתה בדיוק את המוזיקה שאני רוצה, חוץ מהפעמים בהם הייתה צריכה להוציא סינגלים גלובאלים. היא נמצאת כרגע במצב די בעייתי עם הלייבל שלה, שמנע ממנה להוציא את האלבום השלישי שלה כבר המון זמן (מה שגרם לדליפתו בסופו של דבר) וגרם לה להוציא שני מיקסטייפים במקום כי זה יוצא להם יותר משתלם כלכלית אני מניח. המיקסטייפים היו מטורפים כי שם היא לא כפופה ללייבל ויכולה לבטא את עצמה אומנותית כפי שהיא רק רוצה. אבל בסינגלים שיצאו תחת הלייבל והיו אמורים לכבוש את העולם, היא די קבעה את עצמה בעיני והוציאה שירים בינוניים וצ׳יזים מדי. 1999 זה הסינגל הגלובאלי השלישי שלה בשנתיים האחרונות, לכן באתי ללא ציפיות כי חשבתי שגם הסינגל הזה יהיה meh ולא מעניין. טעיתי בענק. עפתי באוויר, וזה בדיוק קרוץ מהחומר שאני אוהב שהיא עושה. פופ אלקטרוני דביק, באבלגם עם רעשים של טטריס ברקע ואפקטים ממוחשבים על הקול. ככ גאה בה על האחד הזה, היא קלעה בול. טרוי בעיני גם עשה עבודה טובה בשיר, ראיתי חלק שטוענים שהוא די מיותר בשיר אבל דווקא אני אוהב את התרומה שלו. הוא משתלב מעולה ב-וויב של השיר ומתאים את עצמו כמצופה ממנו במקצב ובתוצר הסופי. שיר סופר קצבי מרענן וכיפי, גאה בהם.

3.  Niykee Heaton - Starting over \ Bad guy \ Mascara

ניקי היטון היא זמרת שהייתה צריכה לפרוץ ובענק. האלבום בכורה שלה שהוא בעצם מיקסטייפ (מצחיק איך תמיד המיקסטייפים אצל זמרות הפופ הם הטובים ביותר הא?) שלה היה אחד הדברים הטובים ששמעתי בשנים האחרונות, והוא מכיל שיר עם הרכב ההיפ הופ מיגוס שגם הצליח די יפה. מעבר לזה שזו הייתה צריכה להיות הפריצה שלה, היא גם כותבת את השירים שלה ויש לה סיפור חיים מדהים על אחות שמתה מסרטן וגרמה לה לדחוף את עצמה כזמרת ולבטא את הכאב שלה במוזיקה. ניקי הוציאה שלושה שירים היום, שחרור משולש, תחת פרויקט אחד הנושא את שם אחד השירים הכלולים שם והוא Starting over.
השירים שלושתם ממש טובים, הם עדיין גודלים עלי ואני בטוח שעוד לא הגעתי למקסימום אהדה שלי כלפיהם. Starting over נשמע כמו שיר בריטי שהיה יכול לעוף במצעדים בתחילת העשור, מדגיש את הקול האדיר שלה וכתוב מעולה. Mascara נראה לי לבינתיים האהוב עלי מהשלושה, מזכיר לי קצת את סלינה גומז ב-רבייבל משום מה, היא נשמעת שם מיוחד ברמות. ו-Bad guy שהוא גם מעולה לא פחות מהשניים האחרים. מזכיר ממש את המיקסטייפ שלה, יותר מהשניים האחרים. רצועת R&B שעם קידום נכון יכולה להעיף את כולם.
כולם זמינים לשמיעה בעמוד היוטיוב שלה (אליו תוכלו להכנס דרך האודיו שפרסמתי), במידה ויעניין אתכם אתם יכולים לקפוץ לשם ועל הדרך לצפות ולשמוע חומרים קודמים שלה. היא באמת מעבר למדהימה, ואני שמח שהיא הוציאה מוזיקה חדשה אחרי כ-3 שנים של שקט.

4. Alice Chater - Hour Glass

השיר לא יצא ב-24 שעות האחרונות הוא יצא ב-36 כזה. עדיין החלטתי שמגיע לו להיות כאן! אתם תסלחו לי אני מקווה
אליס היא הפתעת השנה שלי. הגעתי אליה כי דוגמנית שאני אוהב פרסמה את הסינגל הקודם שלה Heartbreak hotel שכביכול הוא המוכר ביותר שלה, כשיצא, והיה לי ממש משעמם באותו רגע שפשוט החלטתי לנסות אותו. זה היה ביולי האחרון, והתאהבתי משמיעה ראשונה. עם שמיעות חוזרות התאהבתי גם בה, ולא יכולתי לחכות לחומר חדש ממנה. חשבתי שיקח זמן.. אבל הנה אנחנו שלושה חודשים אחכ וכבר יש לנו את Hour Glass שלא נופל ממנו בכלל. שיר פופ אדיר, עם קליפ אדיר לא פחות. לא יכולתי לבקש ממנה כרגע שיר יותר מרענן וטוב מזה. עלתה על כל הציפיות שלי ויצרה המנון דיסקו אלקטרוני עדכני ואירופאי שבקלות היה לוקח גם מקום ראשון באורווזיון.

האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017

כמו בכל שנה, ערכתי רשימת אלבומים שהיו הכי טובים השנה מבחינתי. כמובן שצימצמתי את הרשימה לעשרה אלבומים שחשבתי שהיו הטובים ביותר. אם לא ראיתם את האלבום שאתם אוהבים, אולי הוא מקום 11 מי יודע.. בכל אופן, זה מתבסס על טעם אישי אבל מעבר לטעם האישי שלי אחד הפרמטרים הטובים בעיני זה עד כמה האלבום הפתיע מעבר להיותו אלבום שאהבתי, כלומר, אין פה הרבה אלבומים שמאוד אהבתי כי הם פחות קלעו למקום שאליו הם כיוונו או היו דומיננטים במשבצת שלהם. היו גם הרבה אלבומים דומיננטים השנה שלא נכנסו כי בסופו של דבר זה עדיין מתבסס על הטעם האישי שלי.. אז סורי נוט סורי (כבר אגלה לכם שדמי לא פה)


10.
Queen Elizabitch

קאפקייק היא אחת מהראפריות שאני באופן אישי הכי מאמין בהם. למה? ובכן, היא סופר צבעונית, עובדת עם האנשים הנכונים אבל עדיין לא יוצאת מהמסגרת של המקום הנוח בו היא עומדת שזה האינטרנט שמאפשר לה ללכת עד הסוף עם הכיוון שלה מבלי באמת לירות לכל הכיוונים ולנסות לקלוע לכל סל כדי שיתן לה להיט אלא פשוט עושה את מה שהיא צריכה לעשות. הרבה אנשים תופסים ממנה בדיחה ובאופן אישי גם אני נוהג להשתעשע ממנה המון, אבל הבחורה מוכשרת! ואת זה אי אפשר לקחת ממנה. בנוסף לכל, היא יודעת לעבוד על הביטים הנכונים והביאה אלבום שללא ספק צריך לקבל יותר הערכה והוקרה. הוא באמת ממש טוב! לדוגמה, CPR ו- 33rd הם שירים שאם לייבל רציני היה משקיע בהם הם היו הופכים ללהיטים בארצות הברית. הם קליטים ועשויים כמו שצריך. אני זוכר שכשניסיתי את האלבום ובאתי בלי ציפיות השירם האלו באמת קנו אותי משמיעות ראשוניות. היה לי כל כך כיף ולרגע תהיתי אם אני מאזין לקאפקייק. היא לגמרי עלתה ברמה מהאלבום הקודם והשאירה טעם של עוד לקראת האלבום הבא.
שירים מומלצים: CPR, 33rd, Biggie smalls, Scarps.



9.
CTRL

סיזה היא בין האמנים הכי טובים שהכרתי השנה. האלבום שלה הוא אלבום R&B שלא רק ספג המון הערכה וביקורות חיוביות הוא גם סיפק לנו להיטים אורבנים שהפכו את סיזה לאחת מהנשים הכי מצליחות השנה בארה"ב. סיזה עבדה בעבר עם ריהאנה, ביונסה, ניקי מינאז' ועוד אבל עכשיו זה הזמן שלה לזרוח! ואין דרך יותר יפה לזרוח עם חומרים שכאלו. Prom לדוגמה, זה שיר שמרגיש לי שהולך להיות סופר מפוספס. לא ראיתי יותר מדי מילים עליו באינטרנט ואני באופן אישי חושב שזה השיר הכי טוב וכיפי באלבום. כששמעתי אותו לראשונה הוא השיר שהחזיק אותי וגרם לי להתאהב בה אחכ ולשמוע יותר ויותר את האלבום. הוא מרגיש לי מאוד נוסטלגי למרות שהוא בסה"כ יצא השנה. הוא מביא איתו אנרגיות חיוביות כאלו ומשרה אווירה ממש טובה. יש את Love galore שזו הפריצה שלה השנה וללא ספק שיר מצויין. אני אוהב את זה שהאלבום הרמונלי ויש איזון מדהים בין הקול שלה לבין ההפקות והביטים. היא משחקת עם הקול שלה המון וזה מראה כמה גמישה היא. היא יודעת להגיש בצורה מאוד מתוחכמת ואינטיליגנטית וזה משהו שאני הכי מעריך באמנים.
שירים מומלצים: Love Galore, Prom, Supermodel, Go gina



8.
Luv is rage 2

זה לא סוד, אני לא שומע יותר מדי אמנים גברים. לא יודע למה ואת האמת שאין לי כוח להתעסק בשאלה הזו כי אין לה תשובה - אבל אני לא אשלול בחיים אמן כי הוא גבר. כאילו הערצתי את אנריקה איגלסיאס מחצית מהחיים שלי והייתי בשלושה הופעות שלו ותליתי פוסטרים שלו והכל - ליל עוזי האמן הגברי היחידי בשנים האחרונות שמצליח לעניין אותי ככה מוזיקלית. הוא הצליח לעשות איזה שהוא גשר בין העולם המוזיקלי שלו לבין הראפ ובעיני פתח מין שער כזה שנותן אופי יחודי לחומרים שלו מול שאר הראפרים היום. הוא מרגיש לי כל כך דומה וכל כך שונה וזה מה שאני כל כך אוהב בו. היא לא נוטש את הסאונד הקיים כי הוא עדיין רוצה ליצור שירים כיפים קליטים וכאלו שיהפכו ללהיטים אחכ אבל שם בכל אחד את הרוטב האישי שהוא הכין שהופך את השירים ללא סתם שבלונים אלא למשהו עם צורה של ממש. אני אוהב שהוא שילב באלבום שלו שירה, רוק, מטאל, אלקטרו, טראפ ומה לא - וזה עדיין נשמע כמו פרויקט סופר מגובש טוב וכיפי. אמשיך לשמוע אותו ולחכות לעוד חומרים בעתיד, ללא ספק יצר אלבום אדיר. מעבר לזה שיש לו את בין הלהיטים הכי גדולים השנה (Xo tour lif3) הוא גם עשה רמיקס לשיר האהוב עלי מהאלבום (The Way life goes) עם האמנית האהובה עלי שזו ניקי! מה יותר טוב מזה תגידו לי? היה לי משתלם להיות אוהד שלו מתחילת השנה.
שירים מומלצים: The way life goes, Xo Tour Lif3, Feeling mutual, Pretty mami



7.
Collxtion x

אלי איקס היא זמרת שהכרתי ב-2014, בקיץ דרך חבר טוב ואני זוכר ששנינו שמענו אותה במצטבר שבועות שלמים ללא הפסקה אם לרגע נחבר את כל השעות ביחד. אבל עם הזמן היא קצת נמאסה עלי, ואני מודה שאיבדתי בה עניין כי הרגיש לי שהיא איבדה את עצמה מבחינת כיוון ולא הבנתי כבר איזה פרויקט היא מגבשת\לא מגבשת לנו. את האלבום הזה ניסיתי באיחור, אהיה כנה זה קרה ממש ממש לאחרונה ואני ברצינות הודהמתי מכמה שהאלבום הזה קולע לטעם שלי או בכלל. ראשית, אני אומר את זה בראש גלי: אם האלבום הזה היה יוצא תחת 90% מזמרות הפופ הגדולות שיש היום בתעשייה, הוא היה מוכר כיום מיליונים. השירים פה סופר קליטים אבל במקביל מצליחים לשמור על רף איכות יוצא מהכלל ומשהו שללא ספק כיף לראות ולחוות כי זה לא משהו טריוויאלי בכלל. שירים שקטים לצד שירים אלקטרונים שמתחברים לפרויקט אחד ושלם שמרגיש הכי אותנטי וקיים שהיא יכלה ליצור. אני מאוד גאה בה על ההתמדה ועל האלבום הזה. שירים כמו Casanova שהם סופר מקפיצים ואנרגטים לצד שירים כמו Need you או Downtown שמכניסים אותנו למוד הרבה יותר רגוע ועצוב. בשני השירים האלו לדוגמה, המשחקים והאפקטים בווקאל הם חלק בלתי נפרד מהיצירה. כל הסיינת' והקול שנותן אווירה רובוטית זה תוסף שהשאיר אצלי הרבה.
שירים מומלצים: Casanova, Need you, Downtown, True love is Violent.



6.
Take me apart

את קללה האמת הכרתי אבל תמיד נתתי לקיום שלה לעבור ליידי מבלי באמת לייחס לו חשיבות. בגדול אני חושב שאני אידיוט גמור שהתעלמתי ממנה עד כה כי מעבר לזה שהיא קולעת בול לטעם שלי הייתי יכול להנות מכל המוזיקה המדהימה הזו שלה עוד הרבה לפני. כשיצא לה האלבום פשוט החלטתי לנסות אותו מבלי באמת להכיר חומרים קודמים שלה והופנטתי. R&B אלטרנטיבי אלקטרוני בסגנון של Fka Twigs ו- Banks וסול. השירים באמת הותירו אותי חסר מילים. אני זוכר איך במשך שבועיים שלמים פשוט נתתי לאלבום הזה להתנגן לי באוזניות בלי הפסקה, כל שיר באקראיות מבלי באמת לבחור מה יהיה השיר הבא שיתנגן וזו הייתה הנאה צרופה. לא מצאתי באלבום הזה שיר אחד שלא אהבתי  ואת האמת שאני לא יודע איזה שירים להמליץ מהאלבום כי אני אוהב סוג של את כולם באותה מידה ואוהב מאוד. כמובן שיש כאלו שקצת יותר אבל באמת שכל האלבום ברמה גבוהה וכל השירים על אותו רצף. שיר אחד האמת היה הבולט מכולם, וזו דווקא בלאדה שהרגישה לי כמו עוף מוזר באלבום בשם Better. אני זוכר את עצמי שומע את השיר עשרות פעמים ביום ומקשיב למילים. קללה לקחה אותי עם האלבום הזו בדרך שהיה לי כיף לצעוד בה ואני אשמח לשמוע עוד חומרים ממנה בעתיד.
שירים מומלצים: Better, Onanon, Blue Light, Enough



5.
Sweet Sexy Savage

האלבום של קהלני הוא בין האלבומים הראשונים ששמעתי השנה, הוא יצא בסוף ינואר ודי חיכיתי לו אחרי ששמעתי את Advice ו- Undercover שיצאו לפניו. שני השירים האלו היו ונשארו השירים הכי טובים באלבום, אבל זה לא מנע ממני לאהוב אחכ את כל האלבום ולמצוא שירים שלא נופלים משני אלו בכלל. אני לא אשקר, בניגוד לאלבומים שלמעלה לאלבום הזה באמת יש לי בעיה די גדולה וזה האורך שלו. אם לאלבומים שלמעלה לא ציינתי\מצאתי איזו שהיא סוג של בעיה, לשל קהלני עניין האורך זה משהו שלגמרי יכול להיות קריטי כי בסופו של יום כשבן אדם בא ומנסה את האלבום כמוני ונתקל באלבום כזה ארוך הסיכויים שהוא יצליח לאהוב אותו או לנסות את כולו עד הסוף הם לא בהכרח כאלו גבוהים. עם זאת, מרוב שהחומרים טובים, לא ויתרתי וחזרתי לאלבום למרות שבשמיעה ראשונה אהבתי שלושה שירים בלחץ וכיום אני אוהב כל שיר ושיר באלבום וזה ללא ספק אלבום שאני נהנה לחזור אליו וחושב שמכיל שירים סופר חזקים. קהלני הפכה לבין האמניות הכי מעניינות בעיני כרגע בתעשייה בעקבות האלבום הזה ודווקא בגלל שהוא לא מושלם זה מה שהופך אותו ליותר אותנטי בעיני. אז נכון שאם נדבר רגע על אוביקטיביות זו בעיה שהיא די בעיתית אבל האלבום הזה עדיין בטופ 5 שלי עם הפגם-לא פגם הזה בגלל החומרים הגדולים בו. בסופו של דבר, ה'בעיה' הפכה למתנה אחכ עבורי כי כשזכיתי להתאהב באלבום זכיתי להתאהב בכל השירים בו ויש בו די הרבה אז החוויה די הכפילה את עצמה בסופו של דבר. הייתי רוצה לראות ממנה בחירת סינגלים אחרת ולצערי לא זכינו ליותר מדי קליפים בארה הזה.
שירים מומלצים: Undercover, Advice, I Wanna be, Hold me by your heart



4.
RINA

אני חושב שאם האלבום הזה היה קצת יותר ארוך הוא היה במקום הראשון. האלבום יצא לפני חודשיים ולי בכל אופן יצא להכיר אותו לפני שלושה שבועות והייתי בשוק. זה לא משהו שרואים או שומעים כל יום. חובב ניינטיז ואייטיז כמוני שמקבל אלבום שהוא כביכול יוצא ב-2017 אבל נשמע כמו משהו שיצא לפני עשור וחצי ו-מרגיש סופר עדכני בגלל שהיא שילבה בתוך כל המוזיקה עצמה אלמנטים אלקטרונים ועכשווים. רינה היא ללא ספק זמרת שהפרויקטים העתידים שלה במוזיקה הכי מעניינים אותי כרגע, היא פריצת השנה שלי גם אם היא לא באמת פרצה מחוץ לגבולות האינטרנט. כששמעתי את האלבום אני זוכר שאחרי שמיעה אחת בסמוך לשוק וההלם לא היה לי שיר מועדף כי הכל היה נשמע לי כמו שיר אחד ארוך ומיוחד. מרוב שהכל התחבר כמו לגו, כל רצועה הכניסה את הרצועה השנייה עם שטיח אדום וזה הרגיש לי כמו לולאה שלא רציתי שתפסק מעולם. זה הרגיש לי כמו בריטני על סטרואידים, היא הזכירה לי זמרת שאני גם מאוד אוהב בשם LIZ רק אולי אפילו קצת יותר מגובשת, היא נתנה 'גירליש פופ' הכי טוב שרק יכולתי לבקש. כשסיימתי את האלבום ואמרתי לעצמי שאני צריך לחזור אליו מיד כדי להבין מי נגד מי, כן היה שיר אחד שתפס אותי יותר מהאחרים אבל עדיין חשבתי שהאחרים באותה רמה שלו. כל כך שמח שיש זמרות כאלו, לסיכום. הא, והיא גם סופר יצירתית ומדהימה חיצונית בעיני. הסגנון לבוש שלה כבש אותי למרות שראיתי עוד לפני זה הרגיש לי כמו ויז'ן אחד גדול.
שירים מומלצים: 10-20-40, Take me as i am, Cyber Stockholm syndrome, Alterlife


3.
Number 1 Angel

אתם תהרגו אותי, אבל התלבטתי מאוד אם לשים את Number 1 Angel או Pop 2 במקום השלישי. למרות ש-Number 1 Angel מלווה אותי מחודש מרץ ו-POP2 יצא אתמול, עדיין הרגשתי הכי נכון לשים את Number 1 Angel במקום השלישי. לא כי אני אוהב אותו פחות (את האמת שאני יותר אוהב את Number 1 Angel) אלא כי הרגשתי ש-POP2 הוא פרויקט יותר מגובש וטוב ממנו ולכן הגיע לו את המקום השני. שני המיקסטייפים האלו הפכו אותי השנה וגרמו לי להיות מאושר כל כך בהוצאות שלהם ורק על זה מגיע לצ'ארלי את כל האהבה בעולם ממני. היא אחת מהזמרות האהובות עלי עוד מ-2013, והיו לי איתה עליות ומורדות אבל כבר מ-Vroom Vroom EP חזרתי להאמין שהיא הדבר הכי טוב שקרה לפופ העשור ואני עדיין חושב ככה. כן, הדבר הכי טוב שקרה לפופ העשור. Numebr 1 Angel מכיל בתוכו עשרה שירים שכולם יכולים להיות השירים הכי טובים של זמרות אחרות. הפרויקט מרגיש לי הדבר הכי ורסטילי שיש שעדיין מצליח לשמר את עצמו תחת כותרת אחת. לדוגמה, Drugs בקלות יכל להיות בין השירים הכי טובים של ריהאנה. כנל לגבי Dreamer.
 Baby girl היה יושב על לילי אלן כמו כפפה והופך לקלאסיקה החדשה שלה ו- White Roses יכל להיות השיר הכי טוב שקמילה קביו או סלינה גומז היו חולמות להוציא. למרות שהאלבום סופר מגובש והשירים בו זה ברצינות השירים הכי אהובים עלי השנה אפילו יותר מ-POP2 (ואתם תראו את זה ברשימת שירי השנה שלי), מבחינת אלבום כויז'ן הוא לא ברור. האם היא ניסתה ליצור אלבום שיראה כמה היא 'זיקית של פופ' ויכולה להתאים את עצמה בכל צבע בקשת הפופ? האם היא פשוט אספה אמנים רנדומלים שהיא אוהבת וניסתה לעשות עם כל אחד שיר שיתאים לשניהם?
וזה ה"חסרון" היחידי שאני יכול להעיד עליו. אני לא יכול לומר בדיוק חסרון כי זה לא מפריע לי וזה לא משהו שאני אפילו מייחס לו חשיבות, וכמו שאמרתי למעלה, אלבום עם משהו 'בעייתי' או בסגנון לא הופך אותו לפחות אהוב עלי. אלבום שלא מושלם בעיני הוא מושלם בעיני. כי אלבום שמושלם בעיני כנראה לא באמת מושלם - אבל כשאני מדרג את אלבומי השנה המדד הכי חשוב עבורי זה כמה האלבום מגובש וכמה ויז'ן יש - ובאלבום הזה, צ'ארלי הרגישה לי ממש בתחילת הדרך האדירה שלה להיות משיח הפופ, בדרך המדהימה שהיא סוללת לעצמה כרגע ובעזרת POP2 ממשיכה לסלול. בקרוב אני חושב שיהיה לה את רפרטואר הפופ הכי מרשים מוזיקלית וזו הסיבה שאני מאמין בה ורוכב איתה מההוצאה של ורום ורום. ונאמבר ואן אנג'ל יהיה האבן דרך הכי גדולה שלה. תודה על מיקסטייפ חוויתי שהיה אחד מהדברים הכי מהנים שחוויתי השנה. תודה על שירים מדהימים שימשיכו ללוות אותי עוד הרבה זמן. האלבום הזה לגמרי Number 1 בלב שלי.
שירים מומלצים: Drugs, Lipgloss, White Roses, Dreamer


2.
Pop 2

אז בהמשך לחפירה שכתבתי על נאמבר ואן אנג'ל, פופ 2 יצא אתמול ועדיין צריך לעבור דרך כדי להיות קרוב ללב שלי כמו נאמבר ואן אנגג'ל, אבל כשאני צריך להיות אוביקטיבי ושלם עם עצמי הפרויקט הזה יותר טוב כפרויקט ומבחינת ויז'ן הוא אחד מאלבומי הקונספט הכי טובים ששמתעי בשנים האחרונות. היא ראתה משהו ופשוט הלכה איתו. בעיני רובכם זה יראה כמשהו סופר טריוויאלי אבל בעיני זה משהו שהוא סופר לא מובן מאיליו. במיוחד שאת לא ביונסה ולא יכולה לעשות מה שבא לך עם העתיד המוזיקלי שלך. במיוחד שאת בשלבים ככ משמעותיים בקריירה שלך שאפשר לגזור משמעות לכאן או לכאן מכל צעד שלך.
האלבום הזה גם מכיל אסופה של אמנים שצ'ארלי אספה מכל העולם רק שהפעם זה מרגיש אפילו יותר חזק. כל האלבום נשמע כמו רצועה אחת ארוכה שמתחברת אחת לשנייה והופכת את האלבום הזה לקונספט ענק בעיני. זה גם מה שאני כל כך אוהב בו. הסאונד PC-NOISE שהיא ככ מקבלת השראה ממנו בשנתיים האחרונות סוף סוף בא לידי ביטוי בצורה הכי מקסימלית שיש. אם בנאמבר ואן אנג'ל זה בא בטפטופים עם שירים כמו Lipgloss או Roll with me, פה זה בא עם כל האלבום. כחבילה אחת גדולה. הכל פה היה מדוייק ומושלם בעיני. האפקטים בקול שמשתמנה מבית לבית למרות שאנחנו עדיין נהיה באותו שיר, האירוח הענק של אמנים מכל העולם ומקבץ של תרבויות מוזיקליות שמצאו את דרכם הישירה אל תוך המנהרה שבה צ'ארלי מארחת את הקסם שהאלבום מביא, זה שהיא הצליחה לאסוף ולגבש את כל הרב-גוניות שהיא הביאה לאלבום כאתגר ויצרה משהו מגובש ברמה אחרת ועדיין מעניין מסקרן מרענן ומחדש. צ'ארלי בין האמניות הכי פורצות דרך שאני מכיר, היא שוברת שערים שלמים עם האותנטיות שבה וזה משהו שאני סופר מעריץ ומעריך בה. היא בין האמניות האהובות עלי ואני שמח כל כך על הפרויקט הבוגר והמשמעותי הזה. אם נאמבר ואן אנג'ל זה הלב שלי, זה ללא ספק העין השלישית.
שירים מומלצים: I Got it, Unlock it, Backseat, Feemebot

1.
Hopeless Fountain Kingdom

טוב, אז הגענו.. האלבום ששינה עבורי את הכל. תראו.. אני לא כתבתי עד היום ביקורת לאלבום הזה כי באמת שזה קושי ענק עבורי. איך בכלל מתחילים לדבר בכזו פתיחות על משהו ככ גדול עבורך? הסיפור שלי עם הולסי הוא סיפור של כשנתיים אבל הרמת הערצה ואהבה שיש לי לאישה הזו התחיל מהרגע ש-Now or never יצא ואני אפילו לא יודע להסביר למה זה קרה ככה בבום ביום שנחשפתי לשיר ולקליפ ביחד. הקסם שהיא שחררה פשוט כישף אותי והפך אותי ממישהו שמאוהב אוהב ומתעניין בה למישהו שפשוט מעריץ בגדול אותה. נורא חששתי לקראת החומרים שיצאו אחכ ולא האמנתי שאשכרה הם הצליחו להתעלות כל פעם ולהציב רף חדש עד שהאלבום יצא ושם הייתי פשוט בשוק. אני זוכר את עצמי מחכה לו במשך חודשיים כאל הדבר הכי מיוחל שהרגשתי מזה זמן רב וברגע שקיבלתי אותו ושמעתי את כולו הייתי בהלם והרגשתי תחושת כזו מוזרה שלא יכולתי להסביר במילים. חזרתי לאלבום ונתתי לו להכנס לי לראש לבד, וכמובן שהוא חדר לשם מייד וגם הגיע ללב על הדרך. אני לא מפחד לצעוק את זה שכל שיר באלבום לא פחות ממושלם בעיני, ושגם אם אנסה מאתיים פעמים לחפש פגם בו אני לא אמצא. האלבום הזה המציא מילה שהיא מעבר ל-'מושלם' בעיני ועם כמה שלא אשמע אוביקטיבי והכל אני באמת חושב ככה. מה שאישר לי כמה האלבום הזה טוב לא רק בעיני אלא גם באופן כללי זה לשים אותו באוטו עם חברים, עם משפחה, בצבא ולראות כל כך הרבה אנשים נהנים לצליליו. עוצרים ושואלים אותי מי זו, מתחילים לשמוע אותה על דעת עצמם ושולחים לי צילומי מסך שהם מתאהבים - וזה קורה. והאהבה שלי למשהו פתאום הופכת להיות משותפת עם עוד כמה אנשים וזה מרגיש הכי כיף בעולם. מעבר לזה שיש בו את השירים הכי קליטים בעולם (כי בינינו, מי יכול לשמוע את Alone או Heaven in hiding בתור אוהד פופ ולא לחזור על הפזמונים מייד אחכ?) הוא גם מרגיש איכותי ומוזיקלי - אם זה הפרולוג שהוא כביכול האינטרו באלבום ומכניס אותנו לאוורה כזו מיוחדת שהולסי רצתה ליצור, או Good Mourning שזה אח שלה מדבר על מלודיה מכושפת שמתחברת ל-Lie שבא אחכ ושניהם הופכים לשיר אחד של השני. הייתה חשיבה כל כך גדולה על סדר השירים, על האופן שבו הם נוצרו, על ההפקה וההנדוס של כל שיר ושיר באלבום, על הכתיבה ועל הקונספט באלבום - היו כל כך הרבה נושאי שיחה חשובים שהיא דיברה עליהם באלבום כמו ביסקסואליות (Strangers, Bad at love), מערכות יחסים שלשם שינוי היא זו שפגעה ומתנצלת, מוקירה בקשיים שלה בתוך מערכות יחסים בעבר והיותה ה-TOXIC בקשר (Sorry, Alone, Eyes Closed) או שירים שנותנים לגיטימציה על לדבר על קשיים מנטלים שיש לכולנו (Angel on fire, Devil in me) וכ'ו. אפילו הקליפ של Now or never בעיני בא להעביר מסר חשוב על גזע. (יש בקליפ מחזר כהה עור שהוא כביכול 'מלאך' בקליפ וזה שובר את הסטיגמה שמלאך צריך להיות לבן עם עיניים כחולות ושיער בלודיני, בנוסף בקליפ הם לא יכולים להיות ביחד בהשראת רומיאו ויוליה, רק שבקליפ הם משתייכים למחנות שונים וזה יכול להעיד על גזעים שונים אם ניקח את האינטרפטציה האישית שיכולה לקבל פרשנות משל עצמה.) כל שיר ושיר באלבום נוגע בי בצורה ובצליל אחר, וזה ללא ספק הפך להיות בין האלבומים הכי אהובים עלי אי פעם.
שירים מומלצים: Alone, Heaven in hiding, Strangers, Eeys Closed.

ניקי מינאז' ופיוצ'ר מוציאים שיר חדש וקליפ חדש | קליפ חדש לסלינה גומז וגוצ'י מיין | הולזי מכריזה על סינגל חדש | צ'ארלי XCX בוידאו ושיר חדש

פיוצ'ר הוציא היום, לפני כשעתיים את הקליפ והשיר החדש שלו You Da Baddest בשיתוף פעולה עם ניקי מינאז'! הקליפ צולם בחודש מרץ ויצא ארבעה חודשים לאחר מכן. מה שאני באופן אישי מאוד אהבתי בשיר זה את הקליפ - ואני אסביר: יש שירים שהקליפים שלהם הכרחים והויזואליות שלהם היא לא רק ערך מוסף אלא ערך הכרחי. הקליפ עובד בצורה אדירה עם השיר ובתיאום מדוייק. השוטים המהירים שעוברים לצלילי הביט, האדיטוט של ניקי בקליפ שמתחבר לאדיטוט שלה בשיר כאילו אם היה לי בראש איך ניקי תתנהג בזמן שתשיר זה בדיוק מה שהייתי רואה. השיר עצמו מעולה. לדעתי הוא לא הברקה או משהו יחודי, אבל הוא ממש כיפי וטוב. הוא יכול לשלוח אותו לרדיו הקצבי ואני חושב שילך לו יופי

_____

לפני יומיים יצא הקליפ של Fetish, השיר של סלינה גומז בשיתוף גוצ'י מיין, שכנראה יהיה הסינגל השני שלה מהאלבום אחרי Bad liar שהביא הצלחה פושרת למדי. סלינה הביאה שיר שהוא קודם כל מאוד טוב וגם הלך לה מצויין איתו בהתחלה. הוא צבר מעל 8 מיליון צפיות ביום-יומיים אם זכרוני אינו מכה בי, ואם תשימו לב כרגע הוא תוך יומיים עם 8 מיליון גם בקליפ שלו. אתם שואלים למה? ובכן, האינטרנט מוצף בכתבות שהמדיה מחבלת לסלינה בהצלחת השיר. פתאום לא ניתן למצוא את השיר, לא ניתן לקדם אותו בטרנדינג בטוויטר וברשתות החברתיות ועוד בגלל ש- Fetish זו מילה פרובלמטית שמקבלת חסימה אוטומטית.
בקלות הקליפ הזה יכל להיות על 20 מיליון צפיות עכשיו. סלינה חזקה במדינה והקהל לגמרי מתעניין בה ובמוזיקה שלה. למרות ש-Bad Liar הצליח פושר, הרדיו עדיין אוהב אותה ותומך בה. It aint me (השיר שיצא לפני Bad Liar בשיתוף פעולה עם Kygo) מכר כבר מעל 900 אלף עותקים דיגיטלים בלבד בארה"ב. עם סטרימינג השיר כבר מתקרב לפלטינה כפולה (2 מיליון עותקים)
Fetish כרגע הולך מעולה ברדיו. הוא תכף נכנס לטופ 40 בפופ ומקבל כמות השמעות מכובדת. השיר קפץ ב-226% בפופולריות שלו בפופ-רדיו משבוע שעבר, מה שהופך אותו לשיר שקיבל את הקפיצה הכי גדולה. עם עוד פוש מהלייבל, ואולי הופעה טלויזיונית השיר יכול לסיים פלטינה ואף פלטינה כפולה. אני לא רואה אותו מגיע מעבר מכוון שהוא עדיין פרובלמטי בגלל השם שלו, ואם נדבר על הקליפ - שהוא פרובוקטיבי בפני עצמו, זה גם לא משהו שיעזור לשיר למכור יותר עותקים ולהגיע ליותר קהל. אבל - העבודה היא כן טובה, והיא תשרת את האינטרס ותעשה רעש באינטרנט ובכלל, ולכן, אני חושב שהשיר הזה היה צריך לצאת כפרומו לפני Bad liar ולהיות הדבר הראשון שהיא מוציאה מהאלבום. לעשות את הרעש שלו ואז להתקדם לסינגל שלאחר מכן שיהיה משהו יותר פרנדלי לקהל. Fetish עצמו שיר שבהתחלה לא אהבתי כל כך, ולאחר שבועיים בערך הוא התחבב עלי משום מקום וכרגע אני אוהב אותו.

_____


הולזי הגיחה אלינו השנה אחרי הדואט שלה עם הצמד The Chainsmokers שהביא להם ולה את הלהיט הכי גדול שלהם (Closer) והכי גדול השנה עם שיר חדש בשם Now or never יצא לפני כמעט ארבעה חודשים. השיר הוא השיר היחיד כרגע בטופ 20 בבילבורד של אמנית אישה כשיר סולו וממוקם במקום 3 בפופ-רדיו, מה שהופך אותו לשיר סולו הכי מצליח שלה ברדיו. הולזי הצליחה למצות את Now or never ולהביא אותו תכף לפלטינה (מיליון עותקים בארה"ב) וכעת הגיע הזמן להתקדם לסינגל הבא. הולסי העלתה לאתר שלה קלף טארוט שהשם שלו מוסתר. הולזי לאורך כל תקופת האלבום הנוכחי העלתה תמונה של קלף טארוט עם שם מוסתר לפני שהוציאה שיר חדש. כעת אחרי שהאלבום בחוץ, ואין לה שיר חדש להוציא, היא פשוט מכריזה על אחד מהשירים באלבום כסינגל. ובכן, כולנו יודעים שזה Bad at love שהוא השיר החברותי והקליט ביותר באלבום בעיני וכנראה גם בעיני הקהל (הוא הצליח לבד מבלי להיות סינגל לצבור כ-20 מיליון סטרים בספוטיפיי, מה שהופך אותו לגבוה ביותר באלבום לצד Strangers ו- Now or never שהוא סינגל)
הבחירה בו היא טובה, והצוות שלה העלה תמונות מסט הצילומים וגם היא והיה באחד התמונות רמיזה ממש עבה שזה ל-Bad at love. בנוסף, הערך של הקלף באתר שלה הוא 'California eyes' וזה צירוף שיש אותו בליריקה לשיר Bad at love בלבד. כולנו יודעים שזה מגיע - השאלה אם הלייבל שלה יתמוך בו כמו שתמך ב-Now or never והאם הקהל יאהב אותו באותה המידה, או שרק יצא לו קליפ (כי היא אישרה שיצא לו קליפ) אבל לא באמת יהיה סינגל וישלח לרדיו ובסה"כ יסתכם ברצועה ויזואלית מהאלבום. נצטרך לחכות. הלייבל שלה צייץ אתמול בטוויטר שיש להם הפתעה מיוחדת לכולנו, והרמז הוא המספר '24'. אם ה-24 לחודש היה לא עובר הייתי חושב אולי שהקליפ היה יוצא ב-24 לחודש, אבל הוא עבר ולכן אין לי מושג. אולי ב-24 בחודש הבא, או שסתם אין קשר והם אוהבים למתוח אותנו לגבי משהו אחר. בכל אופן השיר כמו שאמרתי הוא הכי קליט והכי חברותי מהאלבום - אני באופן אישי ממש אוהב אותו וחושב שהפופ לגמרי יהיה הרבה יותר טוב השנה אם השיר הזה יקבל את ההכרה שמגיעה לו. הולזי היא בי-סקסואלית מוצהרת, ובגדול בשיר היא מדברת על כל האהבות שהיו לה בשני משפטים ולבסוף מאשימה את עצמה בפזמון שאולי הבעיה היא בה ואולי היא זו שגרועה באהבה. הבית הראשון מדבר על האקסים והבית השני מדבר על האקסיות. אני אוהב שהיא חילקה את זה ככה 

_____

צ'ארלי XCX הוציאה מיקסטייפ השנה בתחילת חודש מרץ למרות שהבטיחה שיצא בסוף פברואר, אך אני באופן אישי סלחתי לה כי זה היה אחד הפרויקטים האהובים עלי שיצאו בשנים האחרונות. 'Number 1 angel' היה מיקסטייפ עם עשרה שירים אדירים שלגמרי עשו לי את השנה. היא הבטיחה שאחרי המיקסטייפ היא תוציא אלבום. בעבר היא דיברה על ספטמבר, אבל כנראה ששוב פעם ההוצאה של האלבום נדחתה (זה קרה לה עם כל אלבום בערך) וכעת היא מדברת על שנה הבאה בכלל. After the afterparty הוא שיר שיצא לפני כמעט שנה והיה צריך להיות באלבום. אבל עם כל הזמן שעובר אני לא חושב שהוא יהיה בו.. אני באופן אישי די מעדיף. שיר נחמד אבל לא ממריא לשום מקום או מעניין. Boys הוא סינגל מהאלבום, בספק ראשון בספק שני, ויצא ממש לפני יומיים עם וידאו קליפ שמכיל בתוכו הרבה בנים (הפתעה הא?) שחלקם ידוענים גדולים כמו דיפלו, ויל אי אם, ג'ו ג'ונאס, ויז קליפה, טי דולה סיין וכ'ו וחלקם כוכבי אינטרנט כמו Big fish ועוד.
השיר הוא בהפקת A.G Cock שהוא היה המפיק הדומיננטי ביותר במיקסטייפ שהוציאה השנה. Boys קיבל התלהבות מהאינטרנט. קיבל Best new track ע"י פיצ'פורק - אתר ביקורות מוערך ברשת וקיבל מעל 4 מיליון צפיות ביוטיוב שעבור צ'ארלי זה מספר מעולה ממש! אני די חלוק באהבתי כלפי השיר הזה.. מצד אחד הוא קליט ברמות, הפזמון שלו אדיר בעיני ומחדש המון עבור המיינסטרים פופ כי הוא בהשפעת משהו מהניינטיז עם אווירה עדכנית - מה שיוצא שילוב מאוד מעניין ומרענן, ועם זאת, הוא מרגיש לי קצת רדום וכאילו הוא היה צריך להתפוצץ ולא התפוצץ. אולי אם הבתים היו פחות רדומים ויותר מהירים וקצביים זה היה יכול ליצור איזון טוב עם הפזמון הרדיום אך האלקטרוני והיה יוצא שיר הרבה אבל הרבה יותר טוב. בגדול אני סבבה עם התוצאה, אבל אני אשמח לקצת יותר מזה לקראת האלבום החדש.

צ'ארלי XCX במיקסטייפ חדש: Number 1 Angel

עטיפת המיקסטייפ

צ'ארלי XCX מחליטה לשחרר מיקסטייפ חדש בשם Number 1 Angel שמרכיב בתוכו עשרה שירים. לכל העשרה שירים האלו התקבצו שישהמגדולי התחום (PC מיוזיק) ועזרו להפיק את השירים. המפיק הראשי הוא A.G. Cock שהיה אחראי על חמישה רצועות. במקביל אליו, המפיק Sophie שעבד עם מדונה על Bitch i'm Madonna חובר אל צ'ארלי במיקסטייפ ומפיק שתי רצועות. בפרויקט הקודם, Vroom Vroom שיצא בפברואר הקודם, צ'ארלי התנסתה בסאונד חדש, שהוא בעצם היה ה- Baby החדש שלה. אותה התנסות בעיני גרמה לה להתפתח כאמן מוזיקלי וליצור את הפרויקט שהיא הוציאה כרגע. הפרויקטים אולי יתפסו כשונים מבחינת המוזיקה עצמה, אבל בעיני הם ההתפתחות אחד של השני.

Charli Xcx

נאמבר ואן אנג'ל לא מגובש כמו הפרויקט הקודם. אמנם הפרויקט הקודם כלל בתוכו ארבעה שירים, שהרבה יותר קל לפרויקט להתגבש כך כאלבום, אבל עדיין כתוצאה כללית המיקסטייפ מרגיש כאילו הוא יורה לכל הכיוונים ואילו הפרויקט הקודם שהיה אלבום מקוצר הרגיש כאילו הוא בונה בסיס חזק ומבוסס יותר. בעיני אין בזה דבר רע, כי מיקסטייפ אמור להיות משוחרר יותר וחופשי יותר. אני חושב שמיקסטייפ צריך להיות ללא גבולות מבחינת קונספטים רעיונות וצלילים. לא יצא לי לשמוע יותר מדי מיקסטייפים כאלה חייב לציין, אבל הם כן אמורים להיות חופשיים יותר וזה ללא ספק ההרגשה שאני מקבל מנאמר ואן אנג'ל.
המיקסטייפ נפתח בשיר בשם Dreamer שמשתף בתוכו פרט לצ'ארלי גם את Rye שזו זמרת בריטית חדשה שמנסה לפרוץ ואת Starrah שזו מישהי שנכנסת חזק כרגע למיינסטרים ואף עזרה לכתוב את Needed me של ריהאנה. השיר עצמו נותן וייבים חזקים ממש של Vroom Vroom ומרגיש כמו ההמשך שלו, מאין גשר שנוצר מ- Vroom Vroom ל- Number 1 Angel. אני אוהב את זה כי זו גם הרצועה הראשונה באלבום והיא יוצרת מין אווירה כזו שמרגישה נכונה. אבל מייד לאחר מכן, השיר השני הוא שיר בשם Pull up בשיתוף פעולה עם זמרת בשם מו. שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא חושב שהשיר לא טוב, אבל אני כן חושב שהוא הכי עוף מוזר במיקסטייפ. זה בסדר. כמו שאמרתי, זה נכון להיות חופשיים במיקסטייפים ולירות לכל הכיוונים מבלי ליצור משהו מגובש ובררני מדי - השיר הזה הוא מד טמפו עם נגיעות רגאי אלקטרוני שזה שילוב לגמרי מעניין, ואני חייב לומר שאם ריהאנה הייתה מוציאה את השיר הזה בתקופת Talk That Talk הוא יכל להיות להיט גדול מהאלבום שלה, אבל לשאר השירים אין לו שום קשר. הוא הכי פרנדלי וחברותי מבין השאר, ולכן הוא מרגיש קצת שונה מהשאר. עלי בכל אופן הוא לא מהאהובים, אבל הוא כיפי ואני מחבב אותו מאוד.

צ'ארלי בטקס הגראמי האחרון 

המיקסטייפ הזה ממשיך להכיל שירים נהדרים כמו Roll with me בהפתקו הברורה של סופי, שיר פי סי קיצבי מהמצופים והמיוחלים ביותר בקרב המעריצים שלה. שיר כיפי ברמות שאם הייתי צריך לבחור אחד מהמיקסטייפ שצריך לצאת לו קליפ זה זה ללא שום צל של ספק. נותן וייב צבעוני וכיפי וכמובן מתעסק בסאונד שאני נורא נורא אוהב. Blame it on you שמתחיל נורא נוקשה וקצת נותן אווירה אפלה כמו שירים נוספים מהאלבום, ואז מתפתח לפי סי קיצבי כמו Roll with me. ללא ספק תוצאה כיפית ומסקרנת. ILY2 שזה שיר פשוט כיפי וזורם. באמת.. אפילו אגיד פוטנציאלי. גם לו הייתי ממליץ לה להוציא קליפ, יכול להיות חביב האינטרנט לחודשים הקרובים. Babygirl גם הוא כיפי מאוד וזורם. משתלב יופי עם האווירה של השירים הלא אפלים של האלבום ונותן תחושה אוטופית ו-ורודה כזו. הזמרת שמתארחת בשיר, יופי (Uffie) עושה עבודה נהדרת.
אבל ההיי-לייטס באלבום הזה זה ללא ספק Drugs ו- White Roses. השיר Drugs כבר הספיק לקבל שבחים מ-Pitchfork ומארח בתוכו את הזמרת אברה, שביחד שתיהן יוצרות שיר מגה אפל ומרחף. הוויב מכשף והמילים ללא ספק קולעות. שתיהן יוצרות קונספט של אהבה שמרוב שהיא גדולה היא כבר כמו התמכרות לסמים, וזה פוגע, והן אוהבות את זה. כי כולנו אוהבים להרגיש מאוהבים, ולא יכולים להפסיק להיות מאוהבים גם כשאנחנו נפגעים, זו התמכרות. השיר מגה ממכר ואחד מהשירים היותר טובים שצ'ארלי עשתה נכון להיום. White Roses כמעריץ של צ'ארלי זו ללא ספק הרצועה הכי יפה וכנה שהיא עשתה אי פעם. הברקה סוחפת של בלאדה אלקטרונית מרעננת. משהו בו מרגש ונוגע למרות שאין שם יותר מדי הרבה לספר במילים, אבל הקול וההגשה שלה מספרים את הסיפור לבד. היא משווה את עצמה לורדים לבנים שנמצאים בשלג, שגם הוא לבן, ומבקשת מהאהוב שלה לעולם לא לתת לה ללכת. היא מתארת סיטואציה שבה היא קופאת ברגע שבו היא מורידה את הבגדים שלה במיטה ונותנת לו את כל כולה. האפקטים הנכונים בקול שלה הופכים את השיר הזה למאסטרפיס.
את המיקסטייפ היא בוחרת לסיים עם Lipgloss, שנותן ללא ספק טעם של עוד. אחת מההפקות היותר כיפיות וטובות באלבום. כיוון שאני ממש אבל ממש אוהב. השיר עצמו בפזמון נשמע כמו משחק מחשב, ואני מת על זה. גם בגלל הדואט עם Cupcakke, ראפרית צעירה וחדשה עם המון חוצפה וגסות רוח וגם בגלל ההפקה הענקית של השיר. אני חייב להיות כנה ולומר שאני אוהב את קאפקייק, אבל בעיני היא לא הכי נכונה בשיר הזה. השילוב בין שתיהן הוא טוב, אבל בשיר הזה ספציפית מרגיש כאילו קאפקייק לא מצליחה להשתלב טוב כמו שהיה צריך להיות. השיר אלקטרוני וקצבי מאוד, עם אלמנטים ברורים שיושבים מדוייק על צ'ארלי בפזמונים, ומאידך קאפקייק נכנסת עם הבתים המאוד דומיננטים שלה, דומיננטים מדי הייתי אומר, שהופכים את השיר הזה לקצת דו קוטבי במובן הלא נכון של המילה. לא הייתי אומר חבל, כי אני כן נהנה מהשיר הזה ואוהב אותו, אבל אני כן הייתי רוצה ממש גרסת סולו של צ'ארלי על השיר הזה, כי הוא מתאים לה ברמות מטורפות והיה מעניין אותי לראות מה היא הייתה יכולה להביא בבתים במקום קאפקייק. משבח ממש את ה-C PART של השיר, קטעים אדירים.

אז המיקסטייפ אחרי תקופה ארוכה של ציפיה סוף סוף כאן. יכול להישבע שהייתי יושב פעם ביום בטוייטר לפחות ונכנס לראות אם יש חדש בנוגע למיקסטייפ בחודשים האחרונים. כל הופעה, כל ידיעה, כל דיבור של צ'ארלי או של עמודי המעריצים שלה על המיקסטייפ היה זהב בשבילי. כרגע אני מטורף על המיקסטייפ. נותן לשירים להמשיך לגדול עלי ונותן לעצמי להמשיך לגלות מחדש את המיקסטייפ. היא ללא ספק שחקה אותה. וללא ספק כיף לי להמשיך להעריץ אמנית פופ שלוקחת את הכל לרמה אחת קדימה, מתנסה בדברים חדשים וכל כך אלסטית בבחירות המוזיקליות שלה, שבסופו של דבר האלסטיות הזו יוצרת גם פירות בשלים ויפים, וזה לא דבר מובן מאיליו כיום. כל השירים זמינים לסטרים בשירותי הסטרים, לקנייה דיגיטלית ובעמוד ה-VEVO הרשמי שלה לשמיעה חינמית. לכניסה. 

הכירו את Vroom Vroom Ep האלבום הקצר החדש של צ'ארלי XCX!

Charli Xcx 

ל-EP הבא חיכיתי המון זמן. ידעתי על 75% מהאלבום (שזה שלושה שירים) עוד מלפני שנה כששמעתי את אותם שירים בהופעת לייב של המפיק Sophie שתכף ארחיב עליו, רק שלא ידעתי מתי הם יצאו, באיזו מסגרת ואיך תשמע הגרסה הסופית. אז לתשומות: לאחר שנה, במסגרת EP (אלבום קצר) עתידכני ומהמם, ומושלמת.
צ'ארלי XCX, אחת מהזמרות היותר מעניינות שיש כאן בשנים האחרונות בעיני, שתחילה הביאה אלבום בכורה שכתבה בגיל 14 אך אף פעם לא יצא בצורה רשמית וגדולה לכן אף אחד לא בדיוק מחשיב אותו כראשון שלה, יש שם חומרים די מרשימים יחסים למישהי בגיל 14! כמו Freancheska למי שמעוניין, גם בין השירים האהובים עלי שלה - משם היא המשיכה לאלבום שרוב הקהל מחשיב כראשון שלה, העונה לשם True Romance, בין האלבומים האהובים עלי אי פעם בעל אווירה מכושפת וסאונד מגה מרענן. משם, אל Sucker, האלבום די שונה מהקודם ב-180 מעלות יש לומר, והוא כביכול יצא כחצי שנה לאחר ההצלחה המאסיבית של צארלי עם השיר Fancy שאותו בטח כולכם מכירים, שהוא שיר של איגי אזיליה בשיתוף פעולה של צ'ארלי. יש שיגידו ש-Sucker פחות אותנטי וטוב מ- True romance כי הוא נוצר בתקופת ההצלחה שלה ולכן אומרים שהוא היה צריך להישמע אחרת אבל ההצלחה גרמה לו להישמע הרבה יותר קליט ושונה ממה שעשתה קודם לכן. אין לדעת.. בגדול? אני חושב שהאלבום הזה מעולה. כן אני אוהב יותר את הקודם וכן אני חושב שבאלבום הזה יש כמה שירים שהם פחות טובים ומעניינים מהקודם, אבל כאלבום בראייה אוביקטיבית הוא אדיר. מגובש, כיפי בסה"כ, לא מתחכם, על אותו קו ואחיד. שאלו גם דברים לא פחות חשובים בעיני ביצירת אלבום. היו לה בו השפעות די ברורות, אלמנטים שחזרו על עצמם לאורך כל רצועה ורצועה באלבום והמון נוכחות.
צ'ארלי, שכעת אפשר לומר עליה שהיא סופר מעניינת ותמיד דואגת להביא כל כך הרבה צדדים מוזיקלים בה אל תוך האלבומים, משחררת EP חדש, אלבום קצר, שבו יש ארבעה שירים ששוב פעם שונים ב-180 מעלות מכל מה שעשתה קודם לכן. ה-EP הניסיוני הזה הופק ע"י אחד מהפיקים היותר מעניינים בשנים האחרונות, Sophie, שהפיק את Bitch im madonna של מדונה בשיתוף פעולה עם ניקי מינא'ז, את Hey qt ו- When i role the world של ליז, ועוד. מה שמיוחד בסופי זה שהוא לוקח צלילים אנושיים ומשתמש בהם כ-כלים מוזיקלים וכך יוצר שיר שיכול להישמע מאוד מאוד שונה מוזר ו-"בדיחתי" אבל עם זאת מאוד מדוייק ומתוחכם. החבל הנורא צר בין שני אלו בעצם יוצר סאונד נורא מעניין מסקרן וחדש, שאם תשמעו את כל השירים שהוא הפיק תבינו את המכנה המשותף בין כולם ותבינו איזה סאונד הוא יוצר. סופי, מנסה להנחיל בעיוותים המוזיקלים ובקול הפיטץ' הגבוה סאונד חדש, וצ'ארלי, היא הדיילת שתהיה עתידה להציג את הבשורה בפני הציבור הרחב. הבחירה בצא'לי נהדרת, מהסיבה שהיא גם מאוד אלסטית וגמישה. מהסיבה שצארלי היא "זיקית מוזיקלית" שיכולה לקחת סאונד או כיוון מוזיקלי ולהביא ממנו משהו מגה שונה ומעניין. מהסיבה שצארלי כותבת בצורה מאוד דביקה וקליטה, מאוד פופית ומרעננת, בלי מילים גבוהות או תחכום רב צ'ארלי יכולה ליצור שירים שכולנו נדבק בהם בקלות. ועם הקול והכתיבה הפופית של צ'ארלי לצד הסאונד והכיוון המיוחד והמסקרן של סופי נוצר ה-EP הנל העונה לשם Vroom Vroom שלגמרי מצטייר כאחד ה-EP הטובים ששמעתי.

סופי, המפיק הראשי של האלבום והאחראי לסאונד

האלבום מכיל ארבעה שירים. Vroom Vroom שהוא שיר הנושא של האלבום שאותו פותחחת ב- Lets Ride שמעיף אותי גבוה גבוה באוויר, אל תוך פזמון פופי וקליט כפי שצ'ארלי יודעת לעשות. Paradise שבו צ'ארלי משתפת פעולה עם עוד אמנית שמתעסקת המון עם סופי, העונה לשם האנה דיימונד, שהיא הרבה יותר "הארדקור" בז'אנר מאשר צ'ארלי, אך פחות נקבל זאת לידי ביטוי בשיר הנל. האנה דיימונד נותנת בית מאוד רגוע אך שמתאים כמו כפפה לשיר, וביחד הן יוצרות שיר אדיר ומדוייק. החלק האהוב עלי זה הביט שמתפוצץ לאט לאט בבית אחרי הבית של האנה דיימונד, אדיר!
השיר השלישי באלבום הוא Trophy שהוא השיר הקליט ביותר באלבום בעיני, בתים מהירים שנזרקים ונזרקים אל פזמון דרמטי שהופך את השיר הזה להרבה יותר טוב ויוצר איזון מדהים. את שלושת השירים האלו שמעתי בגרסאת הלייב הלא גמורה וללא כל השינויים שבאו עם האלבום (לדוגמה, בגרסאת הלייב של פרדייז האנה דיימונד לא נמצאת) אבל זה לא מנע ממני להיות מופתע בצורה ענקית מהם בגרסאת הסופית, התוצאה עדיין גרמה לי לעוף. השיר הרביעי האחרון שסוגר את האלבום הוא שיר חדש לגמרי שלא שמעתי מעולם בשם Secret , השונה ביותר באלבום. עיוותי הקול של סופי פחות באים פה לידי ביטוי, השיר פחות קצבי ופופי מהשאר, והרבה יותר אפל דרמטי וכבד. (באופן יחסי כן? אל תצפו למטאל אם זה הכיוון שאליו הלכתם). השיר הוכתר ע"י כמה מגזינים קטנים ואינטרנטים שיצא לי לראות כשיר הסקסי ביותר שיצא השנה (Work Who?) וללא שום צל של ספק הוא כן. הבתים האדישים והחושניים שמתחברים לפזמון פופי שבו היא נשמעת כמו גוון סטפאני בעיני (בקטע טוב, אגב, הן כנראה עבדו ביחד לאלבום החדש של גוון שיצא כנראה השנה) ודרופ שבו מרגישים את סופי כמו שצריך בצלילים הביזארים והמשונים. הכל מתחבר פה כל כך טוב. באמת. זה כל כך מרשים לראות איך כל החלקים הקטנים בשיר הזה (ויש בו המון, באמת שהוא מתוחכם ומורכב מבחינת מבנה בעיני) מתחברים ליצירה אחת מפתיעה ומספקת. שאפו לתקליטנית ג'ודי הרש שגם לקחה חלק בהפקת השיר, ולג'סי שאינט ג'ון, אחד מאושייות האינטרנט האהובות עלי (חבר טוב של ברוק קנדי, לקח חלק בקליפ Genesis של גריימס, Club kinG, זה שעומד מאחורי הזמרת הצעירה Gia, ועוד) שגם לוקח חלק בהכנת השיר - צוות מנצח ללא ספק.

לשמיעה האלבום הקצר Vroom Vroom :


אז האלבום הקצר הזה מגה עתידני בעיני. מגה מרענן ומגה נחוץ. הפופ צריך להיות מושפע מהז'אנר הנל הרבה יותר בעיני! זה יהפוך אותו להרבה יותר מתוחכם והרבה יותר כיפי ומסקרן! הסאונד הפראשי הזה חייב לחלחל לתוך כל סטודיו וסטודיו שבהם הזמרות הגדולות של עולם הפופ עתידות להכנס. רק כשזה יתפוס, אם זה יתפוס, ונקווה שכן, אל תשכחו מי היו החלוצים של התחום. 

סיכום שנה: עשרת האלבומים הטובים ביותר ב-2015!

כמסורת, רשימת עשרת האלבומים הטובים ביותר השנה לפי טעמי! הרשימה מעודכנת לתאריך ה-12\5 ולכן אם ריהאנה תועיל בטובה לשחרר מחר את Anti פתאום או משהו בסגנון אני לא אערוך את הרשימה במיוחד בשביל הגברת! בשנה שעברה הרשימה שלי כללה אלבומים שיצאו מינואר 2014 עד נובמבר 2014! כלומר, לא הכללתי אלבומים שיצאו בדצמבר 2014. אני הולך לספח אותם לאשכול הנל (שני אלבומים) ולא הולך להחשיב ברשימה הזו אלבומים שיצאו בדצמבר 2015 כדי שאחשיב אותם ברשימה של שנה הבאה כמו שעשיתי בשנה קודמת (במידה ופרופסור פופ לא יקרוס ודעאש לא יפרצו ויחרבו לי את האתר או בסגנון ותהיה שנה הבאה בכלל) אז שנתחיל? 

10. M3LL155X - FKA Twigs 

לאלבום קוראים "מליסה" בתרגום כלשהו. סתם לידע כללי. אחת מהזמרות שאני הכי אוהב בעולם, הוציאה EP מאוד קצר, עם חמישה שירים, שלא עשה לי יותר מדי את השנה, אבל כולל בתוכו שיר אחד שהיה לגמרי מהבולטים בשנה הזו בשבילי! השיר הזה הוא "Glass & Patron" למי שתהה. יש באלבום הזה עוד ארבעה שירים, שניים שאני אוהב כמו "In time: ו- "Figure 8" והשניים האחרים שהם "Im your doll" ו- "Mothercreep" שהם אחלה אבל לא עשו לי יותר מדי. הפרויקט הזה כפרוקיט לא אומר לי הרבה, אני לא אשקר, אבל גלאס אנד פוטרון היה אחד מהשירים שהכי עשו לי את השנה, כפי שאמרתי, ובכללי, יתר השירים גם נשמעו אצלי בין לבין בשנה הזו. אז לגמרי מגיע לו לסגור את הרשימה הזו במקום העשירי והמכובד, ופקא טוויגס רבותיי, אחד מהדברים הטובים שקרה לעשור הזה - רק מציין. האלבום הקודם שלה LP1 נחשב לאחד מהאלבומים האהובים עלי אי פעם. 

שירים מומלצים: ציינתי 

9. Sucker - Charli xcx 

אלבום שיצא בדצמבר (כמו שאמרתי, יהיו שניים בפוסט הזה) והייתי חייב לספח אותו לאשכול הנל, כי כמה שירים בו לגמרי עשו לי את השנה! צ'ארלי XCX הביאה אלבום מעולה, שהוא לא מושלם, אבל עדיין מגובש מאוד ומרגיש לי מאוד "היא" למרות שהוא הפחות אהוב עלי שלה. יש לה בסה"כ שני אלבומי אולפן רציניים, והאלבום הזה הוא הפחות אהוב עלי. האלבום "True romance" שהוא הקודם, נחשב לאחד האלבומים האהובים עלי אי פעם - וסאקר, סאקר רחוק משם, אבל כן, הוא מאוד כיפי ומגובש כפי שאמרתי, ובסה"כ כיף לפעמים לעבור עליו ולשמוע אותו. אני יכול לומר שאין שיר באלבום שאני "לא אוהב" אבל גם אין יותר מדי שירים באלבום שטלטלו אותי או גרמו ללב שלי לעצור לכמה שניות כשנחשפתי אליהם. זה פשוט אלבום טוב, כיפי, זורם אך לא מיוחד מדי! וזה גם בסדר.

שירים מומלצים: Breaking up, Body of my own, Doing it Ft. Rita ora, Caught in the middle 

8. Product - Sophie 

סופי, התגלית הנוספת של השנה הזו, שלא אקח את הקרדיט, שוב, כי לא אני גיליתי אותו, אלא חבר שהשמיע לי שיר שהוא הפיק בשם QT שהוא גם אחד משירי השנה שלי (ספווילר לרשימת שירי השנה שלי) שכבש אותי. כי הוא היה כל כך שונה ומיוחד, והיה לגמרי מרענן ומחדש. סופי הוא מפיק PC מיוזיק (הוא הפיק ביחד עם דיפלו את Bitch im madonna ונחשב לאחד מהמפיקים האהובים עלי) שהוציא את האלבום הזה כאלבום הבכורה שלו וממשיך לעבוד עם אמנים נוספים כמו ליז, צ'ארלי XCX ועוד. האלבום הזה כזה כיפי וטוב, ו.. שונה! שונה זו המילה הכי חזקה שאפשר לתת לאלבום הזה. במובן החיובי כמובן. אני לא פריק של דברים "שונים" כי אני קודם כל מסתכל על מה שטוב בעיני ואח"כ רואה בו "שונה" מהיתר, והאלבום הזה לא רק שונה מהיתר, הוא גם טוב יותר מהרבה מהיתר! מכירים את "Barbie girl"? כן, המנון הפורח שכולכם בטח מכירים (אם לא בשם, רוצו לשמוע ביוטיוב ותראו שאתם מכירים) - אהבתם? קחו את השיר הזה, תקצינו אותו בסגנון שלו, וזו ההגדרה המדוייקת לאלבום הזה. 

שירים מומלצים: Bipp, Vyzee, Hard, Lemonade 

7. Rebel heart - Madonna 

בתור מעריץ של מדונה, אני אומר זאת בפה מלא: זה לא מהאלבומים הטובים שלה. אני חושב שגם יתר המעריצים חושבים כמוני כי זה לא סוד, ואני חושב שגם היא חושבת ככה, כי, זה לא סוד. אני לא מצפה ממנה להתעלות מעל האלבומים הטובים שלה, אבל אני כן מצפה ממנה להביא אלבום שעוד איך שהוא יעמוד לצידם, או לצד לא ההכי טובים, אלא לצד הטובים בסה"כ. האלבום הזה לא רע בכלל שלא תתפסו אותי לא נכון, אני פשוט חושב שהיה אפשר להוריד בכיף 6 שירים ממנו לפחות (כי הוא ארוך ממש) וליצור אלבום יותר אחיד ומגובש כי בסה"כ הפוטנציאל כאן הוא יותר גדול מאשר גדול! עם זאת, האלבום הזה לגמרי עשה לי את השנה. הוא כיפי, מכיל בתוכו שירים מרגשים, כמו כל אלבום של מדונה. כן, אולי הוא לא מגובש כמו שיתר אלבומיה הטובים היו, ואולי הוא ארוך - אבל הוא מכיל בתוכו שירים ענקיים, שבאמת, אני מוריד בפניה את הכובע שאני לא חובש כרגע אבל תדמיינו שכן, רק כי היא ממשיכה להתנסות בכל ז'אנר אפשרי וליצור סאונד חדשים ומרעננים ובזה היא תמיד הייתה המלכה! סגנון שהיא לא התעסקה איתו בעבר כמו PC (ביץ אים מדונה) שהרגיש לכולנו מאוד מרענן מהרגע הראשון ששמענו אותו. מלכה נישארת מלכה 

שירים מומלצים: Holy water, Iconic, Bitch im madonna, Illuminati 

6. Revival - Selena gomez

הפתעת השנה שלי! לא חשבתי שאני יאהב ככה אלבום של סלינה גומז. בקיץ, דמי לובטו הוציאה את Cool for the summer וסלינה את Good For you. שני השירים תפסו אותי ואהבתי אותם כל כך! התחלתי לצפות לאלבום של שתיהן ורציתי ממש שהם יעמדו בציפיות שלי. לא חשבתי שהאלבומים יכילו אף לא שיר אחד שיתעלה מעל השירים האלו כי הם הרגישו לי "המקסימום" של אותה זמרת. טעיתי, בכמה דברים. האלבום של דמי היה אכזבת השנה מבחינתי, שחוץ מאותו שיר, כל השאר פשוט עשו לי כלום ושום דבר - וסלינה, שלא רק שהאלבום שלה כבש אותי, הוא הכיל שיר אחד לפחות שכבש אותי יותר מ-Good for you (וזה היה מאוד קשה) והפך לאחד מהשירים האהובים עלי שיצאו גם השנה (ספויילר נוסף ונקווה אחרון לרשימת השירים שעשו לי את השנה, אבל לא תגלו מה שמו!). סלינה השתמשה בצלילי סיינת' (מפתיעים מאוד) לתוך האלבום שלה שעונה על ז'אנר הפופ-R&B בגדול. אני יכול לומר שאולי היה אפשר להוריד 2 שירים, אבל אני עדיין עם זאת יכול לקרוא לאלבום מושלם כי באמת שהיא התעלתה מעל כל ציפיה אפשרית. לקח מספר 2: כשיוצא אלבום לאמן שאתם לא אוהבים, אל תבטלו את ההזדמנות שתיתנו לו כי לא אהבתם מעולם את הזמר! תראו כמה סלינה הפתיעה אותי, ובסופו של דבר, אני הרווחתי כמה שירים שימשיכו ללוות אותי לעוד הרבה זמן. תודה סלינה!

שירים מומלצים: Sober, Good for you, Hands 2 myself, Same old love 

5. Art Angels - Grimes 

גריימס, האמנית האהובה עלי אחרי מדונה וניקי, ביחד עם נטליה, הוציאה אלבום השנה. יודעים מה זה אומר בשבילי? המון. במיוחד שאהבתי אותו כל כך הרבה עוד משמיעות ראשוניות. שואלים למה הוא לא במקומות הראשונים? כי הייתי חייב להישאר אוביקטיבי ונאמן לאלבומים האחרים ש"עשו" לי יותר את השנה! האלבום יצא לפני חודש בסה"כ, ולא הספיק כל כך לתפוס אצלי בפלייליסט בכל השנה הזו אבל בחודש הזה הוא עשה גם אצלי פלאים! גריימס יצרה פרויקט שהיא עומדת מאחוריו, היחיד שהיא עומדת מאחוריו מבין כל שלושת אלבומי האולפן הקודמים שלה. אלבום שיקבל ביקורות חיוביות מאוד מהמבקרים הגדולים. אלבום שהוכן אך ורק על ידיה! כן, היא הפיקה כתבה שרה הינדסה ועוד! האלבום פשוט מכיל כל ז'אנר שהיא אהבה במהלך הקריירה שלה. ערבוב של כולם ובכל זאת הוא יצא אחיד מאוד. מקאנטרי אלטרנטיבי (אני אקרא לזה ככה) ל-ויצ' האוס ל-פופ דרים ועוד! השמות האלו סקרנו אתכם? תנסו את האלבום. הוא שונה ממה שתכירו, אבל עדיין תמצאו בו מכנים משותפים ליתר המוזיקה שאותה אתם בטח שומעים ואוהבים. כי אולי הוא קצת שונה, אבל ידידותי בטירוף וקולע ברדיוס הרבה יותר גדול מהאלבומים הקודמים שלה. 

שירים מומלצים: Butterfly, World princess pt II, Kill v maim, Venus fly 

4. Froot - Marina and the diamonds 

לקח מספר 1: תנו צ'אנסים נוספים. *שנאתי* את האלבום הזה כשהוא יצא. שמעתי אותו ונחרדתי. "ממתי מרינה נהייתה כזו בינונית" אמרתי לעצמי. לא הנחתי שחודש-חודשיים אחכ הוא יכבוש אותי לאט לאט, כמו וירוס שמתפשט על מערכת ותוקף בהתחלה חלקים קטנים ולאחר מכן אנחנו מרגישים את זה בכל הגוף! משיר אחד שנדבק לי בראש, נחשפתי לאלו שהיו לצידו ברצף הכרונולוגי של הטראק-ליסט, ואז, נדבקתי בעוד כמה, ועוד כמה, עד שמצאתי את עצמי מחובר ואוהב את כל האלבום! כן, יש שני שירים שאני לא אוהב\שומע, אבל עדיין חושב שהם חלק גדול מהאלבום ולא הייתי רוצה שהם יהיו מחוצה לו, כי הוא מושלם ככה, כי הוא היה מושלם עוד מהרגע הראשון שנחשפתי אליו. יש שם שירים שמחברים ביני לבין חברים טובים שלי, שירים שיזכירו לי תקופות מדהימות מהשנה, שירים שריגשו אותי כל כך ושירים שאשמע תמיד בכל מצב רוח אפשרי. 

שירים מומלצים: Blue, Happy, Im a ruin, forget

3. Collxtion I - Allie x 

אחת מהתגליות הגדולות שנחפשתי אליהן. אני לא אקח את הקרדיט לעצמי כי לא אני "גיליתי" אותה, אותו חבר(אחר, לא הקודם, יש לי עוד חברים אתם יודעים) שהמליץ לי על פיוריטי רינג היה נורא נחמד והכיר לי גם אותה! יצור שמימי שעושה מוזיקה אלקטרונית בשילוב עם נגיעות חזקות של האייטיז\ניינטיז! פעמוני חתונה וקול נימוך שמשתלבים לתוך הפקות אלקטרוניות מאסיביות שלא מרגישות מאסיביות כי האיזון כאן מרכך אותו! והליריקה? כן, גם הליריקה משחקת כאן פקטור די מרכזי. אלי איקס לא פוסחת על שום פרמטר באלבום ויוצרת אלבום-קצר (EP) לא פחות ממושלם. מבחינתי? האלבום הזה הוא גם אלבום השנה שלי לצד שני האחרים שאפרט עליהם למטה. עברתי איתו תקופות לאורך השנה שתמיד יזכרו לצלילי השירים מהאלבום.
 שירים מומלצים: Good, Bitch, Hello 

2. Another eternity - Purity Ring

האלבום השני של הצמד Purity ring שיצא בתחילת 2015 וכבש אותי משמיעה ראשונית! חבר טוב המליץ ואמר שאני יאהב, והוא קלע בול. אם לא הייתי מספח את "the pinkprint" מ-דצמבר 2014, הוא גם היה אלבום השנה שלי! טכנית? הוא אלבופ השנה שלי לשנת 2015! אז תקראו לזה איך שתרצו. האלבום הזה במשך השנה הפך להיות יותר ויותר אהוב עלי. לפני שבועיים הצמד הגיע לישראל להופעה במסגרת הטור החדש שלהם לקידום האלבום ושם הבנתי סופית שזה האלבום שעשה לי את השנה! המון שירים שיזכירו לי אותו, המון שירים שריגשו, מרגשים, וימשיכו לרגש אותי, הפקות יוצאות דופן ויחודיות אך עדיין נשארות מאוד קליטות פופיות וידידותיות לקהל הרחב וכתיבה פנומנלית. 

שירים מומלצים: Begin again, Body ache, Sea Castle, Stranger than earth 

1. The PinkPrint - Nicki minaj 

כן אני יודע שאני מעריץ של ניקי, כן אני יודע שתגידו שאני לא אוביקטיבי, כן אני יודע שהאלבום לא יצא השנה - בפרופסור פופ אני מכתיב את החוקים שמעתם! סיפחתי את האלבום הזה מדצמבר 2014 כי לא כללתי אותו ברשימה הקודמת כמו שפירטתי בראש הפוסט וזה היה פשוט לא פייר לא להכליל אותו בשום רשימה - כי כן, האלבום הזה לגמרי עשה לי את השנה. האלבום הזה הכי עשה לי את השנה! לא אשכח איך הוא דלף יום לאחר היום הולדת שלי וניסיתי להחזיק את עצמי מלא לשמוע אותו, אבל כשאתה מחכה למשהו שנתיים וזה משהו כזה קשה לך להחזיק את עצמך. זוכר את אותם רגעים קסומים שבהם נחשפתי באלבום לחומרים החדשים שהתעלו מעל כל הציפיות האפשריות שלי ויצרו (סוף סוף, לראשונה) אלבום טוב ואחיד של ניקי. כן, אני אמנם מעריץ שלה אבל אני לא מתבייש לומר שעד כה ניקי לא הוציאה אף פעם אלבום שלם שהיה טוב בעיני. Roman reloaded מכיל בתוכו שירים מדהימים, אבל כאלבום הוא לא מתפקד בכלל. Pink friday אלבום טוב ומדוייק אבל משהו בו אף פעם לא הרגיש לי אמיתי כמו ש-Pink Print מרגיש לי. אני מאוד כנה! אז כן.. עד שסוף סוף ניקי יוצרת פרויקט שבלב שלם אני יכול לומר "אני גאה בה, הוא מושלם!" אז אתן לו את הקרדיט להיות המקום הראשון השנה, גם כשהוא יצא שבועיים לפני שהתחילה השנה. 

שירים מומלצים: Win again, Anaconda, All things go, Feeling myself

להיט עתידי? Drop that kitty בשיתוף פעולה של צ'ארלי XCX וטינאשה!

 

צ'ארלי XCX, אחת מהפריצות הגדולות של השנה, אשר הכניסה שיר למקום הראשון בהוט 100 בילבורד (המצעד הנחשק והחזק ביותר בשוק המוזיקה האמריקאי) עם איגי אזליה לשיר "Fancy" וזו שהכניסה את שיר הסולו שלה מהפס-קול לסרט "אשמת הכוכבים" והוא "Boom clap" לעשירייה של אותו מצעד, חוברת לראפר טי דולה, בשיר החדש שלו "Drop that kitty", עם הזמרת טינאשה שמצטרפת לחגיגה והופכת אותה למשלושת ולהוטת ביותר!
טינאשה וצ'ארלי הוציאו שתיהן אלבומים השנה. צ'ארלי הוציאה את "Sucker" שמחזיק ב- "Boom clap" כסינגל בכורה שצלח בארה"ב ובעולם. וטינאשה, אחת מהתגליות הגדולות של השנה, עם "Aquarius", אלבום הבכורה שלה ונחשבות בעיני ובעיני הציבור כתגליות השנה לצד עוד כמה אחרים ואחרות.
השיר החדש והמשותף של כולם כולל ביט כיפי, קצבי וממכר, שאני כבר עתיד לראות במידה ויתנהלו איתו נכון כמה הוא הולך לכבוש את הרדיו, לצד פזמון כיפי ודביק של צ'ארלי XCX. כן, כמו שהיא רק יודעת. בכלל, בעיני צ'ארלי צריכה לדבוק לשירים מהסוג. קחו לדוגמה את "Fancy" עם איגי אזליה. בעיני היא אלופה בזה. ובמידה והאלבום הבא יכלול סגנונות כאלו, אני חושב שאת המקסימום שלה היא עשתה על הצד הטוב ביותר! טינאשה מצטרפת אחרי צ'ארלי לפזמון בחלק שני ומפגינה קול נעים וכיפי שמשתלב מצויין עם כל העסק מסביב. הכל מדוייק. הכל ON FLEEK כמו שאומרים. שיר פנטסטי שהלוואי ויצליח להם כי לגמרי מגיע להם.
אם הוא יצליח, אל תשכחו שהפרופסור ראה בו פוטנציאל ביום בכורתו של השיר!
לתמונות מהקליפ לחצו כאן. 

צ'ארלי בורוד, טינאשה על הברכיים, טי דולה עם הבנדנה - תמונה מ-סט הצילומים לקליפ שיצא בקרוב! 

שירים חדשים שיצאו + ביקורות!

צ'ארלי XCX מאכזבת. אני אוהב שמגוונים בז'אנרים, אני אוהב שמתחדשים בסגנונות, ואני אוהב שמנסים דברים חדשים או מחזירים דברים ישנים - אבל שום תירוץ שבעולם לא יצדיק אם השיר לא טוב. השיר מאוד פושטי בעיני. אין בו הרבה. היא אומנם חזרה קצת לפאנקיסטיות שלה, שזה גם טוב, אך היא בכלל לא טורחת לעשות אותו מתוחכם כפי שהיא יודעת. וכן, בעבר היא עשתה פאנק הרבה יותר מתוחכם וכיפי. אין לי מושג מה עובר עליה, אבל לאחרונה היא מאכזבת אותי. Break the rules לא שרד את מבחן הזמן שלי ונמאס עלי מהר מאוד, כיום אני חושב שהוא נחמד אבל לא מספיק. בטח לא לסינגל שני. London queen מאוד מאכזב. Boom clap מעולה, אבל הייתי רוצה שלא תעסוק בסאונד הפופי ג'אנרי הזה. ו-Super love שאותו הכי אהבתי כנראה בכלל לא יכנס לאלבום. מקווה שתתאפס על עצמה.

מישהו כאן לחש "רצועת מד טמפו אלקטרונית עם קול רטרו"? ממש תודה על כך! שיר מדהים, באמת שלא אהבתי שום שיר ששריל הוציאה בתקופה האחרונה. האלבום האחרון שלה די מאכזב, גם הקודמים לא היו הכי טובים - אבל לפחות שם היא ממש הפציצה בסינגלים. ועכשיו כנראה שאולי ישנה תקווה שהאלבום ימצא חן בעיני! השיר הזה הוא אחד השירים הטובים שלה, ואני התאהבתי בו עוד מההצצה שהשתחררה לפני שבועיים בערך! השיר באמת מדהים. הוא עוצמתי ובאמת משדר לי משהו יותר שונה ומיוחד ממה ששריל עוסקת בו לאחרונה. סיה כתבה, נו בטח.

אני מת על הכיוון, את מת על הקול שלה פה, אני מת על הגישה, על ההגשה, על הבתים, על הפזמון - איך שהוא הכל לא מתחבר לי כמכלול של שיר אחד. אני אוהב לשמוע את השיר הזה כי הוא באמת כיפי, אבל עדיין אין לי את הקראש הסופי שלי כלפיו. וזה חבל לי, כי אני ממש רוצה לאהוב אותו. הוא מרגיש קצת די סתמי כזה, לא מפציץ, לא סינגל פורץ דרך כמו שהיא הייתה ידועה לעשות באלבום הקודם שלה. בגדול בעיני זה לא סינגל פותח בכלל. זה אולי סינגל באז, פרומו לאלבום או ואט אבר - אבל זה די חלש כשמתחשבים בנסיבות. אם לא נתייחס לזה, זה שיר לא רע, ואפילו די כיפי כפי שאמרתי, אבל לא מספיק, לא מפסיק. השיר כבר אחרי שבועיים נפל חזק באייטונס ועומד לצאת מה-100 החמים בקרוב מאוד. פרגי חייבת לעשות משהו.

השיר החדש של מרינה והיהלומים מצד אחד עושה לי משהו, אבל מצד אחד לא עושה לי כלום. יש בו חלקים מדהימים, ויש בו כאלו שפחות. קודם כל תנו לי לומר את זה: זה שיר בלאגן. הוא לא מובן בעליל, לא קל לעיכול, ולא במובן הטוב בכלל. הוא מרגיש לי מאוד מבולגן, לא אחיד, מתפזר, לא דומיננטי מספיק, לא יציב. כן, אני מת על הכיוון, על הסאונד הדיסקו-רטרו הזה, ה-C PART (החלק לקראת הסוף אחרי הפזמון), הקול שלה נשמע פה ממש טוב - אבל השיר לא מסתדר לי בכלל כמכלול. די איכזבה אותי, ציפיתי למשהו הרבה יותר אחיד. משהו יותר ברור, יותר מגובש, ואני מרגיש שהיה לשיר הזה המון פוטנציאל, ואיפה שהוא בעיני לפחות הוא נפל "בין הכסאות" - מהתרשמות שלי עם חברים שלי, הרוב דווקא די אהבו את השיר הזה ממש. ובכן, ב-חמישה ימים יש לה מעל 1.5 מיליון שמיעות לאודיו רק ביוטיוב. זה ממש אבל ממש מעולה למרינה, אז את הסיפתח הראשוני כנראה כבר יש לה. השאלה מה היא תעשה עתה.

ולדובדבן שבקצפת. ואיך זה שאני תמיד חושב שכבר לרגש אותי היא לא תצליח כמו שהיא עשתה באלבום הקודם (בעיני הוא יצירת אומנות שדי קשה להגיע, להשתוות, ובטח להתעלות מעליה) - אבל הנה, שיר שכן בהתחלה היה לי די קשה איתו. לקחו לי חמש שמיעות בערך לעכל אותו כמו שצריך (למרות שמההתחלה הייתי מת על חלקים מסויימים) ועכשיו אני מת ממש על השיר כמכלול אחד גדול! אני מת על זה שהיא יוצרת מתחת בבית הראשון, ופתאום, הפזמון המתפרץ! הוא עושה לי צמרמורת. היא נשמעת כאן כלכך מדהים. חברים אין לה 18 עדיין!!!! והיא עושה מוזיקה שקשה לי להסביר במילים (כן, לי קשה להסביר במילים, תתפלאו!) כמה היא טובה. זה שיר ממש מעולה, ואני כלכך שמח שהיא הוציאה אותו. הלוואי ויצליח לה! כשהסרט יתחיל לשודר, הוא כנראה יקבל את התשומת לב שהגיעה לו. כמו Boom Clap של צ'ארלי XCX שהתחיל להצליח רק איזה חודשיים אחרי.. 

צ'ארלי XCX נאשמה באוננות בזמן שידור רדיו!

צ'ארלי XCX התארחה ברדיו (אנגלי כמובן, איך לא?) ובאמצע השידור השדרן שאל אותה אם היא נוגעת בעצמה ברגעים אלו ועושה דברים.. נו.. דברים! צ'ארלי מייד הכחישה ואמרה שזה נקרא "לשים ידיים מאחורי הגב" ואח"כ הוסיפה "לא הייתי עושה את זה עבורך"
תאכלו לשמוע את כל השיחה ב-1:10:

בנוסף, לאחר מכן צ'ארלי צייצה:
"הרגע נשאלתי אם נגעתי בעצמי ברדיו. סקסיזם. זה הכי טוב!"
הכחישה? לא הכחישה? זרמה עם העניין בציניות? אין לדעת. אבל נו טוב, למישהי שיש לה בשם משהו שקשור למין (XCX) אז הסיכויים שדבר כזה לא יקרה הוא לא כזה רחוק מהמציאות. או שהכללתי? אוהבים אותך צ'ארלי! 

צ'ארלי XCX בשיר חדש: Break The Rules.

צ'ארלי XCX פוצחת בסינגל חדש בשם "Break The Rules" שהוא הסינגל השני מהאלבום שלה, אחרי Boom Clap שהוא הראשון, שכבר הגיע למקום עשירי בטבלת הבילבורד וממשיך לעלות!
Break the Rules עתיד להוליד לנו קליפ חדש, שכבר צולם החודש, ויצא בסוף החודש הזה\תחילת חודש הבא.
בעיני? השר אלוהי. אני באמת פחדתי נורא שהיא תגרר לפופ המיינסטרימי אחרי "Boom Clap" - שלמרות שאני מאוד אוהב אותו, פחדתי שהיא תדבק לסגנון הזה רק כדי להצליח למרות שיכולה להיות הסיטואציה שהיא בכלל לא מתחברת או תתחבר לסגנון הזה יותר מדי. מזל שהיא הביאה רצועת פאנק-פופ שמזכירה את הסגנון היותר ישן שלה. שמח בשבילה, ושמח על הבחירה! שיר אדיר, ואני מאחל לה המון בהצלחה.
האלבום עתיד לצאת ב-21 לאוקטובר (בעוד חודשיים) וקוראים לו "SUCKER". 

השיר החדש של דמי לובאטו מועתק מאיקונה פופ?

דמי לובאטו שחררה סינגל חדש בשם "Really don't care" שהוא הסינגל הרביעי מאלבומה החדש-ישן "Demi" שמשום מה מסרבת להתקדם הלאה גם אחרי שנה וחצי שלא נראתה הצלחה גדולה לאלבום. בלשון המעטה כמובן. הוא מכר 370 אלף עותקים באמריקה נכון למאי 2014. שזה כלום. ב-להתחשב בעובדה שקולגות אחרות שלה בעולם הפופ מצליחות לעשות את זה בחודש. אפילו פחות. סינגל הבכורה "Heart Attack" הצליח יפה בזמנו, אבל אחרי, שני הסינגלים שבאו אח"כ, הם קיבלו הצלחה פושרת, או לא הצלחה בכלל באמריקה ובעולם כולו. "Made in the usa" לא הביא איתו כלום, ואילו "Neon lights" שהסתמן כשיר שעתיד להפוך לסמאש רציני, גם הוא קיבל הצלחה פושרת ונכנס אל ה-TOP 30 באמריקה. מה שכן, הוא כבש את הפסגה של מצעד הדאנס בבילבורד, שגם זה משהו חברים.
בכל אופן, השיר החדש שלה "Really don't care" ממש מזכיר לי את השיר של איקונה פופ וצ'ארלי "I Love it"
תשמעו את ה-8 שניות הראשונות של השיר של דמי, ואז תנסו את 0:28-0:32 בשיר של איקונה פופ
להלן השירים:

אתם מחליטים. כמובן שזה סוביקטיבי, כל אחד והאוזן המוזיקלית שלו. אני באופן אישי כן רואה דימיון. ולא רק בשניות שציינתי, כי הם רק דוגמה, אלא גם בעוד נקודות בהמשך השיר.
אגב, אני לא מת על המוזיקה של דמי בכלל, אבל השיר החדש שלה באמת די טוב. חיבבתי מאוד! אני לא מבין למה הוא לא יצא כסינגל שני, הוא הרבה יותר טוב מ- "Made in the usa" והוא אפילו משתווה ל- "Neon lights" שגם אותו אני מחבב.
רק מציין שזה בא לי עכשיו, למרות שהבנתי שדנו על זה עוד כשהאלבום של דמי יצא לפני שנה וחצי, כי זו הפעם הראשונה שאני נחשף לשיר של דמי. עלה לי לראש עוד לפני שבכלל ידעתי שדברו על זה. רק מבסס ומחזק את הטענה ;) 

הסינגל הבא של קייטי פרי + ניקי וצ'ארלי XCX עולות במצעדים

קבלו במחיאות כפיים, את הסינגל החדש של קייטי פרי: "This is how we do".
בזמן האחרון עלו שמועות על צילום קליפ חדש לסינגל חדש. השם כבר היה כמעט ובאוויר: "Walking on air" או "Ledendary lovers" היו כאופציות.
סיבות: שניהם טובים, אחד היא הבטיחה שהיא תוציא כסינגל במהלך השנה, והשני היווה פרומו בעבר כמו "Dark horse" וגם אותו בסופו של דבר היא הוציאה כסינגל.
אבל אני לא חושב שמישהו ציפה ל- "This is how we do".
הצוות של קייטי בקליפ פרסם ברשתות החברתיות השונות שהם נמצאים על הסט של הקליפ ל- "This is how we do"
כלומר: כנראה ומדובר בשיר הנל.
בחירה שאני באופן אישי אפילו לא חשבתי עליה, כי די הייתי נעול על השניים שציינתי למעלה, אבל הבחירה היא מעולה כשאני חושב על זה עכשיו. הסאונד הזה יכול לתפוס מעולה. הוא גם שיר נורא כיפי ולא מתיימר להיות משהו מיוחד. הוא מאוד עדכני ומאוד טוב. אני אוהב אותו ובעדה הפעם בבחירה הזו, כנגד הבחירה הקודמת שהייתה די לא טובה לדעתי וגם ההצלחה של "Birthday" דברה מבעד עצמה. אומנם היא לא כ"כ נכשלה בבילבורד, אבל אפילו השיר לא מכר יותר מ-500 אלף עותקים בארה"ב, כשקולגות אחרות שלה עושות את זה בשבועיים, והוא בחוץ כבר יותר מחודשיים.



___________________


ניקי מטפסת עם הסינגל החדש שלה "Pills n potions" ממקום 43 למקום 24 בבילבורד. בעוד כ-עשרה ימים היא כנראה ותופיע עם השיר ב- Bet Awards, טקס שבו היא לוקחת חלק באופן די קבוע. לאחר מכן, היא תופיע בתחילת יולי בפסטיבל ה-"Roots" וכנראה והשיר ימשיך לצמוח. רק נקווה שלא יפול בשבוע הקרוב בבילבורד.
צ'ארלי XCX גם היא ממש מצליחה עם הסינגל החדש שלה "Boom Clap" שמהווה פס-קול לסרט החדש "אשמת הכוכבים" שעשה כבר בכורה בעולם ובישראל בפרט. הסרט מתבסס על הספר המצליח, ועושה רושם שהוא נותן פיד-בק מעולה לשיר החדש של צ'ארלי, שקפץ כ-40 מקומות בשבוע האחרון היישר אל המקום ה-29 בבילבורד. מטורף. בלהתחשב בעובדה שצ'ארלי מעולם לא הצליחה במצעד הזה עם סינגלים עצמאים שלה (היא הצליחה עם "I Love it" של איקונה פופ ו- "Fancy" של איגי אזליה, אך לא עם סינגל סולו)

נאחל בהצלחה לשתיים, שהן בין האמניות האהובות עלי בתעשייה. ברכות לאיגי אזליה עם "Fancy" (בשיתוף פעולה עם צ'ארלי XCX) על שמירתה על המקום הראשון שבוע נוסף, ולאריאנה גרנדה עם "Problem" (בשיתוף פעולה עם איגי אזליה) במקום השני.

המצעד האמריקאי השבוע + מדונה נבחרת לאישה המשפיעה בעולם, ביונסה אחריה ע"פ מגזין Time

קרדיט למדונה ישראל

מדונה נבחרה לאישה הראשונה המשפיעה בעולם, ולאדם השלישי המשפיע בעולם. ביונסה האישה השנייה המשפיעה בעולם, והאדם הרביעי המשפיע בעולם. מייד לאחר מכן ג'נט במקום החמישי, בוב דילן במקום השביעי, ומית רומני (זה שהתמודד לנשיאות ארה"ב, אובהמל'ה עקף אותך חבר גם כאן) במקום התשיעי, מקום אחד לפני ביל קלינטון שסוגר את העשיריה.
אין ספק שעם השנים, המוזיקה כבר חדרה לתחומים נוספים כמו כלכלה, פוליטיקה, וכן גם ערכים ומוסר - ההשפעה של המוזיקה על בני האנוש תמיד הייתה כה ניכרת ועם השנים זה גדל עם בואה של המדיה, עם ההתפתחויות הטכנולוגיות וכן מין הראוי שנצפה בכוכבות הגדולות (או חלק מהן) בראש הרשימה. כבוד למדונה שהיא האישה המשפיעה בעולם ע"פ המגזין, וכבוד לביונסה, שהיא האישה השנייה שהשפיעה.


_____________________

המצעד האמריקאי:

איגי אזליה וצ'ארלי אקסיאקס. Fancy

מקום ראשון: "Fancey" של איגי אזליה וצ'ארלי XCX.
מקום שבוע שעבר: מקום שני.
השיר התחיל מהסוף, ומצא עצמו דוהר אל ההתחלה בקצב מרשים למדיי במיוחד שאם נתחשב בעובדה שכל שאר השירים שלה אפילו לא נכנסו ל- "Hot 100". בשביל צ'ארלי, זו לא הייתה הפעם הראשונה. אומנם היא לעולם לא הכניסה שיר סולו שלה אל עשרת הגדולים, או התקרבה לשם, אבל היא לקחה חלק ב-"I Dont care i love it" של צמד הבנות "Icona pop" שכיהן כלהיט הקיץ הגדול של שנת 2013 והגיע אל המקום השביעי באמריקה ואל המקום הראשון בבריטניה ובכמה ארצות אחרות.
שיר מעולה! אני לא מת על איגי, אבל אין ספק שזה השיר הטוב ביותר שלה ואני חושב שהיא לא תצליח לשחזר את ההצלחה שלו בקרוב. אני מת על הביט, והלוואי וניקי הייתה מתעסקת הרבה עם כאלו. הפקה מעולה וקליטה, ובקיצור: הן עשו אחלה עבודה! (הופה יצא לי חרוז ס'ה קטע)

איגי אזליה ואריאנה. Problem 

מקום שני: "Problem" של אריאנה גרנדה ואיגי אזליה.
מקום שבוע שעבר: מקום רביעי.
להפך מהלהיט האחר של איגי, השיר הזה קיבל בכורה חזקה ונכנס אל החמישיה בטבלה. הוא בין הסינגלים שמכרו הכי הרבה אי פעם בשבוע הראשון (מעל 400 אלף עותקים רק בשבוע אחד) וקיבל אחלה פרומו מהרדיו. אריאנה הוסיפה עוד הופעות ביחד עם איגי ולבדה, אבל כנראה שזה לא מה שיעזור לה להגיע אל הפסגה במידה והיא תתמעמע עוד שבוע עם הוצאת הקליפ. השיר עתיד לאבד מהמומנטום שלו (הוא שוחרר לפני חודש לראשונה) ואני חושב שזה הטיימינג המושלם לשחרר כבר את הקליפ. נו טוב, נאלץ לחכות עוד קצת.

מקום שלישי: "All of me" של ג'ון לג'נד.
מקום שבוע שעבר: מקום ראשון.

מקום רביעי: "Happy" של פראל ויליאמס.
מקום שבוע שעבר: מקום רביעי.

מקום חמישי: "Turn down for what" של דיג'י סנאק + ליל ג'ון.
מקום שבוע שעבר: מקום חמישי.

מקום שישי: "Dark Horse" של קייטי פרי
מקום שבוע שעבר: מקום שישי.

קייטי פרי. Dark Horse

בין השירים היותר טובים של קייטי, ובין המוצלחים והמצליחים שלה. אין ספק שהיא עשתה פה עבודה מעולה והסאונד הזה יושב עליה מצויין. סאונד עדכני שכזה בעידן שחלק גדול ממנו הוא טראפ והיפ הופ, לגמרי תופס את קהל המיינסטרים ויכול לעניק הצלחה מצופה לשירים מהסוג. לכן, במידה והיה עוד כאלו באלבום, סביר להניח שגם הם היו יכולים להצליח יפה. מכוון והוא ה-"עוף המוזר" באלבום כמו ש-"E.T" היה העוף המוזר באלבומה הקודם, אז לא נראה את הסגנון הזה בקרוב, אם בכלל (והיא תחליט להשתמש בו באלבום הבא).
המכירות שלו מתחלשות (באופן טבעי) ולדעתי הוא כבר עשה את שלו. כעת הוא יהיה מקום שישי, וכנראה שגם בשבוע הבא, אבל משם הוא רק ירד ויצא מהעשיריה כבר בשבועות הקרובים אני מניח.

מקום שביעי: Talk Dirty של ג'ייסון דרולו
מקום שבוע שעבר: מקום שביעי
באמת שאני לא אוהב את השיר הזה, אבל יכול להבין את ההתלהבות. מעבר לכך שזה לא הטעם שלי, אני ממש לא אוהב את השיר הזה ויש לי סלידה רצינית ממנו. טוב נו, אולי זה גם בגלל שג'ייסוון בכלל לא מתחבב\התחבב אי פעם עלי.

מקום שמיני: Am i wrong של ניקו& וינז
מקום שבוע שעבר: מקום שמונה עשרה.
טרם שמעתי את השיר הזה, אבל מצחיק שהאמן שעומד מאחורי השיר עונה לשם ניקו והוא חסם בשבוע שעבר באייטונס את השיר "Pills n Potions" של האמנית ניקי. ממש שובניזם קורץ לנו פה!

מקום תשיעי: Not a bad thing של ג'סטין טימברלייק
מקום שבוע שעבר: מקום שמיני.

מקום עשירי: Wiggle של ג'ייסון דרולו וסנופ דוג.
מקום שבוע שעבר: מקום עשרים.

כניסות אחרות:

מקום ארבע עשרה: "Billie jean" של מייקל ג'קסון
מקום שבוע שעבר: אין כזה
אני בהלם. השיר נכנס בבכורתו *המחודשת* למקום ה-14 כשהוא יצא ב-1983. השיר כבר כבש את הפסגה לפני כמה שנים טובות, וכנראה שנכנס אל הטבלה שוב כי המון קונים אותו לאות תמיכה במייקל ובאלבום החדש, וגם בגלל שכנראה הוא מקבל פידבקים חיוביים נורא ברדיו משום מה. שוחט גם מהקבר? לגמרי!

מקום שבע עשרה: "Birthday" של קייטי פרי
מקום שבוע שעבר: מקום עשרים ושלוש
משום מה, השיר מתהלך לו בצעדים נורא קטנים, אך נראים מבטיחים, אל העשיריה. בסוף לא כשלון? ניתן לזמן לעשות את שלו. כל הסינגלים מהאלבום הגיעו עד כה למקום הראשון פרט ל-"Unconidtionally" שהגיע למקום ה-14. האם "Birhday" יצליח לעקוף אותו, להשוות אליו, או להישאר מאחוריו? אני מאמין שכבר בשבוע הבא נקבל יותר קצוות. אבל נורא נחמד לראות את הסינגל מטפס לאט ובזהירות לכיוון העשיריה ומנסה להשתחל לשם בדרך מאוד ענוגה. קצת מטריד שהכנסתי "האנשה" לפאקינג סינגל הא? לגמרי. קריפי.

מקום ארבעים ושבע: "Pills N Potions" של ניקי מינא'ז

ניקי. Pills N Potions 

מקום שבוע שעבר: אין כזה
השיר החדש של ניקי נוחת במקום די פושר ביחס לבכורות אחרות של אמניות במעמדה, ומראה התלהבות פושרת לגמרי מהסינגל החדש שאמור לפתוח את האלבום השלישי והמיוחל של ניקי.
מעכשיו, הכל תלוי בה. במידה והיא תקדם, הסינגל יוכל לצמוח ולדהור לכיוון העשיריה בכיף, במידה והיא תמשיך לעלות את הקאבר סינגל מאה פעם ביום בנוהל לחשבון האינסטגרם שלה, חוששני שנצטרך לקוות שהוא יגיע ל-40 הגדולים בלחץ. וגם בזה אני בספק.



מקום ארבעים ושמונה: Chandelier של סיה
מקום בשבוע שעבר: מקום שישים ושתיים
מתקדם בצעדים יפים לכיוון הטופ, כשהוא קופץ ב-14 מקומות לכיוון הפסגה. שיר מעולה שמגיעה לו ההצלחה. מקווה שהוא יקבל את מה שמגיע לו גם בארה"ב וימשיך להתקדם לכוון הפסגה. אולי עוד הופעה מוזרה שבה סיה מפנה את גבה לקהל וילדה קטנטנה תרקוד במקומה יעשה את העבודה שוב רק יותר טוב?

מקום שישים ואחת: Magic של קולדפלי
מקום שבוע שעבר: מקום ארבע עשרה.
הירידה הכי משמעותית בטבלה. המכירות של האלבום ממש ירדו ממה שהבנתי וכנראה שגם הסינגלים צונחים להם ביחד עם האלבום. ירידה של של כ-57 מקומות. יותר מחצי טבלה, בפאקינג שבוע. אז הקאבר של ריטה אורה לא עזר הא? אוו'ץ.

מקום שישים ושלוש: Work של איגי אזליה
מקום שבוע שעבר: מקום שבעים ושבע.
מסתבר שעם Fancy גם מגיע לסינגלים קודמים וטובים של איגי להצליח ולטעום קצת מאור הזרקורים. "Work" נכנס לטבלה ומתקדם בצעדים יפים לכיוון הטופ כשהוא קופץ בכל שבוע בכ-10% יותר ממה שהיה בשבוע הקודם לו. אני אישית פחות אוהב את השיר, אבל יפה, אולי חוויה מתקנת? אולי!

לורד. Tennis court

מקום שישים ושמונה: Empire של שאקירה
מקום שבוע שעבר: מקום שבעים.

מקום תשעים וחמש: La La La של שאקירה.
מקום שבוע שעבר: אין כזה.

מקום תשעים ושמונה: Tennis court של לורד.
מקום שבוע שעבר: אין כזה.
השיר הגיע בשיאו למקום ה-71, יצא מהטבלה, וחזר השבוע למקום השתיים לפני הסוף. ממ.. יפה.

מקום מאה: Can't Remember to forget you
מקום שבוע שעבר: תשעים ושלוש. 
ביי ביי שאקירה. אני חושב שהיא שברה שיא!!!! זו שיש לה הכי הרבה שירים בטופ 90............ שני שירים.. יפה מאוד. (אני חושב שהיא חייבת לעשות עם עצמה משהו ומהר)

צ'ארלי XCX מכריזה על תאריך יציאה לאלבום החדש שלה, ניקול שרזינגר בקליפ חדש, ניאון היט'ץ משחררת את המיקסטייפים שלה למכירה דיגיטלית

צ'ארלי XCX, הזמרת שאחראית ללהיט "Fancy" עם איגי אזליה (כי בינינו, למרות שזה שיר של איגי, הוא מצליח בעיקר בגללה) וזו שאחראית ללהיט "I Dont Care, I Love it" (שבינינו: אותו טיעון) בטקס הבילבורד חשפה בראיון של השטיח האדום נשאלה על אלבומה, ואמרה כי את האלבום היא תוציא בספטמבר, כלומר, חודש תשיעי, כלומר, בעוד כארבעה חודשים. היא כבר הוציאה סינגל אחד בשם "Superlove" שאמרה עליו שזה הוא הדבר הכי פופי שהיא אי פעם עשתה. "Allergic to love" יצא גם הוא, כפרומו, כלשהו, כשאורכו הוא כדקה אחת - רצועה פאנקית שכזו, לא כ"כ ברורה, אך מתחבבת עלי מאוד. את השיר השלישי "Boom clap" הוציאה כעקרון עבור פסקול לסרט ובימים אלו עובדת על הקליפ שלו שיצא בקרוב. איננו יודעים מה יהיה באלבום מהשלושה ומה לא יהיה, אבל לבינתיים, תהנו מהשירים! להלן סינגל הבכורה:
  

______________

המקום בו תצולם כנראה העטיפה. מיקום: LA.

ניקול שרזינגר מצלמת קליפ חדש לשיר לא ידוע. זה התחיל בציוץ על יום יפה בים, והמשיך אל הצילומים לקליפ החדש שלה. היא שחררה באינסטגרם שלה (לחצו פה) סרטון קצר מהלוקיישן. בנוסף, פרסמה תמונה מהמקום ואמרה כי כנראה היא תצלם גם את העטיפה של האלבום החדש שלה באותו מקום. מתרגשים? כנראה שאין יותר דחיות, זה קרוב מתמיד.









______________

אחרי שניאון היט'ץ קבלה עצמאות מהחברה שהגבילה אותה בעבר, החליטה לשחרר את שני המיקסטייפים הקודמים שלה, לקנייה דיגיטלית. "Happy neon" - בין אלבומי ה-EP האהובים עלי בהיסטוריה. מציג ליריקה מדהימה לצד כימיה מטורפת של ניאון למלודיה. אני מאוהב בכל שיר ושיר באלבום הזה. הוא אומנם קצר, חמישה שירים, אבל באמת שהכל שם מדוייק, נכון, וטוב. " 301 TO paradise " הוא ה-EP השני שלה, שבא כשנה אחרי, ובעיני הוא פחות טוב - אך יותר קליט וכיפי לקהל הציבור. גם הוא מצויין שלא תתתבלבלו. "Gypsy star" הוא השיר האהוב עלי משם, ובכלל, בין האהובים עלי שלה, שאני מאמין שרובכם תאהבו. הוא מגניב להפליא! יש אפילו קאבר ל- "Wrecking ball" של מיילי ב-EP הזה, לא תנסו?
לקנייה:

Happy Neon
iTunes Spotify


301 To Paradise
iTunes Spotify

טקס הבילבורד 2014

אהלן איך בגן עדן?

טקס הבילבורד האמריקאי הוא בין הטקסים המרכזיים למוזיקה שבארה"ב. מדי שנה מגיעים אמנים שהצליחו באותה שנה\כאלו שסתם רוצים לעלות סלפי מהשטיח האדום, להופיע, להגיש פרס, או לקבל אותו. והשנה, כמסורת, גם זה קרה. מה היה שונה הפעם? ובכן, מייקל הופיע. לא.. הוא לא שכר ציוד מהקבר שלו, ולא, הוא לא התאמן על כריאוגרפיה מגן עדן - הולוגרמה. כמסורת של מלכי המוזיקה (טופאק, ועכשיו גם מייקל. מי הבא?) אז שידרו הולוגרמה של מייקל מופיע בכאילו לשיר של עצמו, כשהוא, כבר, די.. מת. קריפי? כן. גאוני? אולי. מה שכן, זה לא ממציא את הגלגל, אבל אכן זה משהו שיעשה קצת רעש.

צ'ארלי XCX ואיגי.. לא היה מקום לאריאנה

לנשים הלוהטות שלנו: קבלו את איגי וצ'ארלי XCX במופע לשיר "Fancy" שכבר נחרש בכל חור אפשרי. כן, הוא מצליח, ואני חושב שהן עושות בשכל שהן לא מפסיקות להופיע איתו ולנסות לגרום לעוד קהל להימשך אליו - אבל לי זה כבר נמאס. כבר ממזמן ירד לי ממנו, כשירד לי מאיגי, ונורא חבל לי. מה שכן, צ'ארלי XCX עוד גורמת לי לאהוב את השיר הזה, וההופעה שלה הייתה מעולה. כן, גם של איגי. מייד לאחר מכן, באופן מתמשך, ליטל מאריה קארי, המכונה, אריאנה גרנדה, עלתה להופיע עם הסינגל החדש שלה ושל איגי "Problem" - ובכן, שיר ממש טוב. אני ממש אוהב אותו וחושב שאריאנה עשתה את זה מעולה מבחינה ווקלית וגם מבחינת פרפורמינג. היא צריכה לשבת על הסאונד הזה עוד, זה עושה לה רק טוב. לא אהבתי את החומרים האחרים שלה פרט ל- "The way" שהוא מעולה בפני עצמו, אך כיום אני כבר לא שומע אותו.

שאקירה שאקירה

שאקירה בחרה להופיע בטקס הגדול עם הסינגל הקודם שלה, Empire, כשכבר הספיקה להוציא אחד אחר, בשם "Dare la la la" - נו טוב, לא אבדה גדולה. "Empire" עוד שיר יפה, ביחס ל- "Dare" שלדעתי הוא די רע. ההופעה עצמה סבבה. שאקירה כבר ממזמן הפכה לאישות פושרת מבחינתי, וגם המוזיקה שלה, ככה שלא התרגשתי מההופעה יותר מדי, אך גם איני בא בטענות, בסה"כ מגיע לה הכבוד כי היא באמת מנסה. טוב, אולי רק טענה אחת. אולי לא זיהיתי: אבל יש פלייבק? אני מריח אחד.. או שבעים..

לא הפעם.

ג'ניפר ופיטבול, הצמד הלעוס, הגיח גם הפעם להופיע בשיר אנונימי שכזה, שאפילו אין לי את הכוח לכתוב את השם שלו. הופעה נדושה. פיטבול במרכז, כמה בנות רוקדות סביבו כאילו הוא איזה עגל זהב, ואז ג'ניפר פורצת בלי קשר ועושה הכל כדי להיראות סקסית - ופייר, הולך לה. מה שכן, אולי מספיק עם זה?
הפעם יש תפנית מעניינת חברים: עוד כוסית מצטרפת לפיטבול. כוסית אנונימית. איך אני יודע שהיא כוסית אנונימית? כי פאקינג אני לא מכיר אותה ובא לי שתהיה אנונימית - לפחות הקהל נהנה. ואם כבר ג'ניפר לופז, היא הופיעה עם השיר החדש שלה "First love" ונשמעה מעולה! השיר גם הוא נשמע ממש טוב! אהבתי את העליות והירידות בקול שלה. אני חושב שאני מתאהב.. אהבה ראשונה מישהו אמר? אגב, היא גם קבלה פרס אייקון של הבילבורד. כבוד.

לא הפעם. 2.0

מיילי בפעם המי יודע כמה נשענת על קלאסיקות ישנות ומופיעה איתן בטקסים גדולים במקום לעשות את מה שהיא באמת צריכה לעשות וזה לקדם את האלבום שלה שכבר לא באמת מעניין אף אחד. "Adore you" נכשל, וזה רק אולי מראה כי היא איבדה את זה בסוף 2013, עוד כשכולם חשבו שהיא תהיה כאן כדי להמשיך לשחוט. שום דבר לא סגור כן? ברור לי שהיא עוד תוכל להפתיע, אבל ממה שנראה, כחצי שנה היא כבר לא בדיוק מעניינת מישהו. ומדבר מישהו שפעם נורא אהב אותה, עם דגש על ה-פעם. בנוסף, אפשר להבין למה היא לבשה
על עצמה אוהל מנצנץ?


ולזמרות החזקות השנה: לורד, וקייטי, אשר לורד החזיקה בלהיט מקום ראשון באמריקה, ועוד אחד במקום שישי. ("Team" ו- "Royals") האחרת, גברת קייטי פרי, מלכת התפאורה וההווי, מחזיקה בשני מקומות ראשונים, עוד אחד די פושר ב-30 הגדולים של אמריקה, ועכשיו, הרביעי, שמצבו לא בדיוק ברור, אבל כנראה שזה המוצא האחרון לשיר, כי אם ההופעה הזו לא תעזור לו לטפס לפסגה, אני לא חושב שמשהו כן יעזור לו. בחמישי יכול מאוד להיות שנראה את הסינגל בעשיריה, ויתכן שימשיך להדהד במקומות ה-30 הגדולים, ביחד עם "Unconditionally" שהיה שם לכמה זמן בשיא שלו ומצא את עצמו מהר מאוד מתנדף משם עם הרוח. מה שכן אפשר לומר על קייטי, זה שהיא נורא אינטיליגנטית בפרפורמינג שלה. כמישהי עם קול לא מי יודע מה, שבקושי היא מצליחה להופיע ולסחוב שיר בו זמנית, היא יודעת שתפאורה טובה, רקדנים, סוסים מכניים וכל מיני עוגות יום הולדת יכולים לעזור לה לטשטש את מה שהיא מנסה לטשטש, וזה בסדר. אני מעריך אותה הרבה יותר שהיא לפחות שרה בלייב, מה שכבר הפך למשהו די לא שכיח במוזיקת הפופ בשנים האחרונות. וחבל. (TAKE IT בריטני) - ההופעה מבחינת שירה לא הייתה מי יודע מה, אבל נורא התלהבתי מהרעיון של באמת כל הצבעוניות הזו (למרות שבהתחלה זה גרם לי להקיא. הרגשתי בקלטת של רינת ויויו ב-USA) והרעיון של לעלות מישהי לבמה כשיש לה יום הולדת (אוי איזה צירוף מקרים. יש לך היום יום הולדת חמודה? בואי תעלי. *כאילו לא תיאמתם את זה מראש* הילדה הייתה אמורה לפרפר מהתרגשות, ולא להסתכל עלייך כאילו את עוגת יום הולדת. לפחות היית לוקחת מישהי שקצת הייתה עושה לך תיאטרון בבמה, מה יש? לא מתפשרים על איכות קייטי!) אבל בגדול, זה היה אחלה. היא ממש השקיעה ואני מאוד מעריך אותה על הנכונות וההתמדה, למרות שלפעמים זה נראה משעשע.
לורד, לא שכחתי אותך: חלילה! ההופעה של לורד הייתה מעולה, אך יש לה יותר טובות. היא נראתה מדהים ואני מת על הריקוד הזה שלה כאילו היא מפרקסת למוות, אבל הפריע לי שלא שמעו אותה כ"כ טוב בכמה חלקים של המופע. וחבל.


ההופעות:

גם לרובין טיק היו כמה זכיות.. תתחדש על התספורת! יותר מחמיאה לך

הזכיות:
לחצו כאן לעמוד הרשמי ובו הזכיות של הטקס.


טימברלייק קיבל יותר מדי לטעמי. זו הייתה סגידה די מיותרת. קצת התאכזבתי שקייטי קיבלה את הזמרת הטובה ביותר. יותר מגיע לה ממילי וריהאנה השנה, אבל בניתי על לורד. דאפק פאנק נצחו את ליידי גאגא באלקטרוניק\דאנס - ואני לא יודע אם אני מאוכזב מזה שהשנה מתעלמים ממנה הרבה, או בעצם מאשים אותה על התנהלות מזעזעת. אני חושב ששניהם - מה שכן, שמחתי לראות אותה מככבת בקטגוריות של הדאנס ועל-אף והיא לא זכתה בכלום, טוב לראות ששייכו אותה כבר לז'אנר שהיא מתעסקת בו באלבום הנ"ל - אז.. חצי התעלמות?


על השטיח:


קאשה באה בשמלה קצת.. אוקי.. נסלח לך כי יצאת מגמילה - עדיין אוהב אותך.
היא כבר אמרה כי היא חוזרת לכתוב, וכבר האמת שיש לה כמה "מילים בכיס". בואו לא נשכח, שב-2012 (סוף) התחילה ברגל ימין עם להיט העל שלה "Die Young" (שעדיין לא מתקרב למגה להיט העל שלה "Tik tak" אבל בסדר) ופתחה דווקא עם תחושה מאוד חיובית לגבי ה-ERA של "לוחמת" - אלבומה האחרון. מייד לאחר מכן זה דעך, משמעותית, וכנראה שגם דעכה מעבר להצלחה המוזיקלית אלא גם להצלחה בחייה. קאשה הכניסה את עצמה לגמילה, כי הרזתה המון, וחזרה חדשה ומחודשת. כמה חבל שקאשה נכנסה כש- "Timber" עם פיטבול הצליח לכבוש את הפסגה של אמריקה ולקטוף מקום ראשון נוסף.

ניקי באה בשמלה של אלכסנדר מקווין, הכריזה שם כנראה על שם הסינגל החדש שלה. "Pills and potions", סינגל הבכורה מאלבומה השלישי "The Pink Print" שעתיד לצאת עוד השנה! הסינגל עתיד לצאת מחר, כלומר, ברביעי - או שזה יצא ע"פ שעון ישראל מחר מאוחר בלילה, או ביום חמישי מוקדם בבוקר. אהיה כאן כמובן כדי לעדכן עליו, ואת דעתי עליו- תחכו לזה, מדובר פה במעריץ של ניקי, ויהיה לי המון מה לומר כנראה.