‏הצגת רשומות עם תוויות ליז. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ליז. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 23 בדצמבר 2014

אלבומי השנה של פרופסור פופ!



החלטתי לעשות רשימה של עשרה אלבומים שעשו לי את השנה! עשרה אלבומים שיצאו השנה (מחודש ינואר עד חודש נובמבר, לא החשבתי את דצמבר כדי לנסות לשמר את האבויקטיביות). שנתחיל?




10. New Eyes - Clean Banddit
זה אלבום שמכיל בתוכו כמה שירים שאני ממש אוהב כמו "Rather be" שהוא אחד משירי השנה שלי, כמו "Come over" שנחרש אצלי בקיץ. כמו "Cologne" ו- "Extra" שגיליתי לקראת סף השנה - אבל חוץ מהם, לא התחברתי יותר מדי לשאר השירים, ועדיין, מכניס את האלבום הזה לעשירייה. גיליתי אותם השנה והתאהבתי בהם. מתחילת השנה שנחשפתי ל-Rather be עד לסוף השנה, לא משנה אם לא אהבתי את כל האלבום, אני אוהב ומעריך אותם מאוד. ומת על קלייר המדהימה, הבחורה בהרכב.


9. Broke with expensive taste 
לא אשקר: אבל אני כבר לא שומע את האלבום הזה כמעט בכלל. די מיציתי אותו בשבועיים. שום שיר לא גדל עלי (מה שאהבתי מההתחלה אוהב עד עכשיו ומה שלא אהבתי לא גדל עלי) אז יוצא מצב שחצי מהאלבום אני אוהב וחצי מהאלבום אני לא מתחבר. כמו בהתחלה. את החצי שאני אוהב, אני אוהב ברמות עצומות. מ- "Heavy metal & Reflective" ציפיתי ממש, ולא התאכזבתי. אפילו התרשמתי פי כמה וכמה. "Ice Princess" ו- "Soda" כבשו אותי ברמות. אני מוריד בפניה את הכובע על השירים האלו.
מבחינה ליריקלית לא מצאתי את עצמי כ"כ מתחבר לאלבום. היא עסקה פה בכמה סגנונות שלא את כולם אני אוהב ולכן היה לי קשה להתחבר לחצי אלבום, אבל אני ממש מעריך את האלבום הזה וכן חושב שהוא טוב בתור מה שהוא!


8. Kiss me once 
מבין האהבות הראשונות שלי השנה. אני לא מתחבר לאלבומים של קיילי מינוג, ודווקא עכשיו מייצרת הדיווה אלבום שדי אחיד לי בסאונד, ודי מרגיש לי מגובש מכל הבחינות. זה אלבום פשוט מעולה. אין לי אפילו טענות אליו. הרצועות האהובות: "Less Sex", "Sexersize" "Million miles" ו- "Mr. President"


7. Foxes - Glorious 
אלבום שהמליצו לי עליו רק בחודש אוגוסט, שזה לקראת סוף השנה, והתחלתי לאהוב אותו אך ורק בסביבות אוקטובר - ועדיין הצליח להגיע די גבוה. וזו מהסיבה היחידה שהאלבום הזה גדל עלי מפעם לפעם עד שביסס את מעמדו אצלי באוזן באלגנטיות ולאט לאט. זה לא אלבום שהיה לי קל לאהוב בהתחלה, ודווקא אחרי כל ההזדמנויות שנתתי לו, כן הצלחתי להבין אותו. אלבום סינת'פופ מהמם שאני כ"כ שמח שקניתי אותו אתמול! מכיל שירים עוצמתיים כמו "Count the saints" שאחד משירי השנה שלי, והשיר הראשון שאהבתי מהאלבום וגרם לי להתחבר אליה. אל שירים כיפים וקצביים כמו "Let go for tonight". אל שירים עם הפקה מיוחדת שקולעת בול לטעמי כמו "Glorious" השיר, ו- "Youth" שלקח לי זמן לאהוב. "Night glo" שגדל עלי רק בימים האחרונים - ואני כלכך אוהב את האישה הזו.

___________________

ששת אלבומי השנה של פרופסור פופ.

6. Trust - 18+

בין התגליות הכי גדולות שלי השנה. צמד בריטי בשם "18+" שמורכב מגבר ואישה. הודות לחבר עם טעם מדהים שהכיר לי אותם דרך השיר האהוב עלי באלבום "Crow" נחשפתי לעולם שלם של רגשות ושל גיוון מוזיקלי. הפקות מגניבות כמו ב- "Crow" ו- "Club god" לצד שירים עם ליריקה מדהימה כמו "Almost leaving". ללא שום צל של ספק אלבום מושלם ומיוחד, שאני בטוח שאם הייתי נחשף אליו כמה חודשים לפני, הוא היה בשלישיה אפילו.


5. Fka Twigs - Lp1 
לא רוצה להשתחצן, אבל את פקא הכרתי לפני הרבה זמן עוד לפני שפרסמו אותה בפורום הזה וכשהיה לה שני שירים בלחץ. לא התחברתי ועד היום אני לא מתחבר למוזיקה שבאה לה לפני האלבום. השיר הראשון שכבש אותי אצל פקא זה "Two weeks" שגרם לי להתאהב בה ובאלבום הזה. בהתחלה לא הבנתי אותו, אבל בשמיעות חוזרות, רציתי לשמוע את האלבום, ולא התאכזבתי. כן, רק "Give up" והוא היו השירים היחידים שאהבתי בהתחלה משמיעות ראשוניות - אך איך אמרתי מקודם? האלבום הזה בדומה לכמה אחרים הגניב את עצמו לאוזן שלי וביסס את מעמדו שם בצורה אלגנטית, לאט לאט, לא במכה. אני חושב שזו הדרך הכי טובה וכיפית להתחבר לאלבום, לתת לו לגדול עלייך עם הזמן. מת על הסאונד, מת על הקול שלה, מת על הליריקה - אלבום לא פחות ממושלם.


4. Liz - Just like you 
ה-EP הראשון והאחרון כאן בעשיריה במקום מכובד: מקום רביעי. את ליז הכרתי דרך חבר טוב ששלח לי לפני הרבה זמן, כמעט שנה וחצי אני חושב, בשם "Stop me cold" שנורא אהבתי ושכחתי ממנו אחרי חודשיים. הופ, ליז מוציאה EP בתחילת 2014! הופ, הוא כבר יצא? יאללה בואו נשמע.
שמעתי אותו. ואני באמת אחרי כל שיר עם פה פתוח יותר מהקודם. לא היה לי שיר אהוב בהתחלה, כי אהבתי את כולם באותה מידה. עם הזמן למדתי להתחבר לכל שיר לחוד, והבנתי שללא ספק זה אחד הדברים האהובים עלי שיצאו השנה. שירים כיפים, לצד הקול המדהים שלה, עם הפקות לא מתוחכמות מדי, אך גם מיוחדות ומאפיינות את ליז מהשאר. "Y2k" ו- "Turn around" הם ללא ספק האהובים עלי כיום! וב- "Don't Say" היא נשמעת אחד לאחד אריאנה גרנדה!


3. Ultravilence - Lana del rey 
כתבתי פסקה הרגע, מעל 5 שורות, ופשוט מחקתי. למה? לא יודע. לא מצליח בכלל לתאר על האלבום הזה. כלכך הרבה לרשום, אבל אני יודע שזה דברים שאמורים להישאר שם איתי בלב. זה אלבום לא פחות ממושלם. למרות שיש שם כמה שירים שלא התחברתי, אני מגדיר את האלבום הזה כמושלם כי שוב - אני יודע להבדיל בין "אהוב" ל- "טוב" - אצלי? הוא שניהם, ובעיני הוא גם טוב אם יש בו כמה רצועות שלא התחברתי, אפילו מושלם. ואני אוהב שיש אלבום שאני לא מתחבר בו לכל הרצועות, כי תמיד יש לי ציפיה ותקווה שביום מין הימים אתחבר לאותם רצועות, וככה לא נמאס לי לעולם מהאלבום.
אז, השלושה שבאים עכשיו, אלו אלבומים עם קשר סנטימנטלי מאוד גדול וחזק עבורי. מתארים תקופות, רגשות, חוויות, ציפיות, ודברים שקשורים אלי כאמיר עם החיים האישים שלי. כש-"West coast" יצא, בשמיעה ראשונה, לא ידעתי מה דעתי על זה מרוב שהשלמות בכלל לא נקלטה לי באוזן. נשמע קצת נשגב לא? אז זהו, שכן. האלבום הזה הוא כמו תפילה עבורי. השירים שם מחזיקים אותי. כל פעם שאשמע את האלבום הזה אתרגש ממנו מחדש. כאילו זו הפעם הראשונה ממש! חבל לי מאוד שכל ה-ERA הלך לטימיון עם הופעות שבוטלו, קליפים שלא שוחררו והופעות דלות. בקושי ראיונות, בקושי ויזואליות. אבל הנחמה היחידה שלי כאן, והיא גדולה מספיק בשביל לא להותיר אותי יותר מדי מאוכזב לאור כל הציפיות שהיו לי עם כל ה-ERA הזה, זה האלבום הזה. ברצינות.
"Sad Girl", "Cruel world" ו- "West coast" הם האהובים עלי.



2. Sheezus - Lily allen 
לילי. זמרת שלא אהבתי בכלל בעבר, ואפילו שנאתי. היא עיצבנה אותי, לא אהבתי את המוזיקה שלה - ויודעים מה מדהים? שדווקא היא, גרמה לי לאהוב ולהתחבר לסגנון הקודם שלה, עם הסגנון החדש שלה, שאותו לא יכולתי לסבול קודם לכן. כן, קצת הזוי שלא אהבתי שירים כמו "The fear" או "22" או "Not fair" וכו שהפורום מהלל ואוהב ממש? ובכן, לא הטעם שלי. לפחות עד לפני חצי שנה. עם Sheezus והמוזיקה החדשה בו, למדתי לאהוב את לילי, ולהכניס אותה לבין האמניות האהובות עלי אי פעם. זה ה-ERA האהוב עלי אי פעם. כל מה שרציתי שאמנית תעשה, היא עשתה. החוצפה שלה, התעוזה שלה, הקליפים המדהימים, הסגנון המוזיקלי (L8 Cmmr, Url Badman או Hard out here) שאני כ"כ אוהב . שיזס ימשיך ללוות אותי עוד להרבה מאוד זמן. כל דבר בו מדוייק. כל דבר בו עומד על הפרק. לכל דבר בו יש SAY מסויים. לפחות אצלי. מת על איך שהיא נשמעת באלבום הזה. ואני מרגיש כמו רובוט שמקריא רשימת מכולת עכשיו כי אני באמת פשוט לא מצליח לרשום כמה אני אוהב אותה ואת האלבום הזה מבלי לדבר ככה. אז אולי כדי שניגש לחלק שבו אני מתרכך ומדבר על הדברים שכבש אותי באלבום? אגדיר בקצרה: "Miserable without your love" - אולי בין השירים האהובים עלי אי פעם. שיר שיש לי אליו קשר מאוד גדול.. שחוויתי איתו ודרכו דברים שנורא משמעותיים בחיים שלי. שיר שמזכיר לי דברים שאני רוצה לשכוח, ודברים שאני חייב לזכור. שיר שאני נזכר דרכו בדברים שאני שונא, ושיר שבזכותו אני מבין כמה אני אוהב.זה השיר שלי.ואני כ"כ שמח שחוויתי אותו!


1. Godess - Banks 
אני כותב לכם, קרוב לשעתיים, על כל האלבומים האלו, ורק מחכה ולא מחכה להגיע אליו. מחכה כי הלכו לי הידיים (אני אותנטי מה לעשות) ולא מחכה כי בדומה לשיזס, נורא קשה לי להסביר מה יש לי אליו. אנשים כנראה לא מבינים את הקשר שיש לי לשני האלבמים האלו (שיזס וגאדס - מצחיק ששניהם שמות שקשורים לאלים) - וגם אם אסביר במגילה גדולה כפי שניסיתי להסביר מקודם, אולי לא אצליח לגרד מאית מכל מה שבאמת מתוכלל לי בלב ובראש. אני חושב שהשנה שלי הייתה נראת אחרת בלי האלבום הזה, לא רק מוזיקלית, אלא ממש ממש נראת אחרת. השיר "Brain" גם הוא בין השירים האהובים עלי אי פעם בדומה לשיר של לילי, ואליו יש לי קשר חזק לא פחות, שלא אוכל להרחיב עליו במילים כי זה חזק מדי. אבל השיר הזה הוא פשוט מראה. השיר הזה הוא המראה שלי! האלבום הזה הוא המראה שלי. אני מקליד עם דמעות כי אני שומע עכשיו את השיר הזה ברקע והכל פה יותר מדי עוצמתי. האלבום הזה הוא כמו סיפור אחד גדול. סיפור גדול של מישהי שבסה"כ רצתה להרגיש נאהבת ולהיות אוהבת. יש דברים שמפריעים לה בדרך, כמו לכל אדם, יש לה מחסומים ועכבות. היא מתמודדת עם זה כמו גדולה. מנסה לפעמים לשדר קרירות, לשדר חוזק, ולפעמים נופלת כי גם היא בן אדם.
מעבר לקשר הסנטימנטלי שלי עם האלבום הזה, מוזיקלית? הוא עשוי בצורה הטובה ביותר. משירים כמו "Fuck em" שהם הטעם שלי ברמה מפחידה, מדוייקת, קולעת, ועוד מילים שבסגנון - אל "This is what it feels like" שעונה על אותו סגנון שאני כ"כ אוהב. שירים שקטים ומדהימים כמו "you should know where i coming from" או "Someone New" שגורמים לי לבכות. ואיך לא? "under the tables" המושלם. אין באלבום הזה שיר אחד שאני לא אוהב או אוהב פחות דרסטית מהשאר. כל שיר באלבום הזה הוא פרק מרכזי בסיפור, וכולנו יודעים שבלי פרק מרכזי בסיפור, הסיפור מאבד המון מעצמו.  זה האלבום שלי. זה המאסטרפיס האישי והפרטי שלי.

יום שבת, 12 באפריל 2014

צ'ארלי בשיר חדש, ליז משחררת קליפ חדש, לנה דל ריי ושחרור הסינגל החדש, והדליפה של אזליה מזוייפת.

צ'ארלי XCX, אחת מהזמרות האהובות עלי, שאחראית ללהיט "I Love it" ביחד עם ICONA POP ולשיר העולה "FANCY" עם הראפרית איגי אזליה, משחררת סינגל חדש בשם "Boom Clap" שעתיד להכנס לאלבום החדש שלה.
בשונה מהשיר הקודם ששוחרר מהאלבום "Superlove" השיר הזה פחות מתוק ודביק, אבל לטעמי, הרבה יותר קולע ומבחינה פופית הוא הרבה יותר מובהק וחזק (למרות שהיא אמרה ש-"Superlove" הוא השיר הכי פופי שלה עד כה)
זה פשוט מדהים. אני חושב שבעתיד זה יהפוך לבין השירים האהובים עלי שלה. וזה מוזר, כי השירים במקומות הראשונים שלי אצלה הם עם המון תחכום. בזה אין שום תחכום, הוא פשוט כיפי, מדוייק, ומצויין. ממליץ בחום!


_________________________

ליז, הזמרת שעליה עשיתי את הביקורת אלבום הקודמת שלי (Just like u, חפשו באתר) משחררת קליפ לשיר מהאלבום בשם "All them boys". בין השירים הטובים באלבום ללא ספק, הבחירה מדהימה. הקליפ? עוד יותר. בגלל שזו זמרת לא מצליחה בכלל (בלשון המעטה) חשבתי שהקליפ יהיה.. רע. דל תקציב כזה, עם מצלמה ביתית, אבל לא - היא באמת השקיעה פה ונתנה קליפ ממש כיפי עם סטיילינג כובש וצבעים שמתחברים יופי עם הקול המדהים שלה והמלודיה.
מרוצה כלכך ממנה! כל פעם מרשימה אותי מחדש. תמיד טענתי שהיא הגרסה היותר כשרונית ומעניינת של אריאנה גרנדה.


_________________________

לנה דל ריי שרה במופע האחרון שלה חלק מהשיר החדש "West Coast" שעתיד כנראה להיות סינגל הבכורה מהאלבום החדש "Ultraviolence". האמת קשה לי להעריך עד כמה זה טוב, כי יש פה מאין אקפלה לא מובנת כזו. המילים לא אומרות הרבה, אבל יש לי הרגשה טובה.
את השיר לראשונה נשמע ביום שני. אני כמובן אבקר את זה ברגע שזה יצא ואגיד את דעתי :)
כמובן, היא נשמעת מדהים, וזה מסתמן כמשהו אפל וטוב. כמו תמיד (באופן די.. מפתיע)



_________________________

אז הפוסט שלי השבוע על "Red Flame" של אזליה ו- "Chi raq" של ניקי כנראה לא היה מדוייק. לצערי, זה לא דליפה, אלא זיוף. איך אנחנו יודעים זאת? ראשית, הבית הראשון לקוח מהרמיקס של "Partition" שאזליה עשתה לביונסה לא מזמן (אף פעם לא התעניינתי ברמיקס אז לא בדיוק ידעתי לעשות את ההתאמה.. מודה באשמה אל תצעקו עלי!) והבית השני זה הבית הזה שהיא שרה למעריצים שלה בצא'ט לפני כשנה. הביט, כמובן, לא כזה סיפור לעשות אחד בסגנון - ככה שכל זה היה זיוף אחד גדול, לצערי. זה באמת היה טוב! אני אמשיך לשמוע את זה, גם אם זה לא אמיתי.. עד שנקבל את "Red flame" האמיתי! הצטרפו אלי למרד
לשמיעת הזיוף:
(לחצו כאן)

יום שלישי, 11 במרץ 2014

ביקורת| LIZ - Just like you

עטיפת ה-EP
ה-EP החדש של ליז שיצא לפני כשבועיים בערך סוף סוף התעכל אצלי, וכן, למרות מספר הרצועות הדל זה לא היה קל. זה לא רצועות "להיטיות" שנורא קל לתפוס אותם וכבר לגבש דעה - אבל דבר אחד ידעתי בשנייה הראשונה שסיימתי לשמוע את כל הרצועות: האלבום הזה מדהים.
תרשו לי לקרוא לו אלבום כן? אני לא אוהב את כל ההתחכמויות האלו של ה-"EP" "LP" וכל זה, בשבילי אלבום הוא אלבום, גם אם יש בו ארבעה רצועות, או עשרים. אבל מדי פעם נשתמש במושגים האלו כדי להיות מקצועיים.. צריך לפעמים פוליטקלי קורקט.. אפילו מעט.. לא חושבים?


האלבום נושא שישה רצועות, עם קו מוזיקלי אחיד שמחבר בין כולם לז'אנר אחד גדול (תרתי משמע) וצבעוני. מוזיקת פופ קלילה וכיפית אך עם זאת מעורבבת עם סינתפופ, נגיעות אלקטרו, מעט אלטרנטיב וסגנון שמושפע מהניינטיז
בשנייה ששמעתי את "Stop me cold" עוד בשנה שעברה כשהוא יצא, התאהבתי. יש בו משהו עצור כזה (קפוא=Cold) גם בתוכן הליריקלי וגם בביצוע ובהגשה, ועם זאת, משהו מאוד זורם במלודיה ובקול שלה. השילוב האולטימטיבי הזה יוצר שיר לא פחות ממבריק מבחינתי. אבל בואו נתחיל מהשיא של האלבום מבחינתי, וגם הרצועה הפותחת: "Y2K" שזה פשוט גן עדן לאוזניים. החלק בהתחלה שמזכיר את המוזיקת פיט'ץ הילדותית הזו שמעלה נוסטלגיה, ואז, הקול המלאכי שלה שעולה מתוך הקצב האדיש והמנוקר, אל הפרה פזמון של אדם ששר ברקע, ואז, אל הקולות רקע שלה שרק מכינות אותנו לפצצה הנעימה שאנחנו עתידים לקבל אח"כ, ואז, כמובן, הפזמון האגדי שמבחינתי הוא הטוב ביותר באלבום. הקול שלה הוא פשוט משהו מיוחד. באמת. הירידות והעליות בקול שלה כלכך נעימות וכיפיות. הקצב הממכר הזה שרק גורם לך לקום מהכסא ולעשות טוורק על כל דבר שזז (ואני מתכוון לזה: טוסטר, מכונת כביסה, מדפסת, שידות וכ'ו וכ'ו)


                    Picture of Liz — by: Mark Bishop


ואם כבר הזכרנו את תרבות ה-"טוורק" ואת הקצב, בואו נדבר על השיתוף פעולה עם טייגה, שהוא ראפר שאני לא מת עליו, אבל להפתעתי, הוא נתן ביצוע חזק בשיר שלו עם ליז באלבום. רצועה מספר 4"Dont Say" שאני חושב שהוא הפוטנציאלי ביותר באלבום כסינגל. קליפ עם טייגה לשיר רק ירים אותה יותר גבוה ואולי יכיר אותה קצת לקהל ההיפ הופ שמתחיל לאחרונה לחבור אל אוהדי האלטרנטיב ומוזיקת האינדי. אני יכול להישבע שבחלק מהשיר היא נשמעת כמו אריאנה גרנדה רק הרבה יותר מעניינת טובה ומסקרנת. שיר פשוט מדהים.
"All them boys" (רצועה מספר 3) בעיקר קונה אותי בגלל הפזמון הדאנסי של פעם, מוזיקת קלאב כזו של שנות ה-90 עם המון כיף וקצב. מרגיש מיושן אבל מחודש. מרגיש אדיש אבל מקפיץ, מרגיש קומבינציה אחת גדולה של שלמות וכימיה מטורפת בין ליז לבין השיר עצמו.  רצועה מספר 7 היא "Turn around" שבשיא הרצינות, החלק שבו היא אומרת "Turn around with me" מעלה בי כלכך המון אנרגיות. שיר פשוט אדיר עם קצב משתנה והמון אלמנטים שגורמים לך להתפעל מחדש בכל מיני ויראציות. כיף, כיף, כיף לאוזניים! למען האמת, בין השירים האהובים עלי באלבום (קשה בדיוק להצביע מה יותר טוב ומה פחות, אבל כן, זה ללא ספק שיר שיש לי אובססיה קשה אליו). "Say U Would" עוד שיר שלדעתי צריך להיות סינגל אחרי הרצועה עם טייגה. מעבר לזה שהוא ממכר ברמות (הפזמון.. אתם פשוט חייבים) הוא גם אדיר, כמו כל הרצועות באלבום בערך. (או לא בערך, פשוט ככה!) ואם כבר דברנו על פזמון כיפי וקליל, משהו מושפע כזה מהניינטיז " Do i like You " רצועה מספר 5 שעדיין לא דברנו עליה, וכן, שומרים את הטוב לסוף? ובכן, פה קצת קשה לומר את זה כי פשוט הכל פה טוב מדי, אבל זו רצועה שלגמרי לא נופלת מהחברות האחרות שלה. הדיבור המהיר בעיקר בשיר הוא הדבר שקונה אותי. הפזמון גם הוא די חביב לרדיו ובעיקר לשומע המזדמן. ה-C PART שלו, הוא עוד מה שקונה אותי. הפזמון אדיר, אבל כפי שאמרתי, בשיר הזה ספציפית מה שקונה אותי דווקא זה הדיבור המהיר וה- C PART (החלק שבא אחרי הפזמון השני ובעצם הוא שונה מכל השיר, חלק שלא חוזר על עצמו עוד פעם בשיר) - מוזיקת השעונים האדישה הזו שבסוף מתפרצת אל הפזמון הכיפי עם קולות רקע חדשים.. פשוט ומדוייק.

                  Picture of Liz — by: Mark Bishop

לסיכום, אני גאה להכריז על ה-EP הטוב ביותר ששמעתי כל חיי. ליז היא ללא ספק זמרת מדהימה שאני רק מקווה שיהא תפרוץ מתי שהוא ושיעריכו אותה יותר, כי באמת אבל באמת מגיע לה, ואפילו יותר. אשמח לשמוע מה אהבתם, אם אהבתם, מה לא אהבתם, ומה אתם חושבים על הביקורת. :)
לשמיעה + הורדה חינמית וחוקים של האלבום לחצו פה:
http://lizy2k.com/

ציון: 96\100

יום שבת, 1 במרץ 2014

תאריכי שחרור של כריס בראון ולנה דל ריי, לורד "מחליפה" סינגל, שיר חדש של נלי פורטדו, אלבום-EP חדש ל-ליז + שמיעה ישירה!


כריס בראון עתיד לשחרר את האלבום שלו ב-5 למאי, ולמקרה שלא ידעתם, גם לנה דל ריי עתידה לשחרר את האלבום שלה ב-1 למאי. לאלבום של כריס קוראים "X" ולאלבום של לנה דל ריי קוראים "Ultraviolence". לאלבום של לנה עד כה לא יצא אף לא סינגל אחד, ואילו לאלבום של כריס יצאו עד כה שלושה סינגלים. אחד סולו, השני בשיתוף פעולה עם אלייה, הזמרת שנפטרה לפני מספר שנים בתאונת מטוס (לקחו דמו ישן שלה וחיברו לשיר איתו) ואחד עם הראפרית ניקי מינא'ז. השתחרר גם שיר לפני כמה ימים (כתבתי פוסט באתר, גלגלו קצת למטה בדף הבית) על שיר חדש שבו ריהאנה ו-ויז קליפה מתארחים, ובכן, הוא יהיה באלבום אך במקום ריהאנה קלי רולנד תשיר.






__________________

לורד תשחרר כנראה את "glory and gone" במקום "Tennis court" שלפני כשבוע נאמר שאותו תשחרר כסינגל שלישי (הסברתי גם שם, זה שיש לו קליפ לא אומר שהוא סינגל גלובאלי, כלומר, הוא מעולם לא היה סינגל בארה"ב ותוכנן להיות, אך כנראה זה התבטל) ולכן, אני מעט מבואס, כי בסופו של דבר אם הוא היה סינגל, ו-"Ribs" אז השירים האהובים עלי ביותר באלבום היו סינגלים (בנוסף ל-"Royals" ו- "Team") את "Glory and gone" אני פחות מחבב, אבל מאמין שהוא יגדל עלי לטובה בהמשך ובטח כשהקליפ יצא (במידה ו) אז כנראה שעוד יותר אני יאהב אותו. נקווה כן?
__________________

כידוע לנו, לפני כשבועיים נלי פורטדו נראתה בסטודיו עם כמה מפיקים - וכנראה ניתן היה להסיק שהם עובדים על משהו חדש. לרשת הגיח שיר חדש בשם "No regrates" (ללא חרטות) שמאוד מתאים לאופי של האלבום הקודם שלה שיצא ב-2012 (ונכשל כשלון נחרץ, סיפור ארוך..) אבל מצד שני, אולי יכול להיות שזה דמו שעתיד להיכלל באלבום הבא שלה. בכל אופן, זה כלכך מושלם. אין ספק שנלי פורטדו מדהימה ואני מאוהב בה עוד מילדות, היא ללא ספק בין הזמרות האהובות עלי ובין האמניות שקולעות בול לטעם שלי ברוב המקרים. נשמע אדיר, מקווה שתעשה איתו משהו, קליפ בסגנון רוחני כזה כמו שעשתה בקודמים, ואולי הוא יתחיל להתנגן קצת ברדיו ולתת לה תאוצה לאלבום הבא שלה (במידה והוא כן יכנס, והוא לא רק דמו שלא נכנס לאלבום הקודם)
לשמיעה:




__________________

אלבום חדש של אחת הזמרות שיותר עניינו אותי בשנה שעברה, LIZ, זמרת אלטרנטיבית שמשחררת בדיוק EP חדש. באלבום יש שבעה רצועות, וכנראה התמונה שבצד היא קאבר האלבום.
אהבתי את הקאבר מאוד, יצירתי לגמרי, היפסטרי ומתאים לה. אני מת על הסגנון שלה, ובקרוב כנראה שאכתוב את הביקורת שלי על ה-EP.
בינתיים, תהנו!
לשמיעה לחצו כאן.